הרבה גבות הורמו כשדונלד טראמפ הכריז על עצירה דווקא בקטאר במסגרת ביקורו הנשיאותי הרשמי הראשון במזרח התיכון - ולא בירושלים, קהיר או אנקרה, הנמצאות במדינות בעלות משקל מדיני-אסטרטגי הרבה יותר מובהק בזירה האמריקנית-מזרח-תיכונית. אמש (רביעי), יש שיגידו, הסיבה האמיתית לכך סוף־סוף התגלתה: פרויקט נדל"ני יוקרתי ונוצץ במיוחד הנושא את שמו (Trump International Golf Club Simaisma), שצפוי להפוך לאחת מעתודות היוקרה הגדולות בנסיכות. זאת הפעם הראשונה בה תאגיד טראמפ נכנס לשוק הקטארי.
הפרויקט, בשווי מוערך של כ-3 מיליארד דולר, הוכרז רשמית בטקס חגיגי בהשתתפות בנו של הנשיא, אריק טראמפ, השר הקטארי לפיתוח עירוני ותשתיות עבדאללה אל-עטייה, וראשי החברות המקומיות Qatari Diar ו-Dar Global. הוא כולל מועדון גולף בן 18 גומות, מועדון חברים סגור, וילות חוף ממותגות, ומתחבר לתוכנית-על שאפתנית שהציגו הקטארים לפיתוח אזור סימאיסמה – 40 קילומטרים צפונית לבירה דוחא – שיכלול פארק שעשועים ענק בן 650,000 מ"ר בשם "ארץ האגדות", מרינה ליאכטות, אזור תיירות ומסחר, בתי מלון ואתרי בילוי.
יד אחת של הנשיא האמריקני עסוקה אומנם בחתימה על הגבלות מימון לאוניברסיטאות שמקבלות כספים מקטאר, אך היד השנייה נשלחה לעסקה שונה לגמרי: שיתוף פעולה עם גורם ממשלתי במדינה שבמהלך כהונתו הראשונה של טראמפ כונתה על ידו "מממנת טרור אזורית".
במסמכים הרשמיים של הפרויקט מצוין כי Dar Global, חברה בת בינלאומית של ענקית הנדל"ן הסעודית Dar Al Arkan, היא שרכשה את הקרקע מהחברה הממשלתית הקטארית Qatari Diar. אריק טראמפ אף טרח להבהיר: "אין לנו קשר אליהם. Dar היא זו שהביאה אותנו לפה". אלא שהאירוע, התמונות, הדיווחים והתזמון – שבועיים לפני ביקור מדיני מתוקשר של טראמפ באמירויות, סעודיה וקטאר – מסמנים סיפור שונה, ובוודאי מורכב יותר.
במהלך שנות כהונתו הראשונה נמנעה משפחת טראמפ מלהיכנס לפרויקטים חדשים במדינות זרות. בינואר האחרון, טרם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, פרסמה החברה הצהרה אתית שלפיה לא תחתום על עסקאות עם ממשלות זרות. מה שקורה בפועל מאז הוא דווקא מבול עסקאות נדל"ן בינלאומיות, רובן בשיתוף מדינות במפרץ. בווייטנאם, בעומאן, בערים הסעודיות ג'דה וריאד, ועכשיו גם בקטאר.
ברמת השטח, מודל הפעולה חוזר על עצמו: חברות מקומיות קונות את הקרקע, בונות את הנכסים, ומקבלות את הזכות להשתמש בשם "Trump" – בתמורה לדמי מיתוג מראש ודמי ניהול שנתיים. לפי מסמכים רשמיים שפורסמו בארה"ב, מדובר בהכנסות של כ-10 מיליון דולר בשנה עבור תאגיד טראמפ. טראמפ האב אמנם אינו מנהל כיום את החברה, אך ממשיך להרוויח ממנה.
Qatari Diar, חברת נדל"ן ממשלתית שמנוהלת בידי שר התשתיות של קטאר – גוף שאחראי ישירות לקרן ההשקעות הריבונית של המדינה – שיווק את ההסכם כהישג תיירותי ותרבותי. "אנחנו גאים להביא את המותג היוקרתי של טראמפ לקטאר״, נאמר בהודעה הרשמית. "הפרויקט תורם ליעדי הפיתוח האורבני של קטאר, לאיכות החיים, לחיזוק המעמד הבינלאומי של המדינה, ולמיצוב מחודש של החוף המזרחי״.
גם אריק טראמפ לא חסך במילים על חשיבות הפרויקט: "הווילות שלנו ישקפו את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות, יוקרה ואלגנטיות נצחית", הצהיר. בעדות להתרחבות האסטרטגית, הוא הדגיש את חשיבותו של המותג באזור המפרץ, והזכיר מיזמים נוספים בבנייה – כולל מגדל טראמפ בדובאי, שבו תוקם "הבריכה החיצונית הגבוהה ביותר בעולם" ומועדון חברים יוקרתי.
מומחים למשפט ואתיקה בארצות הברית מצביעים על התנגשות אינטרסים מטרידה למדי, ואומרים כי הפרויקט מהווה דוגמה קלאסית לטשטוש גבולות בין עסקים לפוליטיקה. כשמנהיג של מדינה חותם הסכמים מסחריים עם שחקנים מדינתיים, קשה להפריד בין שיקולי ביטחון לאומי לאינטרסים עסקיים.
אריק טראמפ, מצידו, דחה את הביקורת. "השותפים שלנו, Dar, רכשו את הקרקע מהם", אמר לאחר טקס החתימה בדוחא. "אין לנו שום קשר איתם – הם רק מציגים לי את החזון של העיר".
