לקראת החלטת בג"ץ בתיק חקירת הפצ"רית לשעבר, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הצדדים ממשיכים להתחפר בעמדותיהם. מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה אמנם יצרה קשר עם עו"ד ציון אמיר, נציגו של שר המשפטים יריב לוין, אך ל-ynet נודע כי לא עלה דבר קונקרטי - והשר בכל מקרה לא מתכוון לוותר על מינויו של נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, למפקח על החקירה.
4 צפייה בגלריה


השופטים נתנו להם עד היום. בהרב-מיארה ולוין
(צילום: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי, יואב דודבקיץ')
לפי שעה אין הסכם, חרף בקשות שופטי בג"ץ, ושר המשפטים צפוי להודיע להם - באופן חד-צדדי - כי הוא ממשיך להחזיק בעמדתו שלפיה פעל מתוקף סמכותו החוקית כשהעביר את ליווי וניהול חקירת הפצ"רית לקולה. לוין אף מוכן להוסיף שופט מחוזי מכהן או בדימוס לליווי החקירה, כדי "לחזק" את האיזון.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת למהלך, וטוענת כי אין להוציא את ליווי החקירה מגורמים הכפופים לתביעה הכללית, כפי שהיה מאז קום המדינה. לדבריה, התערבותו של שר המשפטים - בכך שמינה תובע מיוחד - מהווה תקדים מסוכן של מעורבות פוליטית בבחירת תובע לחקירה ספציפית.
היא מזהירה כי אם בג"ץ יאשר לשר המשפטים, שהוא גורם פוליטי, להתערב בחקירה כלשהי, הדבר עלול לפתוח פתח למעורבות דומה מצד פוליטיקאים בעתיד, שיוכלו להגדיר חקירות כ"מיוחדות" ולהוציאן מידי התביעה הכללית לגורמים חיצוניים. צעד כזה, לדבריה, יפגע בעקרון השוויון בפני החוק ועלול להביא ל"זיהום ההליך המשפטי" - כאשר התוצאה כבר מסומנת מראש.
עם זאת, בהרב-מיארה לא מתנגדת להידוק הפיקוח על ניהול החקירה, כל עוד הדבר לא ייעשה בידי גורם בעל זיקה פוליטית.
ההצהרות בתום הדיון, אתמול
(צילום: גיל יוחנן )
מנגד, לוין עומד על כך שהנציב קולה הוא שילווה את החקירה, אך מוכן להתפשר ולהוסיף לצדו נציג משפטי שאין לו קשר לפרקליטות - כולל שופט בדימוס - בתנאי שהוא ייבחר בהמלצתו. אפשרות אחרת שמציע השר היא להציג רשימת שמות של שופטים בדימוס מטעמו, ולא רשימה שתוצע על ידי שופטי בג"ץ. השר מבקש שהמלווה יהיה עובד מדינה.
שלשום הציע עורך הדין של לוין שהנציב קולה ייצא לחופשה מנציבות התלונות על השופטים בזמן שינהל את חקירת הפצ"רית, אך הנציב הבהיר כי הוא לא מוכן להצעה הזו. לעומת זאת, קולה הבהיר בהודעה שהוציא לתקשורת כי הוא מוכן שימונה לצידו אדם נוסף לנהל את החקירה. הנציב שב והבהיר כי אינו מוכן להשעות את עצמו מהנציבות בשום אופן. הוא הדגיש כי ימשיך לפעול מתוקף תפקידו הנוכחי, אך יציית לכל החלטה שתתקבל בבג"ץ.
הנציב הגן על נשיא העליון: "אמירות בוטות וקשות"
בינתיים, הנציב קולה דחה תלונה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שבו לא מכיר שר המשפטים לוין, תוך שמתח עליה ביקורת נוקבת. מדובר בתלונה על סכסוך משפטי ארוך שנים ומורכב שעניינו זכויות במקרקעין, שבירורו עלה עד לבית המשפט העליון ונדון בין השאר על ידי הרכב בראשות הנשיא עמית.
המתלוננת, שלא הייתה מיוצגת, הגישה ערעור לעליון, ולדבריה "בזמן ההמתנה לחלוף שנה עד לדיון, צפיתי וראיתי איך יותר מ-90% עתירות של ערבים מתקבלות לדיון. נוכחתי כי זמנם של שופטים הוקדש לבדוק את היחס ל'נוחבות' ושמירת זכויותיהם. ראיתי התעסקות אינסופית בעתירות של גופים וארגונים שונים נגד הממשלה והכנסת. כולם התקבלו ונדונו ואילו אני, אזרחית מהטובים שבמדינה, נדחקתי לעוד ועוד המתנה כשאני עקורה מבית וחולה מאוד. ראיתי איך אין מקום בבית משפט עליון לאזרחים כנגד רשות אם אינך ערבי או מחבל. אני הפכתי חסרת חשיבות וסבל חיי אינו חשוב לאף אחד".
עוד היא טוענת כי בעודה ממתינה לדיון, גילתה לתדהמתה כי ניתן פסק דין. לדבריה ,"במחטף ללא ידיעתי, בזמן הפגרה, מאחורי גבי, בהיחבא ובסתר מבלי שניתן לי יומי ובניגוד להחלטות בית המשפט העליון, נחטף פסק דין. השופט עמית דחה את העתירה שלי וגם קנס אותי בכ-5,000 שקלים שהופחתו מהסכום ששילמתי".
הנציב קולה אומר כי תלונתה הייתה על השתקה, מניעת סעד ושלילת צדק, על מניעת חשיפת "עבריינות מאורגנת של שופטים", על החבאת ההליך שהינו בעל "היבטים חברתיים משמעותיים" והסתרתו, ועל דחיית התובענה ללא דיון - וזאת למעשה מתוך ניגוד עניינים, שכן יש בה טרוניה כלפי הרשות השופטת עצמה על ניצול הכוח השיפוטי, ועוד.
"המתלוננת מקדישה כתיבה רבה לפירוט כל רכיבי תלונתה הנ"ל, תוך שימוש רב באמירות בוטות וקשות כלפי הנשיא", כתב קולה. "כך, למשל, היא מדמה את הנשיא למי שפעל כ'גנב', ורואה במעשיו משום 'התנהגות מלאת יוהרה והתנשאות מזלזלת המאפיינת דיקטטורים', התעמרות, הרס חייה, ומכנה אותם כ'בגידה קשה', לא פחות. המתלוננת אף משרבבת לתלונתה אמירות המשוות בינה לבין הנשיא בכל הנוגע למקום מגוריהם, ומטיחה בו האשמות כאילו הוא 'מתיר אותי הפקר למוות מצער ממחלת ריאות' ועוד כהנה וכהנה ביטויים קשים, המייחסים לנשיא כוונת מכוון זדונית להרע לה, לבזות אותה ולהתעלל בה".
הנציב קולה סיכם לאחר הבדיקה שאין ממש בתלונות. "הטענה שנזכרה ראשונה, בעניין קיפוח בקביעת הדיון והעדפת ענייניהם של ערבים, היא טענה כללית שנטענה בעלמא, באופן בלתי מבוסס לחלוטין, והיא מופרכת לגופה על פני הדברים. יתר הטענות, המופנות באופן אישי כלפי הנשיא, לא זו בלבד שאין להן ולו בדל של בסיס עובדתי או משפטי, והתימוכין שכביכול הוצגו להן אף אינם רלוונטיים, אף הן מנוסחות בלשון בוטה ומשתלחת, נטולת כל רסן ופוגענית. הנציב קבע כי לא יוכל לתת יד להגשת תלונות באופן הזה, שאין בו אלא ביזוי של מערכת השפיטה".
פורסם לראשונה: 21:59, 12.11.25












