סקר חדש של מכון המחקר האמריקני "פיו" מצביע על ירידה משמעותית בתמיכת הציבור האמריקני בישראל. מהסקר עולה כי 53% מהאמריקנים מחזיקים כיום בעמדות שליליות כלפיה, לעומת 42% בלבד בחודש מרץ 2022. הגורמים העיקריים לירידה זו קשורים ישירות לאירועים המרכזיים בשנה וחצי האחרונות, ובהם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה ברצועת עזה, שהגיעה בעקבותיה.
הסקר, שנערך לפני ביקורו האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, מציין גם ירידה ניכרת בהערכת הציבור האמריקני כלפי נתניהו עצמו, כשרק 32% מהנשאלים הביעו בו אמון. ל-24% מהאמריקנים הבוגרים אין כלל אמון בנתניהו, בעוד של-28% אין "יותר מדי" אמון בו. בקרב צעירים עד גיל 49, ל-40% אין כלל אמון בראש ממשלת ישראל. בנוסף, פחות אמריקנים רואים את מלחמת ישראל-חמאס כחשובה מבחינתם האישית, או לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב.
הדעות מעורבות יותר בשאלה האם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משיג את האיזון הנכון בסכסוך הישראלי-פלסטיני: 31% סבורים שהוא מעדיף את הישראלים יותר מדי, בעוד ש-29% חושבים שהוא מוצא את האיזון הנכון בין הצדדים, ו-3% טוענים שהוא דווקא מעדיף את הפלסטינים יתר על המידה.
האמריקנים חלוקים גם בשאלה עד כמה לדעתם יפעל טראמפ להשתלט על גרינלנד או על עזה. בערך אחד מכל חמישה אמריקנים סבורים שהנשיא צפוי להשתלט על גרינלנד (23%), או על עזה (20%), ואחרים אומרים שפעולות אלו אינן סבירות מדי, או בכלל לא. ובכל זאת, בהפרש של יותר משניים לאחד, האמריקנים מתנגדים להשתלטות ארה"ב על השטחים הללו - 62% מתנגדים לכך, ובהם 49% שמתנגדים בחריפות.
בנוגע לסוגיית פתרון שתי המדינות, רק 46% מהאמריקנים סבורים כי ניתן למצוא דרך לשלום בין ישראל לפלסטינים - ירידה לעומת השנה הקודמת שנבדקה (52% בסוף שנת 2023). המגמה הזו בולטת במיוחד בקרב דמוקרטים ובני נוער. הסקר מצביע גם על כך שההשלכות של המלחמה בעזה שינו את המיקוד של הציבור האמריקני ביחס לישראל, כשרבים מדגישים את האכזריות לטענתם של תקיפות צה"ל נגד אזרחים, וכן את תגובות הצבא.
למרות התמיכה ההיסטורית של הממשל האמריקני בישראל, המגמה הציבורית בארה"ב נוטה להיות נמוכה יותר ויותר כשמדובר במעורבות צבאית בעימותים ארוכי טווח.
הסקר מצביע בנוסף על פערים משמעותיים בין דמוקרטים לרפובליקנים. בעוד שרוב הרפובליקנים עדיין תומכים בישראל ומביעים תמיכה במהלכים שנקטה אחרי מתקפת חמאס, הדמוקרטים מציינים ירידה בהבעת התמיכה בה, במיוחד אחרי הקריאות להפסיק את המעורבות האמריקנית בעימותים אזוריים.
נראה כי בקרב הציבור הדמוקרטי יש נטייה גוברת לקרוא לשינוי מדיניות, שתתמקד יותר בזכויות אדם ופחות בתמיכה הצבאית בישראל, מה שמוביל לעימותים פנימיים בתוך המפלגה.
הסקר התמקד בעיקר בעמדות האמריקניות ביחס למעורבות ארה"ב בעימות בין ישראל לחמאס, ובתמיכתה הכללית של וושינגטון במדיניות הישראלית. זהו חלק מסדרת סקרים שנעשו לאחר טבח 7 באוקטובר כדי להבין את השפעת האירועים הללו על עמדות הציבור האמריקני בנוגע למזרח התיכון.
השאלה המרכזית שעולה מתוך הסקר היא האם ירידה זו בתמיכה האמריקנית בישראל תמשיך, או שמא מדובר במגמה זמנית שתיעלם לאחר סיום המלחמה. הציבור האמריקני נותר חלוק בעניין, כשקולות בעד ונגד ישראל מעורבים בשיח ציבורי ער. בנוסף, רבים טוענים שהסכמים עתידיים בין ישראל לפלסטינים עשויים לשנות את הדינמיקה ולהשפיע על מדיניות ארה"ב לאורך זמן.
הסקר של "פיו" מציב תמונה עגומה של ירידה בתמיכה האמריקנית בישראל, כשבמוקד נמצאת המלחמה עם חמאס וההשלכות הפוליטיות שלה. השיח הפוליטי והחברתי בארה"ב צפוי להימשך ולהתפתח בשנים הקרובות, ככל שמדיניות הממשל האמריקני והאירועים במזרח התיכון ימשיכו להתערבב ולהשפיע על עמדות הציבור האמריקני כלפי ישראל.
