בצל השריפות העזות באזור ירושלים, התקיים הערב (יום חמישי) שידור טקס המשואות השנתי לרגל יום העצמאות. בשל החשש מרוחות חזקות בהר הרצל, הטקס עצמו בוטל ובמקומו שודרה החזרה הגנרלית. בתחילת הטקס נשא הזמר והחזן דודו פישר תפילה לשיבת החטופים לצלילי נגינת הכינור של שורדת השבי אגם ברגר, ובהמשך הדליקה משואה למען החטופים שורדת השבי אמילי דמארי, שפנתה לחבריה שעדיין מוחזקים בעזה: "אני מבטיחה שעוד נראה שקיעות ורודות ביחד". בסופו של הטקס ביצעו בתרגילי הסדר את הסמלים והצורות השונות - והפעם גם את המחווה המיוחדת של אמילי עם שחרורה מהשבי. פספסתם? צפו בטקס המשואות במלואו:
צפו בטקס המשואות
(צילום: לע"מ)
שורדת השבי אגם ברגר מנגנת בכינור בטקס
(צילום: לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בטקס בהודעה מוקלטת מראש, שבה הדגיש את מחויבות המדינה להחזרת החטופים: "אנו מחויבים להחזיר את כל אחינו ואחיותינו שבשבי עד האחרון". הוא אמר עוד כי "לאורך הדורות עם ישראל תמיד קם ממצבי משבר. היום יש לנו צבא, יש מדינה וזרועות ביטחון ולוחמים אמיצים. אני מתמלא גאווה כשאני פוגש אותם זו הרוח האיתנה, הרוח האמיתית של עמנו. דור של אריות, דור הניצחון, אתם אזרחי ישראל היקרים עוטפים אותם באהבה אדירה, גם כשיש בינינו מחלוקות כולנו עומדים יחד בערבות הדדית וחוסן שאין לו אח ורע".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נאם בטקס: "בשעה המיוחדת הזו אנו זוכרים את מחיר העצמאות, המחיר הכבד מכל, שאותו שילמו לאורך שנות תקומתה של המדינה מיטב בניה ובנותיה שלחמו, הקריבו ומסרו את נפשם כדי שנוסיף להגשים את התקווה, את חלום 100 הדורות, להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים. אנו מרכינים את ראשינו בפניכן המשפחות השכולות, כמו המדינה כולה, שמורידה את דגלה לזכרם של אהוביכם – אהובינו, מכירה בכך שבלעדיהם – לא היתה לנו עצמאות. שחיינו כאן הם בזכותם. אנו יודעים שהגעגוע לא שוכח עם הזמן שעובר, ועומדים לצדכן בכאבכן. תמיד".
אוחנה התייחס לחטופים, ופנה אליהם ישירות: "גם הערב הזה, מדינת ישראל איננה שלמה, כי 59 מאחינו ואחיותינו עודם חטופים בעזה. אני פונה אליהם מכאן, מתוך תקווה שהם שומעים – ופונה גם אל בני משפחותיהם - מדינת ישראל מחויבת להשבתכם – כל אחת ואחד מכם", אמר. כפי שידעה המדינה מאז פרוץ המלחמה להביא לשחרור מרבית החטופים – כך תדע להביא לשחרור כולם, ולא תחדל מהמשימה עד שתושלם – וזה יקרה בעזרת השם במהרה בימינו ונאמר אמן".
נאום יו"ר הכנסת אוחנה בטקס
(צילום: לע"מ)
שורדת השבי אמילי דמארי משיאה משואה
(צילום: לע"מ)
שורדת השבי אמילי דמארי הדליקה משואת למען החטופים: "אני, אמילי תהילה דמארי, בתם של אמנדה ואביחי דמארי שייבדלו לחיים ארוכים, משיאה משואה זו לכבודם של 59 החטופות והחטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס, וצריך לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה! ולכבודם של זיו וגלי ברמן, הנשמות שלי, שחיו איתי בכפר עזה דלת ליד דלת ובעזה קומה מעל קומה. גלי וזיוי - אני מבטיחה לכם: עוד נראה שקיעות ורודות ביחד.
"לזכרם של 64 נרצחי כפר עזה, בהם גם שניים מחבריי הקרובים, דניאל פלד ויובל סלומון זכרם לברכה, הלב שלנו אף פעם לא יהיה שלם בלעדיכם. לכבוד כוחות הביטחון המדהימים שמחרפים את נפשם יום-יום עבור כולנו, והנופלים שבזכותם אנחנו חוגגים את יום העצמאות. לכבוד היתומים האלמנות והמשפחות השכולות. לכבוד הקב"ה שנתן לי את הכוחות לשרוד את השבי ולשוב על רגליי למדינה ולעם הזה שאני כל כך אוהבת. לכבוד היכולת לכאוב את שאבד אבל בעיקר – להתגאות על כל מה שיש. ולשמוח על כל הטוב שעוד יבוא".
הדלקת "משואת צה"ל"
(צילום: לע"מ)
את "משואת צה"ל" השיאו ענבר בן סימון, סגן אלוף פאיז פארס וסגן אלוף (במיל') חגית אלון אלחרר. ענבר השיאה את המשואה לצד בעלה, לוחם המילואים רז בן סימון שנפצע במלחמה וחזר לשרת, מייצגת את נשות המילואימניקים. "אני, ענבר בן סימון, בתם של אילנה ושמשון כנדלקר ואמא של לורן ,לני ורום, משיאה משואה זו לכבוד בנות ובני הזוג של אנשי הקבע ואנשי המילואים העומדים על משמר הבית והמשפחה באומץ ובהכלה שאינה יודעת גבול .
"לכבוד הילדים שהם גם גיבורים, המחכים בלב פועם שאמא או אבא ישובו הביתה ושהשפיות תחזור לחיים. מתוך תקווה שההתגייסות הזו תוביל את החברה בישראל לחוף מבטחים. סא"ל פארס, בן העדה הזרוזית שלחם בקיבוץ רעים ב-7 באוקטובר וחילץ אזרחים תחת אש, אמר: "אני פאיז פארס, בנם של נאסיף ונאיפה מהכפר חורפיש. משיא משואה זו לכבוד הגיבורים, חיילי צה"ל ומפקדיו, על הנחישות, רוח הלחימה והגבורה שגילו בשדה הקרב.
"לכבוד החברים והאחים שאיבדנו. אנחנו זוכרים כל יום את הרוח והמורשת שלכם. לכבוד העדה שלי, העדה הדרוזית, שהיא דוגמה ומופת לשותפות ולאהבת הארץ. עדה המחנכת אותנו לערכים של נתינה וחתירה למגע גם ברגעים הקשים ביותר. לכבוד החברה הישראלית שאני כל כך אוהב, המשפחות והנוער המיוחד שמגיעים לשערי הבקו״ם עם המסר החזק והברור: יחד ננצח!".
סא"ל אלחרר, קצינה בכירה בחיל הלוגיסטיקה ששכלה במהלך המלחמה את בנה אמיתי ז"ל, אמרה: "אני, חגית אלון בת ז'קלין ושלמה אלחרר ייבדלו לחיים ארוכים, משיאה משואה זו לכבודו של אמיתי אהוב ליבנו הנצחי, ולכל חללי מערכות ישראל שנפלו במערכה. לכבוד ההורים השכולים שמתעוררים מידי בוקר לגעגוע שאין עמוק ממנו אך בוחרים להמשיך ולהאיר את דרכם של רבים. לכבוד לוחמי צה"ל ומפקדיו ובמיוחד לאנשי הקבע, שותפיי לרעות ולדרך. ולכבוד בני המשפחות שמשלמים מחיר לא פשוט בעבור המחויבות שאנו נושאים על כתפינו. ולכבוד בעלי איציק, וילדיי אמיתי, אוריה והדס. אתם הסיבה, אתם הניצוץ, אתם הלב".
"משואת הערבות ההדדית"
(צילום: לע"מ)
את המשואה השלישית, "משואת הערבות ההדדית", השיאו איש העסקים החרדי שי גראוכר, נשיא קרן מנומדין חיים טייב וכותבת ספרי עיצוב אורלי רובינזון. גראוכר, שמאז 7 באוקטובר מעניק תמיכה לפצועי המלחמה, למשפחות שכולות ולשורדי שבי, אמר: "אני, שי גראוכר, בן דדי ז"ל ומלכה תיבדל לחיים ארוכים, משיא משואה זו לכבוד הלב הענק של העם הזה. יצאתי למשימת חיי: לשמח ככל הניתן אלמנות ויתומים שחרב עליהם עולמם.
"לכבודם של עשרות התינוקות שנולדו מתחילת המלחמה ולעולם לא יפגשו את האבות שלהם שנפלו בקרב. לכבוד שורדי השבי היקרים לליבי, שכולנו חייבים לעשות הכל כדי לעזור להם להשתקם, ולהחזיר את כולם הביתה. ולכבוד התורמים היקרים שלא מפסיקים לתת ולעבוד העם בישראל שהלוואי ונצליח להתאחד לא רק ברגעי משבר".
טייב, שפועל לפיתוח ויישום תכניות לאומיות לחיזוק ישראל ברווחה, חינוך , מנהיגות דרוזית צעירה ושיקום העוטף והצפון, נאם: "אני, חיים טייב, בנם של אליהו וג׳נט זכרם לברכה, נכד לניצול שואה מתוניס שאני גאה לשאת את שמו. הסבים והסבתות שלנו בנו פה את המדינה והם עשו את זה כדי שנהיה יחד!
"אני משיא משואה זו בשם כל עמיתיי ושותפיי לדרך הפועלים ברחבי העולם לבנות גשרים של שלום באמצעות כלכלה וקדמה, נאבקים למען השבת החטופים ונרתמים למען המדינה האהובה שלנו. לכבוד האחדות בינינו! רק יחד נוכל להשתקם ולבנות גשרים של תקוה בארץ וממנה אל העולם כולו".
רובינזון, שבתחילת המלחמה הקימה יחד עם ילדיה עידו ועדיה ובן זוגה טד את מיזם "חזית הבית", שאבזר את בתיהם של אלפי משפחות מפונים, פצועים וחטופים, אמרה: "אני אורלי רובינזון, בתם של יוסף ותמר רולס, חוקו ומוצי ז"ל, נכדתם של חלוצים, חברי ההגנה והאצ"ל. משיאה משואה זו לכבוד המשפחות, שבתיהן וליבן ספגו מכה קשה במלחמה והן מצמיחות בית חדש. לכבוד המתנדבים הפעילים בחזית הבית במסירות אין קץ. לכבוד ישראלים ויהודים מהתפוצות שמתגייסים כמו שרק העם הזה יודע לעשות, ומעבירים מסר: 'אתם לא לבד! עם שלם עושה לכם בית!'".
"משואת גשר לעולם"
(צילום: לע"מ)
את "משואת גשר לעולם" - המשואה הרביעית - הדליקו שחקן הכדורסל עומרי כספי, הראשון שהגיע ל-NBA; העיתונאי והפרשן הפוליטי השמרן היהודי-אמריקני בן שפירו; ועורכת הדין נטשה האוסדורף, מומחית למשפט בינלאומי מבריטניה. כספי, שמאז תחילת המלחמה התגייס למאמץ ההסברתי, נאם: "אני עומרי משה כספי בנם של שמעון ואילנה כספי, משיא משואה זו לכבוד יהדות התפוצות, ובפרט יהדות ארצות הברית שהתגייסה במלוא נדיבותה.
"ולמען הקשר המיוחד בין יהודים מכל רחבי העולם -קשר שאנחנו מחויבים לשמור עליו מכל משמר. לכבוד כל מי שמתגייס למען ההסברה של מדינת ישראל בעולם. לכבוד ההייטק הישראלי - מנוע הצמיחה של מדינת ישראל. לכבוד החיילות והחיילים שאני חש גאווה על הזכות לפעול למענם, ולמען אחינו החטופים שבעזרת השם מחכים לראות אותם בבית. לכבוד הספורטאים והספורטאיות בישראל ודור העתיד שאינו מפחד לחלום ומוצא את האומץ להגשים את החלומות".
שפירו אמר חלק מדבריו באנגלית: "אני בנימין שפירו, בנם של דוד וכילה שפירו, כיהודי וכאמריקני, אני משיא משואה זו לכבוד ישראל, ארץ של גיבורים וחולמים שעומדים יחד כחומה בצורה אל מול אויבי הציוויליזציה המערבית. עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל".
האוסדורף, שפועלת רבות בתחום ההסברה למען ישראל, נאמה: "אני, נטשה האוסדורף, בתם של אלדד ואינסה, נכדתם של יוסקה וצפרירה הויזדורף שהיו ממקימי המדינה והלוחמים על הגנתה, משיאה משואה זו בשם ארגון UKLFI הפועל בהתנדבות למען ישראל בזירה המשפטית הבין לאומית. ובשם כל מי שלוחם למען זכותה הצודקת של ישראל - להתקיים, לבנות ולהגן על עצמה".
"משואת עוצמת הרוח"
(צילום: לע"מ)
את המשואה החמישית, "משואת עוצמת הרוח", השיאו רפאל ארווס, מכלוף אוחנה ורחל אדרי. ארווס, שאיבד את בנו שי ז"ל במלחמה ומאז מנחם משפחות שכולות ברחבי הארץ ופוקד קברי נופלים, נאם: "אני רפאל ארווס, בנם של גילה ושמעון זכרם לברכה, משיא משואה זו לכבוד הגיבורים הטמונים בחלקה מספר 10 בבית העלמין חולון, שבו טמון בני האהוב שי. מי שחושב שיש לו צרות בחיים שיגיע לחלקה הזו – ויכיר את האנשים המדהימים שאיבדנו. לכבודם של כל אחת ואחד מהנופלים ובני המשפחות השכולות. כולכם נכנסתם ללב שלי. אקדיש את כל חיי כדי להקל על כאבכם".
מכלוף, המנהל את בית העלמין בקריית שמונה במשך שנים רבות וסירב להתפנות מהעיר במהלך המלחמה, שבמהלכה המשיך לקיים הלוויות, גם תחת אש, נאם: "אני מכלוף יצחק אוחנה, בנם של חנניה ורחל ז"ל, משיא משואה זו לכבוד אחיי ואחיותיי תושבי קרית שמונה האהובים והגיבורים. למען התקווה שהילדים שלנו יחזרו לצפון! ושביחד נבנה עתיד חדש. לזכרם של האזרחים והחיילים הרבים כל כך שהלכו לעולמם, אנשים שניתנה לי הזכות ללוות אותם בדרכם האחרונה. כולנו מחויבים לערכים שהורישו: - הנתינה, הקבלה ואהבת האדם".
רחל אדרי - "רחל מאופקים", שבמהלך טבח 7 באוקטובר הצליחה לרכוש את אמונם של המחבלים ששבו אותה עד חילוצה, אמרה: "אני רחל אדרי, בתם של נעמת וחווה קורם ז"ל, משיאה משואה זו לזכרו של בעלי האהוב דוד שצעד איתי לאורך כל הדרך ונפטר זמן קצר לאחר אותה שבת ואתם לא יודעים עד כמה הוא חסר לי. לכבוד השוטרים הנפלאים, כוחות הביטחון וההצלה, לכבוד תושבי העיר אופקים הגיבורים שהצילו חיים רבים. לכבוד עם ישראל כולו שנתן לי חיבוק ענק ואהבה אינסופית. ואני אעשה הכל כדי להמשיך ולתת אור ותקווה ולחבק את כולכם בחזרה".
"משואת מדור לדור"
(צילום: לע"מ)
את המשואה השישית, "משואת מדור לדור", השיאו לבנה זמיר, ד"ר אלי דוד, ובן קרסו. זמיר, שעלתה בילדותה מקהיר והקדישה את חייה לחקר יהדות ארצות ערב, נאמה: "אני לבנה זמיר, בתם של ויקטור וידאל ואסתר מוסרי וידאל, שהביאו אותי ואת ששת אחיי לארץ הזאת, לתקומה ולגבורה, משיאה משואה זו לכבוד כמיליון היהודים מארצות ערב שגורשו ונסו על נפשם בהותירם מאחור את כל רכושם, והגיעו לבית היחידי שיש לנו כדי לבנות ולהיבנות בו. למען החתירה לשלום בתוכנו - כי האחדות היא כוח - ולמען התקווה העמוקה לשלום עם שכנינו - תקווה שלא נוותר עליה לעולם.
ד"ר דוד, חוקר AI ויזם פורץ דרך שניצב בחזית ההסברה הישראלית מפרוץ המלחמה, נאם: "אני אלי דוד, בנם של לידה וראובן דוד, משיא משואה זו לכבוד זכותו הנצחית של העם היהודי על ארצו ומדינתו, לכבוד גבורת לוחמינו הפועלים במסירות אין קץ להגנה על ביתנו הלאומי, ולכבוד כל אלה שמביאים את סיפורנו ואת צדקת דרכנו לעולם. לא נעצור, לא ניכנע, לא נחדל מלהילחם על חירותנו — וּננצח, כי אין כוח בעולם שיכול לרוח של עם חופשי".
קרסו בן ה-10 - פעיל ההסברה הצעיר של ישראל - אמר: "אני בן קרסו, בנם של אביטל ומשה. משיא משואה זו לכבוד ילדי ישראל. אנחנו, שגדלים במציאות מורכבת, שאף ילד או ילדה בעולם לא צריכים להתמודד איתה, ולמרות הכל, אנחנו חזקים, גיבורים ואוהבים את המדינה שלנו. לזכרם של אריאל וכפיר ביבס וכל הילדים שנרצחו מאז 7 באוקטובר. ילדים שלא זכו לגדול, אך לאורם, אנחנו הדור הבא, נפעל כדי להשפיע ולהוביל לעתיד טוב יותר".
"משואת בזכות הנחישות"
(צילום: לע"מ)
את המשואה השביעית, "משואת בזכות הנחישות", השיאו הספורטים דני אבדיה, גל חמרני ואורן סמדג'ה. אבדיה, שעשה היסטוריה כשנבחר בדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע שחקן ישראלי ב-NBA, נאם: "אני דני אבדיה, בנם של שרון ארצי וזופר אבדיה, משיא משואה זו לכבוד כל מי שחולם ופועל בגדול, ולא מפחד ליפול ולקום – כי ישראל היא ארץ של חלומות שמתגשמים בכוח הלב והנשמה.
"לכבוד לוחמות ולוחמי צה"ל – חומת המגן שלנו, שמזכירים לעולם כולו מה זו גבורה אמיתית ואהבת הארץ. למשפחות החטופים שנאבקות להשיב את היקר להם מכל הביתה. לכבוד עם ישראל החזק, האוהב והמאחד, שמחבק אותי בכל מגרש ומדינה, ומזכיר לי תמיד: גם כשאני רחוק – אני בבית. החיבוק שלכם נותן לי כוח וממלא לי את הלב".
חמרני, קפטנית נבחרת ישראל לנשים בכדורשער, אלופה בענף פראלימפי ייחודי לעיוורים ולקויי ראייה, נאמה: "אני גל חמרני, בתם הגאה של דליה ויוסף חמרני. משיאה משואה זו בשם הספורטאיות והספורטאים הפראלימפיים, בשם ספורט הנכים בישראל ובשם הרוח שלא עוצרת לרגע.לכבוד כל השותפים שליוו אותי, המשפחה שלי, דילן, כלב הנחיה שלי ,בית הלוחם, בית חינוך עיוורים, עמותת אתגרים ולכל הנשים והאנשים המדהימים שעומדים מאחורי הכל, שבחרו ובוחרים כל יום לראות את כולנו שווים גם אם שונים. לכבוד כל הנשים, האנשים הילדות והילדים שבחרו בספורט – גם כשזה היה כמעט בלתי אפשרי".
סמדג'ה, מגדולי הספורטים בישראל, נאם: "אני אורן סמדג’ה, בנם של מוריס זכרו לברכה וחיה תיבדל לחיים ארוכים , משיא משואה זו לכבוד העם המופלא הזה, שעמד מאחוריי בכל זירה שבה התחריתי, בכל פודיום שעליתי עליו – וגם בשעה הכואבת מכל, כשמשפחתי ואני חווינו אובדן כבד. לכבוד הספורט הישראלי – גשר של תקווה, ערכים והשראה, שעלינו לטפח ולשמור. ולכבודך, עומר חייל גיבור שלי אנחנו כל כך , כל כך מתגעגעים אליך".
"משואת הריפוי ושיקום"
(צילום: לע"מ)
את המשואה השמינית, "משואת הריפוי ושיקום", השיאו ירין אילוביץ', ג'ני סיבידיה ואלישע מדן. אילוביץ', הידוע כ"Artifex (ארטיפֵקְס)", היה הדיג'יי שניגן את הטרק האחרון בפסטיבל הנובה, לפני הטבח. הוא נאם: "אני ירין אילוביץ', בנם של אבי ואירית אילוביץ', משיא משואה זו לכבודם של כל קורבנות פסטיבל הנובה והמאשרום וכל הרוקדים והרוקדות ששרדו ועברו את הטרור הקשה ב-7 באוקטובר. הגבורה שלכם מעצימה את כולנו וממלאת אותנו כוח ותחושת שליחות. לכבוד הצלילים המרפאים ומסע החלמה דרכם. לכבוד ההבטחה שאנחנו נמשיך לרקוד לשמוח ולשמח ולא נפסיק לעולם".
סבידיה, ששרדה את הטבח בפסטיבל הנובה אך איבדה בו את אחיה ואת בת זוגו, ומאז השתתפה בהקמת מיזם שמעניק תמיכה וטיפול לשורדים, משפחות שכולות ומשפחות חטופים, נאמה: "אני ג'ני סבידיה, בתם של אביבה ואליהו, אחותו של שלומי שנרצח בפסטיבל הנובה ושורדת הפסטיבל, משיאה משואה זו לכבוד המשפחות השכולות של פסטיבל הנובה, המאשרום פרוג'קט ואירועי הפסיידק והמידברן - אשר ליוו את אהוביהם עד לנשימתם האחרונה, ונחשפו לזוועות ולקולות האימה כדי לגלות מה עלה בגורל יקיריהם. חלקם עדיין לא יודעים.
"לכבוד אחי שלומי, זוגתו ליליה וטובי בנינו ובנותינו מכל קשת החברה הישראלית - שהלכו לרקוד, לפזר אור ואהבה וחייהם נלקחו באכזריות. ביניהם גיבורות וגיבורים שהקריבו את חייהם עבור אחרים. לכבוד העוסקים במלאכת החוסן הממשיכים לפעול ללא לאות לשיקום וריפוי הנפגעים ומעבירים את המסר: לעולם לא תשארו לבד".
מדן, לוחם מילואים וממייסדי היישוב "אביגיל" בדרום הר חברון שנפצע אנושות בצפון רצועת עזה, ואיבד ארבעה מחבריו, נאם: "אני אלישע מדן, בנם של רותי והרב יעקב מדן, ונשוי למרים, האישה הגיבורה בעולם. משיא משואה זו לכבוד פצועי המלחמה, פצועי הגוף והנפש, שעוברים מסע ארוך וכואב של שיקום, ונחושׁים לחזור לחיים, לשוב ולהיות חלק שווה ותורם במדינה שעבורה נלחמנו.
"לכבוד בני ובנות הזוג שלנו, המשפחות והחברים, שמעניקים לנו כוח להתגבר ולהמשׁיך. לכבוד הצוותים המסורים בבתי החולים ובמרפאות, ארגון נכי צה״ל ובתי הלוחם, וכל מי שמסייע לנו לצלוח את הדרך הארוכה הזאת. לכבוד קיבוץ כרמים, מקום שהוא גשר בין דתיים וחילוניים, אנשי שמאל וימין. לכבוד המסע המשותף של החברה הישראלית, שגם היא, כמונו, זקוקה לריפוי ושיקום, וגם היא, כמונו - תקום, תתמודד ותנצח. לכבוד ההבנה שאנחנו במסע הזה ביחד - ואסור, אסור שיפרידו בינינו".
"משואת גשר לקהילות"
(צילום: לע"מ)
המשואה התשיעית, "משואת גשר לקהילות", הודלקה על-ידי ריקי סטון, הרב שמואל סלוטקי ורחל טדסה מלכאי. סיטון, אם ל-10 מבני ברק המתנדבת יום יום בכיכר החטופים, נאמה: "אני, ריקי סיטון, בתם של עמרם ואסתר פרץ ז"ל, משיאה משואה זו לכבוד ה' יתברך שאנחנו תמיד בידיו. לכבוד טל וג'ולי קופרשטיין וכל משפחות החטופים אשר הפכו למשפחה שלי. זכיתי להיות לצדכם ברגעים קשים, שמחים ומורכבים. ואני מודה בכל ליבי על הזכות ללמוד מכם על אמונה, חוסן, ערבות הדדית ואהבת ישראל. לכבוד עשרות אלפי לומדי התורה בחברותא. והחיבור לאחינו הנמצאים בצרה ובשבייה. לכבוד השותפות שלא תמיד נראית לעין אך היא נוכחת ומורגשת ועלינו לעשות הכל כדי לחזק אותה אף יותר".
הרב סלוטקי, שב-7 באוקטובר הצטרף למאמץ הצה"לי לאיתור חללים, בעוד שבניו ישי ונועם יצאו דרומה להילחם במחבלים ונפלו בקרב, נאם: "אני שמואל בן שלמה והדסה סלוטקי, משיא משואה זו לכבודם של אלפי המתגיירים, שבחרו להצטרף לעם ישראל דווקא בתקופת המלחמה, מתוך תחושת חיבור עמוק לעם היהודי ולמורשתו. לכבודם של חיילי היס”ר המטכ”לי, שעסקו חודשים ארוכים בסריקות אחרי ממצאי חללים, בתחושת שליחות עמוקה — להביא את כל הניתן לקבורה, לכבוד המתים ולכבוד משפחותיהם. לכבודם ולזכרם של כל הגיבורים שיצאו ב-7.10 להציל את בני עמנו — ללא פקודה וללא קריאה ובהם שני בניי האהובים, נועם וישי. גיבורים שלא הספיקו להשאיר צוואה , אך הותירו לנו, בנופלם, מורשת מחייבת ורף גבוה של ערבות הדדית המחייבת את כולנו".
רחל, שעלתה לישראל עם משפחתה במבצע שלמה וייסדה ומנהלת את עמותת "נשים אתיופיות מעצימות", נאמה: "'אגזבר אקוואן לזי אדרסקיי'. אני רחלי טדסה מלכאי, בתם של דינקה ו-וובו טדסה, שעלו ארצה עם אמונה יוקדת וגעגוע לציון במבצע שלמה, שבזכותם אני עומדת כאן היום, זקופה ובגאווה. משיאה משואה זו בשם דור שלם של נשים אתיופיות בישראל, המובילות שינוי. לכבוד קהילה מופלאה שמבקשת לא רק לחלום אלא גם לממש, לשנות ולהנהיג. לכבוד המשפחות השכולות מקהילתנו, שבוחרות בכל יום מחדש לשאת את הזיכרון ולהמשיך בתקווה. לכבודה של היימנוט קסאו, ילדה בת 9, שנחטפה לפני יותר משנה, וכל חלומה היה לחיות בביטחון. עבור הילדות והילדים של היום שילכו בראש מורם, ולכבוד כל נערה וכל אישה שלא חיכו שיזמינו אותן לשולחן אלא בנו אותו בעצמן, בביטחון ובתעוזה".
"משואת פס הקול הישראלי"
(צילום: לע"מ)
את המשואה ה-10, "משואת פס הקול הישראלי", השיאו הזמרות זהבה בן ודנה אינטרנשיונל, והיוצר המוזיקלי מיכה שטרית. בן נאמה: "אני זהבה בן, בתם של שמעון ועזיזה ז"ל שעלו ממרוקו לארץ החלומות, משיאה משואה בשם הילדה הקטנה בשכונה ד' בבאר שבע, לכבוד הקהל שבזכותו אני מגשימה את עצמי ומופיעה, ולכבוד המדינה הנפלאה הזו שאמשיך לשיר לכבודה. לא יכולתי לבקש לי עם חם, יותר אמיתי, יותר אוהב".
שטרית, ממקימי "החברים של נטאשה", נאם: "אני, מיכה בן רחמים שטרית ז"ל וקולט שתיבדל לחיים ארוכים, משיא משואה זו בענווה ובהוקרה לכבודם של שורה ארוכה של כותבות וכותבים, משוררים ומלחינים ישראלים, שברוחם הגדולה ובכשרון רב היטיבו לספר, לזמר ולתאר בלשון הקודש ובזו המתחדשת את רוח המקום ורוח העם. יש בכוחן שׁל מילים ושירים לנטוע תקווה ברגעי יאוש, לפקוח עיניים, לעורר אהבה ולגשר בין תרבויות. מי יתן ויבוא הניגון שיעניק מזור ומרפא לפצועי הגוף והנפש, ונחמה למשפחתות השכול. ושזכר גבורת הנופלים, יופים, טוהרם וזוהר נשמתם, ייחקק על לוחות הלבב ויהפכו לשיר חי הנישא על שפתיים".
אינטרנשיונל, שבשנת 1998 הביאה לישראל את הזכיה באירוויזיון, נאמה: "אני דנה כהן אינטרנשיונל, בתם של בת גלים ואליהו כהן, שאהבו את הארץ הזו אהבה תמימה וישרה, משיאה משואה זו, לכבודם של כל כל הילדים, דור המחר, ולכבוד העולם שתבראו - עולם בלי פחד! עולם שבו האור תמיד ינצח את החושך. לכבוד העם בישראל, העם יפהפה שלי שבליבו נטועות סובלנות ופתיחות ואהבת אדם, העם שהגשים לי את חלום הילדות. להיות זמרת. לכבוד המחויבות שלנו כחברה למגר את הפחד מהשונה. כי חביב אדם שנברא בצלם".
"משואת הנתינה"
(צילום: לע"מ)
את המשואה ה-11, "משואת הנתינה", השיאו בלנקה גוט ואיציק אקריש. צי'קי אלגניאן בת ה-85, עולה חדשה מארה"ב שבמהלך המלחמה הפכה את דירתה שבהרצליה לחמ"ל בישול לחיילים, הייתה אמורה להדליק את המשואה יחד עם גוט ואקריש, אך נעדרה מהחזרה הגנרלית בשל סיבות רפואיות.
גוט בת ה-92, שבתחילת המלחמה רכשה את כל הצמר הירוק שמצאה בנתניה במטרה לסרוג כובעים וכפפות לחיילים שבחזית, נאמה: "אני, בלנקה גוט, בתם של חנה ונחמן ז"ל, משיאה משואה זו לכבודם של כל המתנדבות והמתנדבים שסורגים ועושים ונותנים הכל כדי להעניק לחיילים את החיבוק שכל כך מגיע להם". היא הוסיפה בספרדית: "Grasias a los soldados, Los quiero mucho (תודה לחיילים, אני אוהבת אתכם מאוד)".
אקריש, רב-נגד במילואים שבמהלך שירותו הטמיע את תוכנית "שווים במדים" ופעל למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים בצה"ל, נאם: "אני אקריש יצחק, בנם של כוכבה ויעקב אקריש ז"ל, משיא משואה זו לכבודם של תושבי אשקלון שעמדו בגבורה אל מול התקפות המחבלים ולימדו אותנו נחישות מהי. לכבוד כל מי שפועל למען שילובם של בעלי מוגבלויות בכל תחומי החברה. לכבודכם חיילי צה"ל כולם ובפרט החיילים עם צרכים מיוחדים. אתם שלא מוותרים לעצמכם, משתלבים בצבא מתוך תחושת שליחות ומהווים גאווה עצומה למשפחות שלכם, לצה"ל ולמדינת ישראל. אתם הלפיד של כולנו".
"משואת אנשי הצללים"
(צילום: לע"מ)
את המשואה ה-12, "משואת אנשי הצללים", השיאו שלושה מאנשי הצללים של המוסד. ר׳, שפיקדה על "מבצע הביפרים" נגד חיזבאללה, נאמה: "אני ר', מובילה מבצעית במוסד, אמא גאה לשלושה בהם חיילת בשירות פעיל בעזה ולבנון, משיאה משואה זו בתחושת שליחות בשם נשות ואנשי המבצעים של המוסד בארץ ובעולם. בזכות היוזמה, התחכום והנחישות המייחדים אותם, ממומשים מבצעים נועזים אשר בכוחם לשבור את רוח אויבינו ולברוא עתיד יציב ואיתן למען מדינת ישראל".
ד׳, מוביל טכנולוגי באגף הטכנולוגיה למבצעים במוסד, שעבודתו סייעה להבטיח את חשאיות מבצע הביפרים, נאם: "אני ד', מוביל טכנולוגי במוסד, בן לעולים מאירופה שנטעו שורשים בארץ ישראל, משיא משואה זו בגאווה לכבוד נשות ואנשי הטכנולוגיה פורצי הדרך, ההופכים דמיון למציאות יום-יום. בעשייתם במטה ובשטח, הם מהווים דוגמא ומופת לחדשנות ולעוצמה הטכנולוגית של התעשיות וכוחות הביטחון, אשר בזכותם נבטיח את קיומה וביטחונה של ישראל".
נ׳, קצין המודיעין המוביל במבצע הביפרים, נאם: "אני נ', איש מודיעין במוסד. חונכתי ואני מחנך את בנותיי לערכי אהבת הארץ והאדם. משיא משואה זו בענווה לכבוד שותפיי לדרך – נשות ואנשי המודיעין בקהיליית המודיעין העוסקים במחקר, באיסוף ובמודיעין למבצעים. בזכות חוכמתם ומסירותם אנו חושפים את סודות אויבינו, שומרים על יתרוננו, ומובילים את המאבק המתמשך באויבינו למען ביטחון והגנת מדינת ישראל".
עפרה חזה, עוזי חיטמן, שושנה דמארי וג'ו עמר ז"ל "שרים" בטקס הממלכתי בהר הרצל
(צילום: לע"מ)
את הטקס חתם ביצוע של "לחיי העם הזה" על-ידי עפרה חזה, שושנה דמארי, עוזי חיטמן וג'ו עמר, שדמויותיהם הוקרנו על מסמכי הענק בסיוע בינה מלאכותית.
ההחלטה על ביטול הטקס התקבלה בתום הערכת מצב עם ראש השירות המטאורולוגי ד"ר עמיר גבעתי, אלוף פיקוד העורף רפי מילוא, מנהלת המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים, גלית והבה שאשו, חברת ההפקה וגורמי מקצוע נוספים. ישנן כמה בעיות בשידור החזרה הגנרלית - שצולמה ביום שני - העיקרית שבהן היא שלא כל משיאי המשואות נכחו בה, בהם שורד השבי אלי שרעבי.
שורד השבי נכח בשליחות בלונדון בעת צילום החזרה הגנרלית, ולמרות שנעשו ניסיונות להשלים את השאת המשואה שלו הדבר לא הסתייע. "פספוס", אמר מוקדם יותר ל-ynet אחיו שרון, "אבל בלונדון הוא עשה דברים חשובים מאוד, לא פחות ממשואה".
מעבר לכך, גורמים בהפקה אמרו כי לא נאמר לצוות השידור מראש שהצילום יועד לשידור וגיבוי, ולכן ההפקה לא צילמה בהתאם מבחינה טכנית. לצד זאת, בשעות ערב מאוחרות הוקפצו צוותי צילום להשלמת החזרה הגנרלית לשידור. בעיה נוספת שעלתה היא שהקהל שנכח לא מילא את הר הרצל.
