ביום השישי ללחימה מול איראן, רחובות ירושלים עדיין לא הומים והכבישים יחסית ריקים, אבל ירושלמים רבים כן יצאו מהממ"דים והמקלטים כדי לנשום קצת אוויר, ומילאו את בתי הקפה בעיר. ברחוב בצלאל, שם נפתחו כמה בתי קפה, אמר ל-ynet הבעלים של "נוקטורנו" הפופולרי כי "אחרי השוק שהיינו בו - סגורים בשישי, שבת וראשון - לקח לנו זמן להבין מי מהצוות שלנו בכלל בסביבה, והחלטנו שאנחנו לא יכולים יותר להישאר בבית".
חוזרים לשגרה בירושלים
(צילום: אלכס גמבורג)
הבעלים, עמית מגל, אמר כי "היינו פה בכל המשברים הגדולים. הופעות לא מתקיימות כרגע בנוקטורנו, אבל אנחנו מספקים אוויר לנשימה. הרגשנו שאנשים צריכים את זה, להרגיש לרגע תחושה של שפיות. יש לנו מקלט ויש גם חניון סמוך, אז אם יש התרעה אנחנו מפנים את האנשים ונכנסים למחסה".
מרחק קצר משם, בפינת רחוב שמואל הנגיד נמצא בית הקפה "רוסטר". שני ירושלמים צעירים יושבים ולוגמים שם קפה, גם אם הוא בכוס חד-פעמית. מנהל הרוסטר, יואב בקרמן, אומר כי "בירושלים אין 'כרגיל', אבל עסקים עובדים. אנחנו פתחנו כבר בשישי במתכונת של חד-פעמי וטייק אווי, כדי לא לייצר התקהלות. עם הזמן עוד ועוד עסקים ייפתחו".
יואב ציין כי "שעות הבוקר הן יחסית שקטות, אז לאט-לאט. יש פה יצר הישרדותי - זה אנחנו. אפשר לצאת בחוץ כשבטוח, ואז בלילה קצת פחות". הוא הדגיש: "חשוב לא לשכוח גם עכשיו את החטופים בעזה, אחד מהם הוא איתן מור, שעבד כאן כבריסטה. אנחנו מחכים לכל 53 החטופים".
קובי, שמבלה בבית הקפה "ליבא" בירושלים, אמר כי "התחושות בסדר גמור. חשבנו שיהיה הרבה יותר גרוע. המצב נסבל, ואני מקווה שנלך על זה עד הסוף. אני ממליץ לכולם לצאת כי אי אפשר להישאר סגורים בבית, אבל בזהירות". הוא ציין כי "העיר לצערי די ריקה, וחלק מבתי הקפה סגורים. בסך הכל זה קצת מזכיר את הקורונה או את תחילת המלחמה, יש מעט תנועה".
שני צעירים נוספים, שי ודוד, ישבו גם הם לאכול ולשתות ב"ליבא". "אני הייתי במילואים בעזה וזה תפס אותי שם", משתף דוד. "אתמול יצאתי מהרצועה וגיליתי שהחיים פה נעצרו. זה הפתיע אותי, רציתי להתאוורר. בגלל זה אני יוצא לבית קפה". שי הוסיף כי "זה חלק מהחיים והמציאות בישראל. אנחנו נלחמים כדי לצאת לבית קפה. מה שאני עושה כאן, זה חלק מההגשמה".
"יש צורך אמיתי לבוא, לדבר, לנשום אוויר"
גם בתל אביב, שספגה פגיעות ישירות, עסקים רבים טרם נפתחו מחדש, תושבים פונו מבתיהם ומורגש שינוי בקצב ברחובות. עם זאת, חלק מבתי העסק מסרבים להיסגר, וממשיכים להגיש קפה, למכור מאפים ולהציע מקום לשבת ולהתאוורר.
הנזק ל"נאבי יונה" מפיצוץ הטיל
בית הקפה "נאבי יונה" ספג נזק מאחד המטחים האיראניים שנורו לעיר השבוע, אך הבעלים ירון וסטפני דרהם פתחו אותו תוך ארבע שעות מרגע הפגיעה. ירון הדגיש כי "כמו ב-7 באוקטובר, גם עכשיו - לא סגרנו ולא נסגור. יש פה צורך אמיתי של אנשים לבוא, לדבר, לנשום אוויר". סטפני הוסיפה: "אנשים באים במיוחד כדי לבדוק שהנאבי עדיין עומד, מודים לנו כל הזמן. זה נותן להם תחושת ביטחון, תחושת שגרה״.
מאז פתיחת מבצע "עם כלביא", עדן (28) וליאור (36) מגיעים לבית הקפה פעמיים ביום. ״אם לא היה את הנאבי היינו משתגעים״, מספרת עדן. ״זה אותו גרעין של אנשים פה. אתה יוצא מהבית, מתמרמר עם אחרים על המצב, ומרגיש פחות לבד״. ליאור, תייר מארה"ב, נתקע בארץ אחרי שטיסתו בוטלה, אבל לדבריו ״הנאבי שומר עליי שפוי. מתחילים את היום עם קפה ומרגישים לרגע נורמליים״.
מבלים בתל אביב, היום
(צילום: ליהיא גורדון)
הטיל האיראני שהסב נזק לנאבי יונה פגע גם במאפייה של מורן גיל, "הקייקרי". עם זאת, גם הוא סיפר ל-ynet כי לא נרתע מלפתוח את העסק מחדש. ״קיר נפל, מכשירים נהרסו, חומרי הגלם הושלכו לפח, אבל זה עניין של שפיות״, אמר. ״אף אחד לא יפצה על ההפסדים, אז חייבים להמשיך. אנשים צריכים לחם, אנשים עדיין חוגגים ימי הולדת ורוצים עוגה לחגוג איתה״.
אבישי, ישראלי שגר בלונדון והגיע לביקור, מצא מפלט בקייקרי: ״אי אפשר להישאר בבית כל הזמן. יש לתל אביב יכולת להחיות את עצמה כל הזמן מחדש. לצאת, לתעד, לחזור להרגיש אנושי. המדינה אולי בחרה בדרך הקשה, אבל האנשים פה - הם בוחרים באור״.
בשוק בתל אביב וגם בים נרשמה פעילות, למרות שהיה שקט מהרגיל ובחופים נשמע פחות הרעש המוכר של הקיץ התל אביבי. רידא ומנו יצאו מהבית עם הכלבה איימי, אחרי כמה ימים של סגר. ״זה בשביל הבריאות הנפשית שלנו״, הסבירו. ״צריך אוויר, צריך עיר שתמשיך״. נחליאלי עמרני סיפר כי לא היה צריך לחשוב פעמיים: ״עברנו את כל המלחמות. אנחנו ממשיכים. נקודה״.
