מאות בני אדם השתתפו בהלווייתו של אוריאל ברוך ז"ל, שנחטף ב-7 באוקטובר מעיקול מפלסים אחרי שנמלט ממסיבת הנובה - והושב ארצה בשבוע שעבר במסגרת עסקת החטופים. מסע ההלוויה של ברוך יצא מראשון לציון לכיוון הר המנוחות בירושלים - שם נטמן ברוך ז"ל, שהותיר אחריו את אשתו רחלי, שני ילדים, זוג הורים ושלושה אחים. ynet העביר את טקס ההלוויה בשידור ישיר.
אוריאל ברוך ז"ל מובא למנוחות: ההספדים קורעי הלב של אשתו ושל אימו
רחלי ברוך, אלמנתו של אוריאל, ספדה לו בכאב: "יום שבת, 4 באוקטובר 2025, אני פותחת את העיניים לחדשות שיש הסכם שמביא את כל החטופים הביתה. אני מבינה ומרגישה שזה אמיתי. אהוב ליבי, היחיד בעולם שפיצח את הסוד לחיים טובים, ולצערי ברגע אחד ומתועב מפלצות מתועבות גדעו את חייך. אתה לא יודע כמה תחסר לי, איך ילדה, רק בת 31, צריכה לקבל את התואר אלמנה. כל כך יהיה קשה לחיות בלעדיך".
"כמה היית גאה בילד שלנו אופק, כמה היית שמח ומאושר שהוא מפעיל את כולם מסביב", המשיכה. "היית ילד שטות שרוצה לטרוף את החיים. באותה שבת בשעה 8:00 הבנתי שמשהו לא בסדר, חיכינו לך בבית עד הערב. חיים שלי, איך לא הייתי שם לשמור ולהגן עליך. תסלח לי. הייתי נותנת הכול כדי שתיתן עוד קצת, ואני יודעת שהיית צועק לי 'מאמי, תפסיקי לבכות'. תשלח לי כוחות ותאיר לי את הדרך, תודה על מי שהיית למעני. שלימדת אותי על דברים ושהיית לצידי מרחוק. הילד שלנו דומה לך, אני רואה אותך דרכו. תנוח אהוב שלנו, מתישהו ניפגש".
האמא נעמי ספדה: "אוריאל האהוב והיקר שלי, נפרדנו לפני שנתיים בשמחת תורה, וחזרת אלינו בשמחת תורה. זה מטורף כמו החיים שחיית. שנתיים ללא שינה וללא תקווה, גם כשהלב ידע את האמת. לא דמיינתי את הרגע הזה, לא ארון עטוף בדגל, לא באדמה. רציתי לחבק אותך בחיים ולראות את גומות החן שלך שמחבקות אותי בחזרה. לא נפגעת מעולם, לא כעסת מעולם. לא היה בך רוע, רק טוב. תמיד בחרת בטוב. היה לך חיוך כובש, היית זה שמרגיע וזה שמחבר. אהבת את כולם וכולם אהבו אותך אהבה אמיתית.
"תמיד היית מוקף באלפי חברים, כל אחד חשב שהוא חבר שלך. נגעת בכולם בלי להתאמץ. איך כיבדת אותי, את אבא, אהבת את החיים והחיים אהבו אותך. היית אבא מסור לשלו ולאופק, כשדיברת איתם העיניים שלך נצצו. תמיד אמרתי שהשם שלך מיוחד, אוריאל - האור של האל. הארת גם את מי שהיה שבוי בחושך. הגעגוע מתעצם מיום ליום, אבל אני גאה בך ובדרך שחיית. אהבת לרקוד, לשיר ולשמוח, והדבקת אותנו יחד איתך. תודה שהיית שלי, אהובי. תודה שלימדת אותי מה זו אהבה אמיתית. אוהב אותך לנצח בני יקירי, אנחנו נפרדים בגוף, אבל לא בלב". האם נעמי סיימה את ההספד בזעקה קורעת לב: "אלוקים, אלוקים, אלוקים! לו רק ברכת לו חיים!".
האבא אמיר ספד: "אני רוצה שכולם ישמעו איזה בן היה לי, איזה בן היית. תמיד ראשון לעזור, היית איש של חסד, תמיד עם חיוך ועם אהבה. חיית את החיים כאילו כל יום זה חג. בכל יום שהיית בא היית מאיר לנו את הבית. היית אור גדול, כמו השם שלך, אור של שמחה וטוב. כל אדם שהכיר אותך זכה, ואני כאבא זכיתי לגדל אותך. מתנה משמיים שזכיתי לקרוא לך בן שלי. תמשיך להאיר לנו מלמעלה כמו שהארת מלמטה.
"לא הלכת לשווא, עם ישראל התאחד בזכותך", הוסיף האב אמיר. "עם ישראל הבין את המסר - אנחנו אוהבים אחד את השני. יהי זכרה ברוך, ואני רוצה להודות לכל מי שליווה אותנו - לקצינים, למטפלים, למנהלת החטופים, למטה החטופים, לחיילי צה"ל ולכלי התקשורת שנתנו לנו במה, בלי יוצא מן הכלל. רפואה שלמה לכל הפצועים ותודה למי שהיה שותף להחזיר את אוריאל ואת החטופים".
"תכין לנו את הרחבה בגן עדן, כולנו נבוא לרקוד איתך שם"
האח רועי ספד גם הוא בהלוויה: ״לא ויתרתי עליך לא לשנייה אחת, לא עצרתי לרגע. אתה אח שלי ואני לא אוותר לעולם על אח שלי. היית הרבה יותר מאח קטן, תמיד היית שם בשבילי, כיבדת אותי תמיד. תמיד אמרת לי כמה אתה לומד ממני, אבל האמת היא שאני למדתי ממך - מהנתינה והכבוד שלך לאחר, שלא ידברו על אף אחד לידך. היית הלב של המשפחה. לא היה יום שלא דמיינתי אותך חוזר עם החיוך שלך, ואומר לי 'יאללה בדאלו, תוריד את הפניקה'. אבל חזרת אחרת, לא כמו שדמיינתי. תנוח על משכבך בשלום אח יקר, אני אוהב אותך בכל ליבי. וניפגש בסוף, אתה יודע".
האח אוהד סיפר על מסיבות שאליהם הלך עם אוריאל: "היית מלך הרחבה, היה לי כל כך כיף לראות אותך בהילוך שיא. בשבילי היית מלך העולם, אדם שאין שני לו. תמיד היית שם בשבילי. אתה חסר לי מאוד, חסרות לי השיחות איתך. אפילו שעברו שנתיים, אני לא מעכל שאתה לא פה. היית עוצמתי ואנרגטי, אור זורח. ידעת להתחבר עם אנשים בעולם מבלי לדבר את השפות שלהם. תכין לנו את הרחבה בגן עדן, כולנו נבוא לרקוד איתך שם".
האח קרא בדבריו לקדם חוק עונש מוות למחבלים: "זה חוק שהיה צריך לעבור לפני כמה שנים, אולי הוא היה חוסך חלק מהכאב. הדם של אחי זה לא מים. על כל דמעה של אמא שלי אלף אימהות יבכו. הן לא יתגאו בזה שהבן שלהן בכלא, עושה תואר ראשון, שני ושלישי. דם ישראל לא הפקר".
במהלך ההלוויה הושמעה הקלטה מפי שלו, אחד משני בניו של ברוך ז"ל. "אבא אוריאל שלי, אתה שומע אותי?", אומר הילד בהקלטה, "אתה האדם האהוב עלי בעולם. כמה התגעגעתי אליך. אני מנסה להתקשר אליך ואתה לא עונה, אתה ממש חסר לנו. שאלתי את אמא כל לילה מתי אתה חוזר, היא אמרה לי שאתה כבר לא איתנו. אני בטוח שיש לך מקום שמח למעלה. אני מתפלל שהכול יסתדר וסוף-סוף אפרד ממך בקבר ישראל, אמן. אוהב אותך אבא. תמיד תישאר איתי ותעזור לי, אבא אוריאל, תודה על שמונה שנים יפות. אתה הכוח שלנו לתמיד".
האח עידן אמר בהספדו: "אם היינו מקבלים עכשיו טלפון מגן עדן, מה אוריאל היה אומר לנו? הוא היה אומר: 'תחיו את החיים במלוא עוזם, תבלו, תהנו, אל תפסידו דקה מהחיים'. הוא לא הפסיד חברים, מסיבות והנאות, הוא חי את חיים במלואם, ובזה אני שמח. הוא היה אומר לנו פשוט תחיו, תבלו, וניפגש אחרי 120. כל החיים גוננתי עליו, כל החיים הייתי בשבילו, עמדתי בשבילו מול מי שהיה צריך, ואני גאה בזה, להיות אח כמו יהודה בשבטים, שתמיד היה בשביל אוריאל".
חמיו של אוריאל ז"ל במסר בערבית לחמאס: "לא תשברו אותנו"
(צילום: עידן בלומהוף)
גם עידן קרא להחיל עונש מוות על מחבלים, ותקף בחריפות את חמאס ואת מחבליו: "ראיתי מה עשיתם ב-7/10. כולירות, נקניקים, באים על ילדים קטנים. אתם פחדנים ואנחנו לא רואים אתכם ממטר. נוציא אתכם למוות". עוד הוא אמר: "אני מקווה בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא ישלח לנו עוד הרבה אוריאלים בחיים האלה. אני יודע שאין כמוהו, אבל יש דומים לו, שכל אחד יזכה. אוריאל שלי, לא ניפרד לעולם. יהיה זכך ברוך, יהיה זכרך אהבה, אני אוהב אותך".
נחטף בדרכו הביתה מהנובה: "הגדיר את החיים כמסיבה"
משפחתו של אוריאל ז"ל, תושב גבעון, התבשרה על הירצחו 172 ימים לאחר החטיפה. בן 35 היה במותו. בטקס ההלוויה השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג; ראש העיר ירושלים משה ליאון; מתאם השבויים והנעדרים תת-אלוף (במיל') גל הירש; חגי אנגרסט, אביו של שורד השבי מתן אנגרסט; ודוד לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיע להלוויה אחרי שהחלה, והזמר דוד ד'אור שר לזכרו של ברוך ז"ל את שירו "שמור על העולם", עם שינוי קל במילים: "שמור על העולם אוריאל". הזמר ישי ריבו שר את שירו "הלב שלי" לזכרו של אוריאל.
ברוך ז"ל הובא להר לירושלים ברכב של חברה קדישא, שיצא בנסיעה איטית מבית הכנסת הגדול בראשון לציון. דן ענתבי, חמיו של אוריאל, הקריא עליו קדיש וספד לו: "שנתיים של חושך, של טלטלה, של חרדות. אי אפשר לתאר מה שעברנו כמשפחה של חטוף, במיוחד אחרי שידענו שהוא כבר חלל ושהוא לא יחזור בחיים".
ענתבי הודה לכל מי שתמך במשפחה ובשחרורו של ברוך ז"ל: "אלה היו שנתיים אפילות וקודרות, אבל אתם אלה שהארתם לנו את הדרך, בשבילכם קמנו כל בוקר, כל מי שחיבק ובכה והגיע, מי שמכירים ומי שלא מכירים, מקרוב ומרחוק, גם מחוץ לארץ, הגיעו אנשים לחבק ולקחת קצת מהכאב. זה באמת עבד. תדעו לכם שהעבודה שלכם לא הייתה לשווא, והיא הרימה אותנו על הרגליים. אני חייב להודות שזה לא יום שמחה לנו היום, זה יום שאנחנו מסיימים פרק נוראי. נלמד לחיות את החיים בצל הנצחה וזיכרון.
מסע ההלוויה של אוריאל ז"ל
(צילום: עידו ארז, מאיר תורג'מן)
חמיו של ברוך הוסיף: "אוריאל היה אחד האנשים הכי שמחים שהכרתי, הכי מאושרים, נטול דאגות, לא איש ריב ומדון, לא שום דבר. הוא פשוט חי את החיים שלו במסיבה אחת, ככה הוא הגדיר את החיים שלו. זו מסיבה, בחרנו בחיים ואנחנו נהיה שם, נאמץ את מורשתו של אוריאל. השם ייקום דמו. בשם המשפחה, בשם הבת שלי, בשם הנכדים שלי, אנחנו מודים לכל מי שטרח להגיע ולחבק".
ענתבי קרא הספד גם במעמד ההלוויה, ופנה לחמאס בערבית: "ב-7 באוקטובר רצחתם עם, שחטתם אזרחים, ילדים גברים ונשים; דרוזים, מוסלמים ואנשים ממדינות זרות בלי אנושיות, בלי רחמים. ראיתי את הרציחות בדם, שרפתם אנשים בחיים. אני רוצה לומר מכאן: העם הישראלי וצה"ל גדול - ידו ארוכה ותגיע לכל אחד מכם. אנחנו חזקים, והצבא הטוב במזרח התיכון. נגבה את המחיר מכל אחד מכם, גם אם זה ייארך שנים. לא תשברו אותנו. אנחנו קיימים מאז ומתמיד, ונמשיך לחיות לעד".
יעקב פריבר, חבר ילדותו של ברוך ז"ל, אמר ל-ynet: "אוריאל היה בחור שמח, בחור אהוב, בחור שדאג לשמחה של אחרים, דאג לטוב לאחרים. הנתינה שלו הייתה אינסופית, אני מכיר אותו מאז שהוא היה ילד, מהשכונה. בחור שיחסר מאוד לעם ישראל, השם ייקום דמו".
הרצוג: "דורשים את החזרתם של כל אחינו החטופים החללים"
הנשיא הרצוג ספד לאוריאל ז"ל בהר המנוחות, התנצל על הזמן שעבר את השבתו ארצה, ואמר כי המדינה צריכה לדעת לבקש סליחה - ולתקן: "קהל של לבבות רבים הפועמים היום יחד ללוות את אוריאל, בן, בן זוג, אב, אח, וחבר אהוב, סוף סוף, למנוחת עולמים. אוריאל היקר והאהוב, קשה וכואב כל כך לקבל אותך כך, אף שידענו כבר זמן רב שאינך בין החיים, ושהמרצחים הארורים חטפו אותך כשיצאת לרקוד לצלילי המוזיקה שאהבת, בנופים הפתוחים של הנגב".
12 צפייה בגלריה
"כל אוהביך ואהוביך נקבצו כאן, ללוות אותך". נשיא המדינה מחבק את אלמנתו של אוריאל ז"ל
(צילום: קובי גדעון/לע״מ)
12 צפייה בגלריה
"צריך לפרק אותם, עונש מוות למחבלים". בן גביר בהלוויה של אוריאל ברוך ז"ל
(צילום: עידן בלומהוף)
"הכאב מפלח את הלב נוכח פניהם האבלות של הוריך היקרים נעמי ואמיר, של אחיך רועי, עידן ואוהד, של אהובת חייך רחלי, ושל שליו ואופק - ילדיך המתוקים, הגיבורים - שלא הפסיקו לרגע לחכות לייחל לשובך", המשיך הנשיא. "אוריאל יקר, ממקום שבתך במרומים, שא עיניך וראה - כל אוהביך ואהוביך נקבצו כאן ללוות אותך".
הרצוג קרא להשלמת העסקה והשבת כל החטופים החללים משבי חמאס: "גם במעמד המרגש והכואב הזה, אנחנו כמובן זועקים ומייחלים ודורשים את חזרתם של כל אחינו החטופים החללים - עד האחרון שבהם - וקוראים לפעול בכל כלי ודרך על מנת להביא אותם למנוחת עולמים באדמת המולדת. ובתוך כל אלה – הלב מתקשה להכיל את הסתירות בין עוצמת השמחה על אחינו ואחיותינו השבים אלינו בחיים, ובין העצב האינסופי על כל אהובינו שאיחרנו להציל".
משה ליאון, ראש העיר ירושלים, ספד גם הוא לאוריאל: "בשנתיים האחרונות למדנו להכיר כי מאחורי החיוך טוב הלב ומאיר העיניים ניצב סיפורו של אדם נדיב וערכי, חבר טוב ונאמן, איש משפחה אהוב ומסור, שראה תמיד את האחר לנגד עיניו. כמו רבים נחשפתי לסיפורו של אוריאל, שחייו היו מלאים באור ובשמחה, באהבת חינם וברצון לנצל כל רגע בחיים לטובה. האור שלך ימשיך ללוות את העיר ירושלים, נזכור אותך וננציח את דרכך".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלה לספוד כשהוא עטוף בדגל ישראל, ואמר: "יש דברים שאנחנו לא יודעים, לא נדע ולא נבין, אבל אנחנו כן יודעים דבר אחד - אוריאל היה גיבור ונפל גיבור. הוא נרצח על היותו יהודי ועל קידוש השם. נעשו הרבה דברים טובים, מגיעות תודות לרמטכ"ל, לצבא ולראש הממשלה, אבל אנחנו לא יכולים לסיים את המערכה הזאת - בשביל הילדים של אוריאל ושלנו. צריך לפרק אותם, הם רוצים להרוג את כולם, וצריך עונש מוות למחבלים".
