אבו מאזן מודל 2025 וממשלת מושחתיו הנפוטיסטים הם נכס למי ששולל את הקמתה של מדינה פלסטינית וכמובן איחוד עתידי בין עזה ליו"ש. הסכמת נתניהו לניהול עזה על ידו כנציב המים הביוב והאשפה - בדיוק כמו באיו"ש, הם אינטרס ישראלי העונה על רצון רוב הציבור, וגם נקז הכרחי ויעיל לשחרור הלחץ הבינ"ל על ישראל.
התנועה הלאומית הפלסטינית הייתה משחר לידתה ועד היום טוטאלית בלתי מתפשרת, כמילותיו של האינטלקטואל הפלסטיני ח'ליל א סכאכיני שכתב לפני כ-100 שנה כך: "ידעתי את פלסטין כולה, עמקיה והרריה, עריה כפריה ומדבריותיה, כל כברת ארץ אחרת עלי אדמות אתה יכול למצוא כדוגמתה, זולת פלסטין, כמוה לא תמצא". הכיסופים נותרו גם הדירקטיבה.
אכן, יש הבדל ניכר בתפיסות הדת והלאומיות בין הפתח כארגון המוביל באש"ף, לבין הארגונים האיסלאמיים הפונדמנטליסטים כחמאס וכג'יהאד האיסלאמי. ללא ספק הארגונים האסלאמיים בניגוד לפתח, רואים בסכסוך במה להכרעה תאולוגית בין האסלאם ליהדות, ואולם, כל אחד מנימוקיו, זה בשמה של הלאומיות הפלסטינית וזה בשם עקרון ה"דאר אל אסלאם". שניהם אינם מקבלים את נוכחותה של הציונות כתנועה לאומית לגיטימית ולו בגבולות 67 חרף הצהרותיהם הפומביות והיהודים לשיטתם הינם עדה דתית בלבד. עיקר המחלוקת הייתה ונותרה טקטית.
כישלון כל ניסיונות הפיוס החל מאוסלו וכלה באנאפוליס, כולל הצעותיהם חסרות התקדים של ברק ואולמרט לפלסטינים, לצד השימוש העקבי בנשק הטרור ע"י הרש"פ , בין אקטיבית ע"י ערפאת, ובין מוראלית וכספית ע"י עבאס, הובילו את ישראל למבצע חומת מגן ב-2002, אשר שינה לחלוטין את כללי המשחק ביו"ש באופן בו כיום הביטחון בשטחי A כולם נתון לחלוטין בידיה, בפרט מתחילת מלחמת חרבות ברזל.
חוסר אמון מוחלט בעבאס וברשות
לימין ולמרכז הישראלי חוסר אמון מוחלט בעבאס וברשות. צירוף של נפוטיזם ושחיתות שלטונית מרקיבה, לצד תמיכה מוסרית ומימון מחבלים וכמובן אינדוקטרינציה לאומנית טוטאלית המבוססת על חזון השיבה הפלסטיני, הביאה את רובם לראות ברש"פ כרע נסבל אך הכרחי, כזה הפותר לישראל את בעיית השליטה המוניציפלית בחיי מיליוני פלסטינים, שהרוב בישראל לא מעוניין לבצע בעצמו. אבו מאזן הפך בפועל לנציב המים הביוב והאשפה של יו"ש.
העולם ימחא כף, הנציב הבריטי החדש המיועד בלייר יתמלא אופטימיות, המפרציות תנשומנה לרווחה, עבאס עצמו יתבשם משיבתו לרצועה לאחר שנזרק ממנה באלימות, ויהלך נפוח חזה כמנהיג מעצמה של ממש
אכן, עבאס טרוריסט אנוס שענד על דש חליפתו את מפתח השיבה אך לפני ימים מספר בנאומו באו"ם, אכן הוא גם מושחת ונפוטיסט שהעשיר את משפחתו במיליונים רבים, ואכן הוא ומקורביו ראו באירועי 7 לאוקטובר הישג פלסטיני משמעותי התואם לקידום מטרותיו הלאומיות. לזכותו ייאמר חרף האמור לעיל הוא מוביל בהצלחה מערכה מדינית נגד ישראל בעודו מחויב פומבית לחזון הכה קוסם לאירופאים התלושים והוא פתרון שתי המדינות. בחוכמתו הוא גם ידאג לבצע רפורמות שוליות ולמראית עין ברש"פ בלבד, בניצוחו של רווחי פתוח נאמנו, בכדי להשקיט את נקיפות המצפון הדמוקרטי של תומכיו הנאורים.
ואולם, לאחר בחינת כל החלופות שעל הפרק על פי התוכנית המצרית סעודית צרפתית לפתרון הסכסוך, כולל תוכנית 21 הנקודות של טראמפ הכוללות הסתמכות על כוחות ערביים ובינ"ל חסרי רצון ויכולת אכיפה מול חמאס בוודאי שלא לטווח ארוך כשיחלו הבעיות, תיטיב ישראל לו תודיע פומבית כי לאחר חיסול החמאס שהוא אינטרס של הרשות כפי שהיא עצמה מציגה זאת, ישראל תשמח להעניק לרש"פ את מפתחות הרצועה. ינהל אבו מאזן את קרקס התרומות לשיקום הרצועה שחלקו הגדול לא יגיע, יחתוך את העמלות השמנות לכיסי מקורביו כרגיל, ובעיקר יתעסק בשליטה המוניציפלית המעיקה שלישראל אין כל עניין בה.
חיים גולובנציץהעולם ימחא כף, הנציב הבריטי החדש המיועד בלייר יתמלא אופטימיות, המפרציות תנשומנה לרווחה, עבאס עצמו יתבשם משיבתו לרצועה לאחר שנזרק ממנה באלימות, ויהלך נפוח חזה כמנהיג מעצמה של ממש, וצה"ל יסכל טרור במחנות הפליטים בעזה כפי שהוא עושה ביו"ש. מדינה פלסטינית אגב לא תקום בהיותה מסוכנת לישראל, וכל הצדדים יוכלו לשוב לפוזיציה הכה אהובה עליהם למחלה כרונית חשוכת מרפא: המשך גלגול תפוח האדמה הפלסטיני הלוהט.
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון
