הקרבות בימים האחרונים בסווידא אינם יוצאי דופן: בחודשים האחרונים התחוללו שם עימותים חוזרים ונשנים. כמו באזורים נוספים במדינה שבהם חי המיעוט הדרוזי, ולמרות ההסכם האחרון והדיווחים על נסיגת השבטים הבדואיים, המתח נותר וכל אירוע נוסף עלול להצית מחדש את הסכסוכים.
שלושה מנהיגים שלוש דעות: המתיחות ברקע ההסכם
(צילום: מיקי שמידט)
8 צפייה בגלריה
חלק מההשפלות הבדואים: גילחו לשייח את הזקן מול המצלמות
(צילום: Bakr ALkasem / AFP, רויטרס)
האלימות האחרונה הציפה שוב את השוני בעמדות ובהשקפות כלפי המצב והממשל הנוכחי בסוריה, של השייחים המשמשים כמנהיגים הרוחניים והדתיים במדינה ומכונים "שייח עקל" (המילה עקל משמעותה בערבית שכל, או הבנה).
ההנהגה הדרוזית בסוריה כוללת שלושה שייחים בכירים: יוסף ג'רבוע, חמוד אל-חנאווי וחכמת אל-הג'רי. הם הסמכות הדתית, מקבלי ההחלטות, בכל הנוגע לאירועים האחרונים במעוז הדרוזים סווידא, אך לא רק. הם היו שם גם בקבלת החלטות במסגרת אירועים אלימים קודמים במדינה, בערים דרוזיות אחרות.
פתוחים לממשלה
השייח יוסף ג'רבוע נולד בשנת 1970 ולפי הדיווחים משפחתו החזיקה בתפקיד "שייח עקל" בהר הדרוזים בסווידא במשך מאות שנים. הוא מחזיק בתפקיד של מתווך ביישוב סכסוכים שבטיים ומשפחתיים. בעבר הוא תמך במשטרו של נשיא סוריה לשעבר בשאר אל-אסד, אך כעת הוא פתוח לממשל החדש בהובלתו של הנשיא אחמד א-שרע.
במרץ האחרון ג'רבוע צוטט אומר: "חוסר האמון בממשלת דמשק קשור לרקע הדתי שלה. אנחנו דורשים מדינה אזרחית וחוקה המגנה על זכויות כולם. עם זאת - אנחנו פתוחים לממשלה והיא זכתה להכרה בינלאומית והגיבה בחיוב לדרישותינו".
בחודשים האחרונים צולם ג'רבוע בפגישות בין היתר עם מושל סווידא מטעם הממשל הסורי החדש, מוסטפא אל-בכור. ביום רביעי האחרון הודיע בהצהרה: "אחרי האירועים הכואבים שהתרחשו במחוז סווידא, שהובילו למותם ופציעתם של רבים, נוצר קשר עם המדינה הסורית והגענו להסכם".
במסגרת הצהרתו הקריא את סעיפי ההסכם שכללו הפסקה של הפעולות הצבאיות, החלטה על ריכוז הנשק בידי המדינה והפעלה מחודשת של מוסדות המדינה בסווידא. העימותים כאמור לא פסקו אחרי ההכרזה על ההסכם. בנוגע לישראל, ביום רביעי האחרון אמר בריאיון לרשת אל-ג'זירה הקטארית: "לא ביקשנו הגנה מאף אחד. לא מישראל ולא מאף אחד אחר".
ה"אופוזיציה"
חכמת אל-הג'רי הפך כעת לאחד הקולות המוכרים ביותר המתנגדים לממשלת דמשק ומדיניותה וחלק רואים בו תנועת אופוזיציה בתוך הממסד הדתי. הוא נולד בשנת 1965 בוונצואלה ובהמשך חזר לסוריה. הוא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת דמשק. אחרי שאחיו אחמד נהרג בתאונת דרכים בשנת 2012, הוא ירש אותו כמנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, תפקיד שעבר בירושה במשפחה.
אל-הג'רי מאמין בביזור דמוקרטי. ביום שני בשבוע שעבר, בימים הראשונים ללחימה בסווידא אמר: "אנחנו מאשרים את כל מה שנאמר בהצהרותינו הקודמות, במיוחד בנוגע לבקשה להגנה בינלאומית, באופן מיידי, בהתחשב בחומרת המצב. אנחנו דוחים את כניסת הביטחון הכללי (המשטר). הם נכנסו לאזור אמש בתירוץ של הגנה, אך הם תקפו את אנשינו בכפרים. אנחנו מאשרים את בקשתנו המיידית להגנה בינלאומית כדי למנוע את שפיכות הדמים של אנשינו וילדינו".
ביום רביעי, אחרי ההכרזה על הסכם הפסקת האש (שבהמשך כשל), דחה אל-הג'רי את ההסכם ואמר: "ההנהגה הרוחנית של העדה הדרוזית מדגישה את הצורך להמשיך את ההגנה ולהמשיך את המאבק עד לשחרור סווידא. אנחנו רואים בהמשך ההגנה ובהמשך הלחימה חובה לאומית, הומניטרית ומוסרית שאין להתפשר עליה.
"אין הסכם או משא ומתן עם הכנופיות החמושות שקוראות לעצמן הממשלה. כל אדם או ישות אשר סוטים מהעמדה המאוחדת ויוצרים קשר או הסכם יישאו באחריות". יוסף ג'רבוע השיב לדבריו ואמר: "אנחנו מכבדים את עמדתו של חכמת אל-הג'רי שמסרב להסכם. אין לו זכות להחרים את דעתנו. איש לא יכול להשתלט על הסמכות הרוחנית בסווידא".
בשבת האחרונה אחרי שדווח שוב על הסכם, צוטט אל-הג'רי אומר כי על המדינות הערבות להסכם הפסקת האש למלא את התחייבויותיהן, "לעצור את הטרור ורצח העם נגד העדה הדרוזית בסווידא, ולהטיל הגנה בינלאומית ישירה על הדרוזים בסוריה". יש לציין כי השבטים הבדואיים ראו בדרוזים תומכי אל-הג'רי את אויביהם במהלך הלחימה בסווידא.
לא להתערבות זרה
חמוד אל-חנאווי – נולד בדצמבר 1943. הוא ידוע בדבריו המתונים הקוראים לשיח לאומי ושמירה על שלום לאומי. הוא דוחה את פיצול סוריה ומדגיש כי על מוסדות המדינה לשלוט בנשק. חנאווי דוחה התערבות זרה בסוריה.
ביום ראשון בשבוע שעבר קרא לדיכוי הסכסוך בהצהרה מטעמו: "אנחנו קוראים לכל הצדדים לשקול מחדש את המתרחש ולעצור באופן מיידי את כל הפעולות שזורעות מחלוקת, מאיימות על השלום האזרחי ופוגעות בתדמיתו של ההר שלנו (הר הדרוזים), הידוע בהיסטוריה המפוארת של חוכמה וסובלנות".
במאי האחרון אמר אחרי אירוע בו חמושים תקפו את מבנה מחוז סווידא: "אנחנו זקוקים לביטחון, שלום, שלווה ולבניית האומה והעם. החברה חייבת לדחות פעולות אינדיבידואליות חסרות אחריות והמערכת המשפטית חייבת למלא את תפקידה ולדרוש דין וחשבון. אין לפגוע במושל. שוחחתי עם המושל פעמיים. הוא דיבר איתי ואמר לי שלא יסכים שטיפת דם אחד תישפך בסווידא".
במרץ התייחס לישראל כשאמר לערוץ אל-חדת' הסעודי: "הדרוזים בסוריה לא פתחו את הדלת לישראל. החלטות הדרוזים נעשות יחד. אנחנו, הדרוזים של סוריה מחויבים לריבונות סוריה. אנחנו לא אחראים להצהרות של מנהיגים ישראלים. כל שיח על התערבות ישראלית לא מייצג אותנו".
חוץ מהסמכויות הדתיות, בקרב הדרוזים פועלים פלגים צבאיים שונים, המחולקים גם הם לתומכי ומתנגדי משטר. לית אל-בלעוס נחשב לדמות מוכרת מאוד. הוא בנו של וחיד אל-בלעוס מי שהקים את הפלג הגדול "אנשי הכבוד" ונהרג בשנת 2015. כיום בראש הפלג עומד אבו חסן יחיא אל-חג'אר. הפלג נחשב בעבר למתנגד גדול למשטר אסד.
אל-בלעוס הבן, שעדיין נחשב למנהיג מרכזי בפלג, נחשב לבעל ברית של הממשל הנוכחי. הוא גם עומד בראש קבוצה נוספת בשם "מדאפת אל-כראמה" (בית הארחה לכבוד). בשבת אמר: "אנחנו קוראים לאנשינו בסווידא להיות שותפים אמיתיים ביישום הסכם הפסקת האש, בהגנה על אזרחים ובקידום פתרון פוליטי ולאומי אמיתי". קיימים פלגים נוספים בסווידא, למשל "המועצה הצבאית בא-סווידא" ו-"חטיבת ההר", הכוללים יחד כ-3,000 לוחמים ותומכים ברעיונותיו של חכמת אל-הג'רי.
מלבד מגוון הדעות והקבוצות בקרב העדה, באזור סווידא קיימת מתיחות היסטורית מול השבטים הבדואיים באזור. את המתיחות ועומק הפילוג ראינו בלחימה בימים האחרונים. המתחים באזור כמובן מחמירים עם האתגרים העכשוויים, ביניהם המצב הכלכלי הקשה והמחסור בשירותים הבסיסיים, כשכל גורם מסווידא או אמצעי תקשורת סורי מציג את הצד שלו לאירועים.
