הבית הלבן הודיע הלילה (בין חמישי לשישי), שעות לפני פקיעת הדד-ליין שהציב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתוכנית המכסים השאפתנית שלו, כי גובה המכס שיוטל על הייצוא הישראלי לארה"ב יעמוד על 15%. מדובר על הפחתה של שני אחוזים בלבד מגובה המכס המקורי שעליו הכריז טראמפ בחודש אפריל.
2 צפייה בגלריה
טראמפ מציג את תוכנית המכסים השאפתנית, באפיל. המספרים מאז השתנו
(צילום: REUTERS/Carlos Barria)
נתניהו, באפריל: "אני המנהיג הראשון שייפגש עם טראמפ בנושא המכסים, מקווה שאוכל לעזור"
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
עוד לפני ההכרזה הלילה - וחתימת הצווים על ידי טראמפ שמאשרים את הטלת המכס - בישראל העריכו כי נשיא ארה"ב עשוי לכרוך את גובה המכס שייקבע לישראל עם נכונות ישראל לסיום קרוב של המלחמה בעזה, ובשבועות האחרונים דנו בעניין המכסים עם בכירי הממשל האמריקני גורמים ישראלים בכירים, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת וראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון, המשמש גם כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
גם ראש הממשלה עצמו שוחח בעניין המכסים עם הנשיא טראמפ, ואף התגאה שהיה המנהיג הראשון שנועד עימו אחרי ההכרזה על תוכנית המכסים שלו. באותן שיחות ביקש נתניהו להתחשב במצבה המיוחד של ישראל, שנתונה במלחמה זה קרוב לשנתיים, ולקבוע מכס קבוע נמוך בהרבה מ-17% - מה שלפחות לפי ההכרזה הלילה לא כל כך צלח.
ההערכה הייתה כי המכסים שיושתו על ישראל יהיו "בוודאות" נמוכים מ-17%, כאמור גובה המכס המקורי שקבע טראמפ תחילה, וינועו בין 10% ל-15% - השיעור שבסופו של דבר עליו הכריז הבית הלבן הלילה.
ארה"ב הייתה בגירעון של כ-34 מיליארד דולר בסחר מול ישראל, אולם בסחר הסחורות ישראל ייצאה ב-20 מיליארד דולר וייבאה מארה"ב רק ב-13 מיליארד דולר. את הגירעון של 7 מיליארד דולר חילקו האמריקנים בשווי הכולל של הייצוא הישראלי לארה"ב – 20 מיליארד דולר והוצאה שהתקבלה היא 0.35, או 35%. ולכן נקבע שיעור מכס של כמחצית שיעור הגירעון הזה, 17%. במקביל, מדינות עם גירעון סחר משמעותי יותר ספגו מכסים גבוהים יותר.
יצוין שלישראל ולארה"ב יש הסכם אזור סחר חופשי שנחתם בדיוק לפני 40 שנה, ב-1985, והוא נועד להסיר חסמי סחר ולפטור כמעט את כל מוצרי התעשייה הישראליים ממכסים ביצוא לארה"ב מאז ינואר 1995. עם זאת, בתחום החקלאי הוטלו מכסים והיטלים על יצוא ישראלי מסוים, וגם ישראל הטילה מכס על יבוא חקלאי מארה"ב. כאשר חששו בישראל מהטלת מכסים גבוהים על ידי ארה"ב, הודיע משרד האוצר הישראלי, ב-1 באפריל השנה, על ביטול של כל המכסים על היבוא החקלאי מארה"ב, שהיו ממילא זעומים. הממשל האמריקני לא התרגש או התחשב בכך והודיע יום לאחר מכן, ב-2 באפריל, על הטלת המכס בשיעור של 17% על היצוא הישראלי לארה"ב.
יצוין כי על שירותים מישראל לא מוטל כלל מכס בארה"ב, שכן הם אינם מוצרים פיזיים שעוברים גבולות. לכן, רוב היצוא של חברות ההייטק הישראליות, כמו פיתוח תוכנה, ייעוץ טכנולוגי, שירותי ענן, שירותי מחקר ופיתוח ושירותי סייבר (שחברות בישראל מתמחות בהם במיוחד), פטור ממכס בארה"ב. גם בתחום הסחורות הוחרגו על ידי ארה"ב מוצרים רפואיים ומוצרים בתחום המוליכים למחצה (שבבים). אלה, כידוע, הם רכיבים עיקריים בתעשיית ההייטק וחברות ישראליות רבות מייצאות אותם לארה"ב.
לא רק ישראל
בשורת הכרזות הודיע הלילה ממשלו של הנשיא טראמפ על ה"גזרות" - וישראל כלל לא המדינה היחידה שחיכתה לראות מה יקרה כשהדד-ליין שהציב טראמפ יפקע. ארה"ב לא הגיעה להבנות עם רוב מדינות העולם, וגם עם חלק מאלה שכן הגיעה איתן להבנות, הדברים לא נסגרו עד הסוף. יש לציין כי גובה המכס שנקבע בצווים שעליהם חתם טראמפ נתון לשינויים במקרה שבו תגיע ארה"ב להסכמים עם המדינות השונות - למרות פקיעת הדד-ליין.
קנדה ספגה מכסים עוד לפני שהוכרז על מדיניות ה"מכסים ההדדיים", ומאז נמשכה התכתשות בין המדינות השכנות. כעת הודיע הבית הלבן כי יוטל מכס של 35% על מגוון מוצרים קנדיים - לא כולל מכסים סקטוריאליים אחרים, שעשויים להיות אף גבוהים יותר.
מכסים של 25% יוטלו על הודו, אחרי שטראמפ הודיע כי המו"מ עימה על הסכם סחר נכשל. "הודו היא אמנם חברה שלנו, אבל לאורך השנים עשינו מעט עסקים איתה, באופן יחסי, כי המכסים שהם משיתים גבוהים מדי, בין הגבוהים בעולם, ויש להם את החסמים המעצבנים ביותר בעולם על המסחר", כתב הנשיא בפוסט בפלטפורמת המדיה החברתית שלו כבר שלשום.
המדינות שהגיעו להסכם - ואלה שספגו מכה
בריטניה הייתה הראשונה שחתמה על הסכם סחר עם ארצות הברית. היא עשתה זאת כבר במאי - קצת יותר מחודש אחרי ההצהרה על תוכנית המכסים. במסגרת ההסכם נקבע כי ארצות הברית תשית מכס בסיסי של 10% על סחורות מבריטניה, לצד מכסות ופטורים למוצרים מסוימים כגון רכבים ומוצרי תעופה וחלל. מכס בשיעור דומה יוטל על ברזיל.
וייטנאם הייתה המדינה השנייה שהגיעה לסיכומים עם וושינגטון, לפני קצת יותר מחודש. ההסכם הזה כלל הפחתה משמעותית מאוד של המכסים - מ-46% בתוכנית המקורית ל-20%. אחת הסוגיות המרכזיות במו"מ בין המדינות הייתה מכס בגובה 40% על "שילוח עקיף" – מוצרים שמקורם במדינה שלישית ועוברים דרך וייטנאם בדרכם לארה"ב. לא ברור עדיין כיצד סעיף זה ייאכף.
אתמול בלילה הכריז טראמפ על הסכם סחר עם דרום קוריאה. לפי הודעת הנשיא בנושא, יושת מכס של 15% על יבוא מדרום קוריאה, בדומה לשיעור המכסים עליו הוסכם גם עם האיחוד האירופי ויפן, שגם הן מופיעות ברשימה שפורסמה הלילה.
עוד הודיע הבית הלבן הלילה על מכס בגובה 15% על אפגניסטן, בוליביה, קמרון, צ'אד, חוף השנהב, קוסטה ריקה, קונגו, אקוודור, אנגולה, בוליביה, גאנה, איסלנד, פיג'י, ונצואלה, ירדן, טורקיה ועוד.
טראמפ הודיע על מכס בגובה 41% על סוריה, ממנה הסיר לא מזמן סנקציות, ומכס בגובה של 39% על שווייץ - אם זו לא תגיע להסכם עם ארה"ב. על סרביה ועיראק יוטלו מכסים בגובה 35% בנוסף הודיע על מכס בשיעור 30% שיוטל על אלג'יריה, בוסניה, לוב ודרום אפריקה.
ומה עם סין?
סין עדיין לא הגיעה להסכם עם ארה"ב - וגם לא נכללה לעת עתה ברשימה שפורסמה הלילה כצפוי. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עמדה בלב מדיניות הסחר של טראמפ מהיום הראשון לכהונתו. במקום הסכם מלא, הצדדים הגיעו למספר הסכמות זמניות בנוגע למכסים הדדיים. סין הוכתה תחילה במכס של 34%, ובהמשך – בעקבות שורת פעולות תגמול – טיפסו המכסים ל-145% על ייבוא מסין ו-125% על ייבוא מארה"ב לסין.
2 צפייה בגלריה
עדיין בלי הסכם מלא. נשיא סין שי ג'ינפינג
(צילום: Athit Perawongmetha/Pool Photo via AP)
במאי הגיעו להסכמה זמנית להפחתת מכסים: כיום סין מתמודדת עם מכס משולב של 30%, ואילו ארה"ב משלמת 10% על סחורות מסין. במפגש האחרון בין הצדדים בשטוקהולם לא הושגה הסכמה ארוכת טווח, ונמסר מהממשל כי כל הארכה נוספת תדרוש אישור אישי של טראמפ.
אוסטרליה: לא ממהרת להסכם
אוסטרליה נמצאת כיום תחת מכס בסיסי של 10% בלבד, הודות לעובדה שהיא מפעילה גירעון סחר מול ארה"ב. עם זאת, אם טראמפ יעלה את רמת המכס הבסיסית ל-15%–20%, גם אוסטרליה תיפגע. לפי שעה, שמה לא הופיע ברשימה שפרסם הבית הלבן.
אוסטרליה לא ניהלה מו"מ גלוי עם וושינגטון, וראש הממשלה אנתוני אלבניזי טען בעבר כי הגירעון האוסטרלי והסכם הסחר החופשי עם ארה"ב אמורים להבטיח פטור ממכסים. לאחרונה' אוסטרליה הקלה על יבוא בקר אמריקני - מהלך שיוחס לטראמפ ע"י נציג הסחר האמריקני, אך באוסטרליה נטען כי ההחלטה לא נבעה מלחץ מוושינגטון.
