הטיל התימני שפער מכתש בשטח נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ישראל העניק הישג תודעתי משמעותי לחות'ים, אבל צריך לשים דברים בפרופורציות: ראשית, זו הפעם השלישית שמערך ההגנה האווירי של ישראל, עם התגבור של סוללות THAAD האמריקניות, לא מצליח ליירט טיל בליסטי איראני שמשוגר מתימן.
תיעוד: רגע פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג
4 צפייה בגלריה
זירת הנפילה ליד נתב"ג, הבוקר. הטילים שמשוגרים לישראל אינם היפר-סוניים
(צילום: רויטרס/REUTERS/Nir Elias)
בניגוד לטענות החות'ים, הטילים שמשוגרים לישראל אינם טילים היפר-סוניים - אבל גם למערכת חץ 3 וחץ 2, שיש להן שיעורי יירוט קרובים ל-90%, יש לעיתים כשלי יירוט שנובעים כל פעם מסיבה אחרת. לעיתים אלה קשיים אטמוספריים שמפריעים לגילוי מוקדם וסיבות אחרות שלא רצוי לפרסם.
בעיקרון, מתנהלת תחרות למידה בינינו לבין האיראנים שמדריכים את החות'ים ומטייבים את מאמצי השיגור שלהם, ובמסגרת תחרות הלמידה הזו אנשי המיליציה בתימן עברו לשגר בשעות היום, בהנחה שזה מקשה מסיבות שונות על מערכות היירוט שלנו. ובכלל, החות'ים מגבירים את קצב שיגור הטילים כנראה משום שהתקיפות האמריקניות גורמות נזקים כבדים למערכי השיגור ואחסנת הטילים והמל"טים שלהם, והם רוצים לשגר טילים כל עוד יש כאלה בידיהם.
לטענת פיקוד המרכז האמריקני, שמפעיל כעת שני כוחות משימה סביב נושאות המטוסים טרומן וקרל וינסנט המשייטות מול חופי תימן, התקיפות האמריקניות גרמו לירידה של 60%-70% בשיגור הטילים הבליסטיים מתימן כנגד ישראל וכנגד ספינות אמריקניות וישראליות בים האדום, ולפגיעה קשה במערך ההגנה האווירית שסיפקה איראן לתימן.
איך לחות'ים יש עדיין יכולות שיגור?
אבל כאמור, למרות התקיפות, לחות'ים עדיין נותרו יכולות שיגור. הסיבה העיקרית לכך היא שמערכות השיגור שלהם - שחלקן מועבר גם לגורמים שבטיים - ניידות ומשוגרות בכל פעם ממיקום שונה ברחבי שטחה העצום של תימן, מה שמקשה על איתורן והשמדתן. האמריקנים פועלים נמרצות לסכל את הברחות הנשק מאיראן, בין אם מדובר בטילים, כטב"מים או חלקי תחמושת להרכבה בתימן. בנוסף, הם פועלים לפגיעה במתקני הייצור של החות'ים - וגם בבכירי המשטר.
המשטר החות'י פועל בצורה מבוזרת, ומבוסס ברובו על גורמים שבטיים הפזורים במרחקים גדולים זה מזה. תימן עצמה היא מדינה לא מפותחת, עם תשתיות מחשוב ותקשורת דלות - מה שמקשה מאוד על איסוף מודיעין ומעקב אחר פעילות השיגור. כתוצאה מכך, גם לאחר יותר מחודש וחצי של תקיפות אמריקניות, האיום על נתיבי השיט במצרי באב אל-מנדב ועל ישראל עדיין לא הוסר.
הדילמה הישראלית: האם ואיך להגיב בתימן?
שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר הבוקר, בעקבות ירי הטיל מתימן, כי "מי שפוגע בנו, נפגע בו שבעתיים". אך אם ישראל אכן שואפת לממש את ההבטחה הזו, היא ניצבת מול דילמה מורכבת: ראשית - מהי מטרת התגובה, והאם ניתן להשיג אותה? שנית - אם מחליטים לפעול, מהו סוג הפעולה שישראל רוצה ויכולה לבצע בפועל?
המטרה המרכזית והראשונית של פעולה ישראלית אפשרית בתימן תהיה לפגוע פיזית ובאופן משמעותי ביכולת של החות'ים לשגר טילים בליסטיים ומל"טים תוקפים לעבר ישראל. בנוסף, פעולה כזו עשויה לכלול תקיפות טילים או פשיטות ימיות - במטרה לצמצם את האיום על השיט במרחב מצרי באב אל-מנדב.
מטרה שנייה של פעולה ישראלית אפשרית היא גביית מחיר מהמשטר החות'י - כדי ליצור הרתעה מפני המשך הירי. פגיעה ישירה בשטח תימן אמורה לגרום לחות'ים לחשוב פעמיים לפני שישגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל. ואם כבר יחליטו לשגר, עליהם להבין שפגיעה לא מדויקת או קשה מדי תוביל לתגובה ישראלית חריפה - כזו שעלולה לאיים על עצם יציבות המשטר. מהניסיון שצברו ישראל וארה"ב, ברור שהאיום האפקטיבי ביותר כלפי המשטרים בציר השיעי הוא איום ישיר על שרידות המשטר בטהרן. מטרה שלישית עשויה להיות פגיעה בסמלי משטר ותשתיות אזרחיות, מתוך תקווה לעורר זעם ציבורי ולגרום לתסיסה אזרחית פנימית.
תקיפה אמריקנית בתימן, לפני כמה שבועות
4 צפייה בגלריה
טראמפ וסגנו ואנס. בוושינגטון עשויים לחשוב שישראל מנסה לגרור אותם לעימות עם איראן או שלוחותיה
(צילום: AFP)
אם ישראל לא תוכל להשיג בצורה אפקטיבית לפחות אחת משלוש המטרות, קשה להצדיק פעולה קינטית במרחק של אלפיים קילומטרים מהגבול. פעולה כזו, בין אם ימית או אווירית, מורכבת מאוד מבחינה מבצעית ויקרה מאוד כלכלית: היא דורשת מטוסי תדלוק, כוחות חילוץ ואיסוף ומאמץ מודיעיני עצמאי רחב. אף שצה"ל ערוך ומיומן לביצועים כאלה, לא ברור אם הוא מסוגל לגרום נזק משמעותי יותר מזה שגורמות התקיפות האמריקניות בתימן כעת.
מול חופי תימן פועלים כאמור כיום שני כוחות משימה ימיים אמריקניים, שבהם למעלה ממאה מטוסי תקיפה. הכוחות הללו פרוסים במרחק ממוצע של כ-350 קילומטרים מהחוף - מה שמאפשר להם לתקוף מטרות כמעט בזמן אמת, עם יתרון מהירות ותגובה שאין לישראל. גם בהיבט של עצימות התקיפה, יכולותיהם של הכוחות האמריקניים בפיקוד סנטקום (פיקוד המרכז האמריקני) עולות עשרות מונים על אלו של ישראל, שבמבצע בודד תוכל להפעיל רק כמה עשרות מטוסים - ומתוכם רק חלק קטן הם מטוסי תקיפה.
מלבד זאת, כל פעולה אווירית או ימית שישראל תבצע בתימן תחייב לא רק תיאום הדוק עם פיקוד סנטקום, אלא גם אור ירוק מהבית הלבן. תיאום כזה עלול לחייב את האמריקנים לצמצם זמנית את פעולתם באזור - כדי למנוע סיכון למטוסיהם או לכלי השיט שלהם. מעבר לכך, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנחשב בלתי צפוי בהחלטותיו, עלול לפרש פעולה ישראלית עצמאית בזירה שבה ארה"ב פועלת באופן אינטנסיבי כהבעת אי-אמון או פגיעה במעמד ובכבוד האמריקניים. התחושות הללו מתחדדות במיוחד לאור החשד שמביעים בכירים בממשלו, בהם סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, כאילו ישראל מנסה לגרור את ארה"ב לעימות ישיר עם איראן או שלוחותיה.
הדרך היחידה לשבור את הקו הקיצוני
גם אם נשים בצד את שיקולי העלות, המורכבות והמדיניות - ונבחן רק את האפשרות להשיג הרתעה מול החות'ים - המסקנה אינה חד-משמעית. הרתעה היא קשה להשגה מול אויב שמונע בעיקר ממוטיבציה אידיאולוגית איסלאמיסטית קיצונית, משנאה עמוקה כלפי יהודים ומדינת ישראל ומשיקולים של הישרדות משטר המדכא באכזריות את אזרחיו. במשוואה כזו, גם תג מחיר כואב עלול שלא לשנות את דפוסי הפעולה של ההנהגה החות'ית.
הניסיון שצברנו, במיוחד מאז 7 באוקטובר 2023, ממחיש באופן חד-משמעי כי משטרים בעלי מניעים דתיים קיצוניים אינם רגישים כלל לסבל אזרחיהם. להיפך - הם מדכאים באלימות כל סימן למרד. ראשיהם אף מאמינים כי בשם אללה מותר, ואף ראוי, לדרוש מהאוכלוסייה הקרבה של רווחתה, ואם צריך גם של חייה, לטובת המאבק. בעיניהם, זוהי שליחות דתית המצדיקה כל מחיר.
המציאות הזו לא מאפיינת רק את החות'ים אלא גם את חמאס, שאינו מתגמש בסוגיית החטופים למרות לחץ צבאי כבד, ואת חיזבאללה, שלמד להפסיק אש רק לאחר שנשללו ממנו יכולות צבאיות. כך גם המשטר האיראני. לכן, גם אם ישראל תפגע שוב בתשתיות שלטון אזרחיות בתימן - כמו שדה התעופה בצנעא או נמל חודיידה - הסבירות להרתעה משמעותית נמוכה. פגיעה קשה מדי עלולה אף להתגלגל כבומרנג בזירה הבינלאומית, כפי שקרה לסעודיה שהסתבכה בתגובות עולמיות חריפות במהלך מלחמתה בחות'ים מאז 2015.
הקואליציה שהובילה סעודיה ניהלה מלחמה מקיפה נגד החות'ים - הן מהאוויר והן מהקרקע. חיל האוויר הסעודי, שצויד במטוסי F-15 אמריקניים, הפציץ פעמים רבות ללא הבחנה גם מטרות אזרחיות בצנעא ובאזורים נוספים בתימן. עשרות אלפי אזרחים, בהם נשים, ילדים וקשישים, נפגעו. עשרות אלפים נוספים מתו ברעב. למרות המחיר האדיר שספגה האוכלוסייה, החות'ים לא נכנעו - ואף הצליחו להביס את הקואליציה ואת סעודיה בזירה הצבאית והפוליטית כאחת.
4 צפייה בגלריה
מנהיג המורדים בתימן אל-חות'י. הצליח להביס את הקואליציה וסעודיה בזירה הצבאית והפוליטית כאחת
(מתוך ויקיפדיה)
בעקבות הפצצות חוזרות ונשנות של אזרחים בתימן, הממשל האמריקני החליט להפסיק את משלוח הפצצות, החלפים וציוד צבאי נוסף לסעודיה, בשל ההרס והאבידות שזרעו מטוסי הקרב שלה. ממשל ביידן אף הסיר את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור, במטרה לאפשר סיוע הומניטרי לתימן ולתושביה. ייתכן שממשל טראמפ לא יגיב בנוקשות אם ישראל תבחר לפעול בתגובה עתירת הרס ודם בתימן, אך בזירה הבינלאומית - מול האיחוד האירופי, האו"ם ובתי הדין הבינלאומיים - ישראל עלולה לשלם מחיר. תרחיש ריאלי הוא שיידרשו פעולות חריגות מצד ארה"ב, לרבות שימוש בזכות הווטו, כדי למנוע צעדי ענישה וסנקציות נגד ישראל.
והעיקר - את הפנאטים החות'ים זה לא מרתיע. כמו שאר ארגוני הג'יהאד, גם הם אינם נכנעים ללחץ על האוכלוסייה האזרחית שלהם. להיפך: כשהם חשים איום על שלטונם, הם מפעילים אמצעי דיכוי קשים יותר - מתוך אמונה שהם שליחי אללה. כך בעזה, כך בטהרן וכך בצנעא. גם הסנקציות האמריקניות שפוררו את כלכלת איראן לא גרמו לאייתוללות להפסיק את פרויקט הנשק הגרעיני.
המסקנה: כדי להרתיע את החות'ים ואת שאר אויביה האיסלאמיסטיים של ישראל, על צה"ל ומערכת הביטחון לחפש דרכי פעולה חדשות ויצירתיות - כאלה שיאיימו ישירות על שרידות המשטרים שתוקפים אותנו. הניסיון המצטבר מלמד כמעט בוודאות: רק איום ממשי על עצם קיומם של משטרים ג'יהאדיסטיים מצליח לשבור את הקו האידיאולוגי הנוקשה שלהם ולהגמיש את עמדותיהם.
