כל אזרח יודע שחובתו האזרחית היא לציית לחוק. אבל מעבר לכך, על כל אחד ואחת מאיתנו חלה חובת האזרחות, שמשמעותה הגנה על היסודות המאפשרים את הקיום האנושי המשותף. קיום זה מבוסס על הערכים האוניברסליים: הכרה בערך הבלתי מותנה של חיי האדם, הכרה בשוויון כל בני האדם, והכבוד לעולמם הפנימי הנבדל. במילים אחרות – עלינו לוודא שעל אף השוני בינינו, השלטון לא פוגע בחיי איש מאיתנו, ונזהר מלהשפיל ומלפגוע בערכי היסוד השומרים על כבודנו. כשפוגעים בערכי היסוד הללו פוגעים במצע המשותף שהוא המצע האזרחי.
השלטון בישראל פוגע זה מכבר בערכי היסוד של הקהילה האזרחית. הוא פוגע פגיעה מוסרית חמורה במרחב הפוליטי, והוא דוחק את אזרחי ישראל לעמדות בלתי ראויות שנשללו בעבר בחברה הישראלית ובמסורת היהודית. האזרח הרצוי לפי השלטון הנוכחי הוא יהודי הנאמן לאידאולוגיה שלפיה החוק אינו תשתית החברה האזרחית. במקומו של החוק מוצב הערך של נאמנות לשלטון ולערכיו הפרטיקולריים, הפוגעים פגיעה חסרת תקדים בערך חיי אדם של חברי הקהילה האזרחית, ויוצרים פגיעה בלתי נסבלת בחיי פלסטינים. שלטון זה בז לשונות ומבקש ליצור אדם חד-ממדי, הדובר בשפת סיסמאות רזה שאינה דורשת הנמקה וצידוק. שפה זו מחליפה שיח ביקורתי פתוח.
מצב זה של ערעור תנאי היסוד לקיומה של החברה האזרחית, שבה חיים בני אדם עם עולם ערכי, תרבותי וחברתי מורכב, הוא הרקע לחובה האזרחית להתייצב לימין יסודות ערכיה של האזרחות כפי שהוזכרו קודם – קדושת החיים, שוויון וכבוד האדם. בעת שבה החוק והשלטון חוטאים ליסודות האזרחות, חובת האזרחות אמורה להתגבר על החובה לציית לחוק.
כיום, חובת האזרחות מתממשת בהפגנות נגד השלטון ומחדליו. אבל הפגנות אינן יעילות כי השלטון בישראל אטם אוזנו משמוע. בעיניו, רק הוא מבטא את הישר והראוי. ההפגנות, אם כן, חשובות אבל אינן מספקות.
המשרתים בצה"ל מגינים על החברה האזרחית ונושאים את ערכיה. סרבנות לשירות אינה הדרך הראויה, שכן צה"ל מחויב להגן על אזרחי המדינה, גם כאשר השלטון אינו ראוי. לפיכך יש להתייצב לשירות, ולהציב בלב השירות את החובה להימנע מפגיעה באזרחות ובערכיה. על חברות וחברי הקהילה האזרחית הנקראים לשירות בצה"ל להקפיד שלא לציית לפקודות בלתי חוקיות בעליל, ולהודיע על כך למפקדים.
הממשלה יכולה לתפקד רק משום שיש לה יכולת כלכלית, ויכולת זו תלויה באזרחים עצמם. אנחנו הם אלה שמזינים את הדלק שמניע את יכולת השלטון לפעול. הגיעה העת להשבתת המשק ולהשבתת מוסדות החינוך וההוראה. פעילויות אלה ואחרות הן ביטוי לחובת האזרחות, אך יש גבול ברור: אסור להשתמש באלימות כדי לממש חובה זו. כיום, הקהילה האזרחית בישראל נמצאת בסכנה, וכולנו נדרשים למלא את חובתנו כאזרחים.
אבי שגיאאין צורך להמתין עם ההשבתה עד לפגיעה בהחלטת בג"ץ, אנו כבר מעבר לכך. השלטון פוגע תדיר במשפט ובאזרחים. הוא רומס את ערכי היסוד האתיים, היהודיים והציוניים. מדינת ישראל לא הוקמה כדי ליצור מבצר של אלימות, פגיעה והשפלה של בני-אדם. השבתה אזרחית חייבת להימשך עד להשבת החטופים, סיום הלחימה וחסימת המהפכה המשפטית.
פרופ' אבי שגיא הוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן, לימד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, בה ייסד וניהל את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות. שגיא הוא אחד ממנסחי מסמך רוח צה"ל.
