לחלקה הקטנה בבית העלמין בכפר הרי"ף, שם קבורים חיילים ותושבי עוטף עזה שנרצחו ב-7 באוקטובר, הגיעו היום (רביעי) מאות בני אדם. במקום קבורים גם סמדר ורועי עידן ז"ל, שנרצחו בביתם בקיבוץ כפר עזה.
רועי היה צלם ynet ו"ידיעות אחרונות". אביו, כרמל, אמר היום שרועי היה "צלם ענק" ונזכר ביום שישי, 6 באוקטובר, אז ביקרו הוא ואשתו ליזה בכפר עזה ופגשו את בנם בפעם האחרונה: "נתנו לו נשיקה וחיבוק, שלא ידענו שזה החיבוק האחרון, ואיחלנו לו בהצלחה".
בבוקר שלמחרת, עם פרוץ מתקפת הפתע של חמאס, רועי יצא מביתו בקו הראשון של הקיבוץ, מול גבול הרצועה. הוא צילם את חוליית המחבלים שחדרה לקיבוץ במצנחי רחיפה ממונעים, והספיק לצלם גם את מטחי הטילים והיירוטים לאזור. רועי חזר לביתו מיד, שם היו סמדר אשתו וילדיו מיכאל, עמליה ואביגיל. שניות לאחר שצילם את החולייה, המחבלים יצאו למסע רצח המוני בבתים.
המחבלים הגיעו גם לביתו של רועי, ורצחו ביריות את סמדר. מיכאל ועמליה, שהתחבאו בארונות, נותרו בממ"ד כ-14 שעות עם גופתה של אמם. רועי, שהיה מחוץ לבית, החזיק את אביגיל על הידיים כאשר נורה למוות. אביגיל נחטפה לעזה עם השכנים, משפחת ברודץ, ושוחררה מהשבי בעסקה הראשונה.
התיעוד האחרון של רועי: מצנחי הרחיפה שנשאו מחבלים, שניות לפני הטבח
(צילום: רועי עידן)
היום בבית העלמין סיפר כרמל על נכדיו, שגדלים עם אחותה של סמדר לירון ובעלה זולי: על אביגיל הקטנה, שביקשה ממנו להסיר את סמל החטופים מהשרשרת כי "אני פה, כבר לא בעזה", על עמליה החכמה שיודעת הכל ועל מיכאל שמדבר איתו על כדורגל ו"יהיה מסי הישראלי".
האם ליזה הודתה לאביחי ברודץ, השכן והחבר הטוב מכפר עזה, שאשתו וילדיו נחטפו. היא הזכירה שבזכות אביחי ניצלו חייה של אביגיל, כשאסף אותה אחרי שנפלה מזרועותיו של אביה שנרצח. ברודץ עצמו הזכיר את געגועיו לרועי, וסיפר איך הוא נזכר בו כל יום וכל רגע, במיוחד כשהוא שומע מוזיקה. "האם אתה יודע, האם אתה שומע", הוא כתב לזכרו, והתאים את המילים לשירו של אהוד מנור.
