התקיפות המדויקות בלב איראן והפעלת תחכום מודיעיני מרשים הפכו את מבצע "עם כלביא" לרגע שיא של העליונות הישראלית. אלא שדווקא כשהשמיים בערו - העורף, שנותר מאחור, שילם את מחיר ההזנחה, הבלבול והאובדן. איך מעצמה המובילה מבצעים צבאיים ברמה של סרטי מדע בדיוני, המתגאה במערכות הגנה ותקיפה אווירית מהמתקדמות בעולם, מזניחה שוב ושוב את העורף באופן כה מחפיר? ומה היה קורה אילו ההערכות המוקדמות שהוצגו לממשלה ברגע ההחלטה לצאת למבצע היו מתממשות: מאות או אלפי הרוגים, אלפים רבים של פצועים, ומאות רבות (ואולי יותר) של מבנים הרוסים שתושביהם צריכים להתפנות.
האם במקביל לתוכנית המדהימה של צה"ל, חיל האוויר, אמ"ן והמוסד הייתה תכנית באותה רמת פירוט ואיכות לגבי הטיפול בעורף? האם במהלך השנים הארוכות שמדינת ישראל משקיעה מליארדים רבים בבניית התכנית לתקיפה באיראן הושקעו במקביל מליארדים בהכנת העורף? כמובן שלא. למרות התרעות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה והסלמה ביטחונית מתמשכת עדיין כ-2.6 מיליון אזרחים חיים ללא מיגון תקני, בעיקר בפריפריה, במגזר הערבי, ובערים כמו בת ים וירושלים, שם כ-90% ו-84% מהדירות, בהתאמה, אינן ממוגנות.
פניה היפים של מדינת ישראל שוב התגלו. מתנדבים, אירגונים, עמותות, כבאי האש וחיילי פיקוד העורף נחלצו אל הנפגעים. חשיבותם של הרשויות המקומיות שוב התגלתה, ואילו הממשלה ומשרדיה הגיעו אמנם לאירוע אך באיטיות ובחוסר אירגון האופייני לצערינו כל כך.
מזכיר משהו?
השריפה שהשתוללה ביום הזיכרון בהרי ירושלים קרתה ביום חם מאוד עם רוחות ואפילו התרעות מפורשות של השירות המטאורולוגי לא הביאו להערכות הנדרשת. התוצאות זכורות לכולנו. גם שם עוצמת הישראלי היפה האמיץ והנחוש באה לידי ביטוי בין אם הוא כבאי במסגרת כוחות הכבאים, שוטר אמיץ על אופנוע, מתנדב בכיתת הכבאות של אחד הישובים, או אזרח שנחלץ לעזרה. אבל מדוע, למען השם, נמנע אסון רק בגלל שאזרחים עם כוחות ביטחון מדוללים פותרים את הבעיה שנוצרת בין השאר בגלל הזנחה של הממשלה. שריפה זו היא בדיוק מבית המדרש של השריפה בכרמל, מבית המדרש של ה- 7 באוקטובר, ומבית המדרש של רעידת האדמה החזקה שבו תבוא ושאחריה, בזמן השיקום שיארך שנים, נקים, או שלא נקים, ועדות חקירה ממלכתיות בזמן שנלווה את מתינו לקבורה.
עשרות שנים שאני, ורבים נוספים, מתריעים מפני המשמעות של רעידת אדמה בישראל. על המשפט הבא אני חוזר בכל מאמר שאני כותב ובכל ראיון ברדיו או בטלוויזיה שאני מתראיין. כן, לפחות 25 שנה. "רעידת אדמה חזקה והרסנית במדינת ישראל היא לא שאלה של האם, זו רק שאלה של מתי". כלי התקשורת כבר אימצו את המשפט הזה. אז מה? זה עוזר במשהו? ואני כמו קאטו הזקן, שוב, גם הפעם ובשוליה של מתקפת הטילים מאיראן, והשריפה בהרי ירושלים, עומד בשער ומתריע – אם לא נתכונן כראוי, וזה אפשרי, נתמודד עם אסון נורא שייקח שנים להשתקם ממנו.
אי אפשר למנוע את רעידת האדמה
אי אפשר למנוע את רעידת האדמה. אבל אפשר להקטין את נזקיה ואפשר להכין היטב את האוכלוסייה לקראתה. יש התקדמות מסויימת בשנים האחרונות שניתן לציין אותה: מערכת "תרועה" להתרעה של שניות עד עשרות שניות מפני הרעידה קיימת ומתפקדת. ב-17 באפריל 2024 הונח על שולחן הממשלה דוח היערכות ממשלתי לשיקום ארוך טווח לאחר רעידות אדמה. זהו דוח מצוין, תוצר עבודה של חמישה צוותים בין-משרדיים שהובל על ידי משרד ראש הממשלה וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. החלטת הממשלה בעקבות אישור הדוח הטילה על משרדי ממשלה שונים ועל גורמים נוספים מטלות לביצוע. מעט מאוד נעשה עד כה. תמ"א 38 חיזקה בניינים במדינת ישראל (אמנם לא במקום הקריטי אבל בכל אופן), ומספר בתי ספר חוזקו אף הם. אבל, כל זה (ועוד) הוא מעט מדי באופן קיצוני.
מבקר המדינה הגיש דו"ח מפורט ב-2018. דו"חות עוקבים ממרץ 2023 ומינואר 2024 שמתריעים שמעט מאד נעשה. נכון ל- 2022 (ולא הרבה נעשה מאז) כ- 60% מבתי החולים אינם עמידים בפני רעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם. רק ב- 87 בתי ספר הסתיימו עבודות חיזוק מתוך 1600 שבהם נדרש חיזוק. התוצאה היא שרבים מאיתנו שולחים את ילדינו לבתי ספר שאינם עומדים בתקן רעידות אדמה.
אני לוקח ממך כאזרח (תמים אולי) את הזכות לומר שלא שמעת ולא ידעת כי הנה אני מזהיר שוב את כולנו ואותך בראש כולנו, שרעידה גדולה והרסנית היא לא שאלה של האם אלא רק שאלה של מתי
ומה צריך כדי לטפל בנושא? נניח מיליארד שקל כל שנה. 0.16% מתקציב המדינה. אפשר ורצוי גם יותר, אבל נסתפק במועט. תנו רגע לפנטז מה נעשה כשיתוקצב מיליארד אחד בכל שנה בשנים הבאות: נחזק מבני ציבור ובתי חולים, נחזק בתי ספר שדורשים חיזוק, נחזק תשתיות לאומיות וגשרים, נטפל ביישובים שעל קו ההעתק לאורך הבקע מאילת ועד קריית שמונה, נחנך את האוכלוסייה, נקיים תרגילים, נקים גוף עם אחריות וסמכות שיטפל בכל זה, וכתוצאה מכך נהיה מוכנים הרבה הרבה יותר טוב לקראת הרעידה שכאמור בא תבוא. ואם יהיה יותר אז נחזק אולי גם בתים פרטיים. אבל לצערי כרגע זו רק פנטזיה.
אנחנו חייבים לזכור שמלחמות, קשות ככל שיהיו, לא דוחות רעידות אדמה. אנחנו גם צריכים לזכור שפצצה גרעינית איראנית שאנחנו כל כך חוששים ממנה (ובצדק) אולי לא תיוצר בסופו של יום, ואם תיוצר אולי לעולם לא תישלח לעבר מדינת ישראל, ואם תישלח אולי תיעצר על ידי המערכות המצוינות שיש לנו (חץ ועוד). מנגד, רעידת אדמה חזקה והרסנית תקרה בוודאות.
ד"ר אריאל היימןבאדיבות מכון INSSואולי כדאי כבר שנתחיל לכתוב את דוחות ועדת החקירה הממלכתית שתקום (או לא)? אי אפשר יהיה להאשים אף אחד בגרימת רעידת האדמה, אבל בהחלט אפשר יהיה להאשים את מי שלא הכין את המדינה לקראתה. אני מושך בדש מקטורנך אדוני ראש הממשלה, ודורש ממך לקיים סדרה של דיונים (ולא רק אחד בשנה בממוצע) לגיבוש ומימוש האחריות להכנת המדינה לרעידת אדמה כולל תקציב משמעותי. אני דורש ממך להקים גוף עם אחריות וסמכות ותקציב, שיכין את המדינה לקראת הרעידה, גוף שידע לנהל את המדינה עם קרות הרעידה, וידע ויהיה גם אחראי על שיקום המדינה שנים לאחר הרעידה הגדולה. והנה אני גם מעיר אותך מוקדם בבוקר, רגע לפני קרות האירוע כדי שתטפל בו כבר עכשיו. אני גם לוקח ממך כאזרח (תמים אולי) את הזכות לומר שלא שמעת ולא ידעת כי הנה אני מזהיר שוב את כולנו ואותך בראש כולנו, שרעידה גדולה והרסנית היא לא שאלה של האם אלא רק שאלה של מתי.
תא"ל (במיל') ד"ר אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
