כמעט 600 ימים אחרי תחילת המלחמה, רבים מתושבי העוטף שפונו מהיישובים צמודי הגדר טרם שבו לבתיהם. יו"ר פורום "הביתה", זיו מצליח, שפונה בתחילת המלחמה מביתו בכפר עזה, התייחס לנתוני "מנהלת תקומה", שלפיהם 92% ממפוני העוטף שבו לבתיהם. לדבריו, אף שהנתון כולל גם את היישובים צמודי הגדר - שמוגדרים כ"יישובים אדומים" - מדובר ביישובים שמספר תושביהם קטן יחסית, ולכן הם כמעט אינם ניכרים בנתון הכולל. "היישובים שב-7 באוקטובר נפגעו גם פיזית וגם אנושית בצורה משמעותית - פשוט פחות מסתכלים עלינו, מסתבר", אמר.
הריאיון המלא עם המפונים
(צילום: ירון ברנר)
על מנהלת תקומה אחראי ח"כ זאב אלקין, המכהן כשר במשרד האוצר ואחראי גם על מנהלת שיקום הצפון. זיו, שמתגורר כעת בקיבוץ רוחמה שבשער הנגב, אמר עוד על הנתונים: "אני כאן יחד עם עוד 200 משפחות מכפר עזה שמנועות מלחזור. 92% חזרו? ליישובים שלנו אי-אפשר לחזור, יש מניעה ביטחונית. לאורך כל הגדר חזרו 25% מהתושבים, למרות שהצבא אוסר. זה המצב אצלנו". זיו ציין כי "אני לא מתווכח עם הנתונים של 'תקומה', רק רוצה לשים את הזום על היישובים שלנו. בכולם יש מניעה ביטחונית וגם פיזית - השיקום רק התחיל, הבתים אמורים להיבנות במהלך השנה והשנה הבאה, ואנחנו נמצאים עדיין באזור מלחמה.
"אבל יותר מזה, כשמסתכלים על הנתונים שאנחנו אספנו מהיישובים שלנו, אנחנו רואים שעדיין 30% מהאנשים לא חזרו לעבודה. אפשר לדבר על שיקום פיזי מכאן ועד הודעה חדשה, אבל צריך להתחיל לטפל באנשים. אם כל כך הרבה מהם עדיין לא עובדים, זאת אומרת שהמדינה לא עשתה מספיק כדי שהם יחזרו לעבודה. הסקר שלנו מראה בצורה מאוד ברורה שיש למרבית המשפחות קשיים כלכליים עקב הוצאות מאוד גדולות. לקהילות שלנו יש צרכים שכרגע לא מקבלים מענה, למשל הניהול של קהילות היברידיות.
"כל הדברים האלה צריכים להיות יותר מסודרים והטיפול צריך להיות הרבה יותר אגרסיבי ביישובים שלנו, כדי שבאמת תהיה צמיחה דמוגרפית משמעותית. הרי בסוף תמונת הניצחון היא לא כמה מחבלים נהרוג בעזה ולא כמה שטח נכבוש, אלא שהחטופים והחיילים שלנו יחזרו הביתה והיישובים שלנו יפרחו ויגדלו. כדי שזה יקרה צריך לטפל ביישובים האדומים בצורה נקודתית ובאופן הרבה יותר אגרסיבי ממה שקורה עד היום, אחרת נדבר במספרים גדולים, אבל בפועל ביישובים שלנו עדיין לא חזרו הביתה".
אמיר תיבון, בנו של האלוף במיל' נועם תיבון, פונה מקיבוץ נחל עוז למשמר העמק אחרי הטבח. הוא אמר כי "אני חותם על כל מילה של זיו, הוא אומר בדיוק את הדבר הנכון. היישובים שנמצאים שלושה וארבעה קילומטרים מגדר הגבול ורובם, למעט שדרות ואופקים ששם יש נסיבות אחרות, ספגו פגיעה הרבה יותר מינורית ורוב התושבים היו חוזרים אליהם בכל מקרה. זה לא היה האתגר הגדול שבשבילו היה צריך להקים מנהלת מיוחדת עם תקציב גדול וכדומה".
תיבון הדגיש: "האתגר הגדול של מנהלת תקומה תמיד היה שדרות, אופקים והיישובים צמודי הגדר, ששם הייתה עיקר הפגיעה. ובסוף באים להתהדר בנתונים כמו ה-92%, אבל מתעלמים מהמציאות ביישובים צמודי הגדר כמו נחל עוז, כפר עזה ובארי, שם הייתה הפגיעה הכי קשה והנתונים לא קרובים לזה בכלל. אצלנו בנחל עוז אפשר לדבר היום על בערך 10% עד 15% מהאנשים שחזרו לגור בקיבוץ".
זה אפילו נמוך יותר מהממוצע של היישובים צמודי הגדר, שעומד על פחות מ-25%.
"אני מפקפק גם בנתון של הרבע, כי אני חושב ששוב, זה נורא תלוי על איזה יישוב מדברים. אבל בסופו של דבר, כל משפחה שחוזרת כבר עכשיו זה נפלא ונהדר וצריך לתמוך ולחזק, אבל רוב המשפחות, במיוחד אלו עם ילדים קטנים, חושבות על המלחמה שעוד נמשכת, שאת עוצמתה מרגישים בצורה שונה סמוך לגדר. אם באשדוד מרגישים את הפיצוצים מרעידים את הבית, אז תנסו לדמיין איך זה מרגיש חצי קילומטר מהגדר, שזה המרחק של נחל עוז. ואין לנו תשובות מהמדינה לגבי כמה זמן זה ייקח ומה הצפי ומה המשמעות".
ניסיתם להיפגש עם השר האחראי, אלקין?
"היה ביקור של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אצלנו בנחל עוז, אמור להיות גם ביקור של אלקין, והביקורים האלה נותנים לשרי הממשלה יופי של יחסי ציבור. הם יודעים היטב לעשות את הסיבוב עם הדמעות והגבורה והציונות, אבל כשצריך לתת תשובות, ובעיקר כשצריך לתת כסף, אנחנו קצת פחות שומעים מהם.
"לכן בסופו של דבר יש תחושה חזקה שמעבר למילים אנחנו מחכים לתשובות קונקרטיות ולתקציבים. וחשוב לזכור, מלחמה נצחית זה אולי דבר טוב לפוליטיקאים ולכוהני דת, אבל לא ליישובי גבול. אנחנו צריכים לדעת מתי אפשר לחזור לחיים ולשגרה ולגן הילדים ולבית הספר, וכרגע אנחנו לא שומעים את התשובות האלה.
"כמובן, יש עוד סוגיה שקשורה לזה ישירות, שזה נושא החטופים שלנו. אנחנו בקיבוץ עדיין מחכים כמעט 600 ימים לחבר שלנו עמרי מירן שיחזור למשפחה שלו, לאשתו לישי ולבנות שלו רוני ועלמה. מתן אנגרסט הגן על הקיבוץ שלנו בגופו יחד עם איתי חן ודניאל פרץ, שגם נחטפו מאותו טנק, וכל הנושא הזה ישפיע בצורה דרמטית על החזרה ליישובים. אין דבר שיחזק את היישובים יותר מעסקת חטופים. זה ייתן את הכוח הכי גדול".
אלקין מצידו אמר הבוקר באולפן ynet: "לרוב מוחלט של היישובים היה אפשר לחזור כבר לפני שנה, ואחוזי החזרה שם גבוהים מאוד. בחלק גדול מהיישובים כמות התושבים אף יותר גדולה ממה שהייתה ב-7 באוקטובר, למשל בשדרות. גם אם לא כולם חזרו, התווספו הרבה תושבים חדשים. יש מספר יישובים שאליהם מערכת הביטחון עוד לא מאפשרת לחזור מסיבה ביטחונית, כך שזה לא שאלה של אחוזי חזרה.
"מבחינת לו"ז שיקומי, חלק גדול מהיישובים האלה היו אמורים לחזור בקיץ ואכן השיקום שם התקדם עד לרמה שזה מתאפשר לחזור. אבל השאלה היא לצבא, מתי תוסר המניעה הביטחונית. יש מספר יישובים שבהם ההרס היה הרבה יותר גדול, כמו בארי, כפר עזה וניר עוז, שהשיקום שלהם מראש מתוכנן ליותר משנה וחצי. הצלחנו להגיע להסכמים עם כל היישובים, כולל עם ניר עוז שהחתימה איתו מאוד התעכבה. נתתי לזה תעדוף מאוד גדול כשנכנסתי לתפקיד".
3 צפייה בגלריה
"צריכים ודאות". השכונה החדשה שהוקמה בקיבוץ רוחמה עבור מפוני כפר עזה. ארכיון
(צילום: יואב לוין)
מירב כהן, שגרה כעת בנתיבות, הדגישה ביחס לנתוני מנהלת תקומה כי קיבוץ מגוריה, עין השלושה, עדיין מוגדר כשטח צבאי סגור. "מי שחוזר עושה את זה בניגוד לצו ובניגוד לחוק", אמרה. "הקביעה הזאת מאוד סובייקטיבית, כולנו יודעים שבעזה מתנהלת לחימה היום, כי שתי המטרות, להחזיר את כל החטופים עד האחרון ולהכריע את חמאס, טרם הושגו. במלחמה נלחמים חיילים ולא אזרחים, ולכן אני מאוד מתנגדת לכך שיחזירו אותנו, זה לא נראה לי מקום נכון להיות בו, לא למבוגרים ובטח שלא לילדים".
מירב תיארה כי "הלילות האחרונים פה הם קשוחים ביותר, קולות המלחמה מבהילים, גם אותי שגדלתי יותר מ-50 שנים בעוטף. אני מבינה שיש עלות כספית מאוד גבוהה להשאיר אותנו עדיין מחוץ לעוטף, אבל להחזיר אותנו ליישובים צמודי הגדר תהיה ההפקרה השלישית אחרי שהופקרנו ב-7 באוקטובר והחברים שלנו בשבי חמאס הופקרו ומופקרים בכל רגע ורגע". מירב קראה לממשלה: "אל תחזירו אותנו לשם עד שנוכל לחזור בידיעה שנחיה בשטח אזרחי שמתאים לגדל בו ילדים".
מירב הוסיפה: "אנחנו כרגע חיים כולנו בחוסר ודאות שאני לא מאחלת לאף אחד בשום מקום בעולם. לא לדעת איפה הוא ישים את הראש בחודש הבא או בחודשיים הקרובים, לאן הילד שלו ילך לבית ספר, כי אנחנו לא יודעים אם שנת הלימודים הבאה תיפתח בעין השלושה או בנתיבות. כל אחד שיחשוב רגע שהוא צריך לתכנן את החיים שלו, את כל החיים שלו, חודש קדימה. במשך 600 ימים אין לנו שום ודאות, יש לנו בית זמני שאנחנו לא יודעים עד כמה הוא זמני. נראה לי ששילמנו מחיר מספיק גדול כדי לקבל את המינימום שבן אדם שעבר טראומה כל כך קשה צריך: קצת ודאות, קצת יציבות".
