פרס ישראל לא יוענק למי שפעל ביוזמתו נגד צה"ל, ובפעם הראשונה בתולדות המדינה יוענק גם לאזרח זר. כך קובע תיקון לתקנון הפרס שהופץ היום (שלישי) להערות הציבור. בהנחיית שר החינוך יואב קיש, פרסם משרדו את טיוטת התיקון שכוללת קביעה ברורה: אדם שפעל ביוזמתו בזירה הבינלאומית נגד חיילי צה"ל, מוסדות המדינה או מדינת ישראל - לרבות באמצעות תלונה, עתירה, ייצוג משפטי שיטתי או גיוס משאבים - לא יהיה זכאי לפרס ישראל.
דבריו של השר קיש בטקס פרס ישראל במאי
(צילום: מערך הטקסים והאירועים הממלכתיים)
ההגבלה לא תחול על מי שחדל מהפעילות או הביע עליה חרטה פומבית. לדברי השר קיש, "פרס ישראל הוא סמל להוקרה לאומית על מצוינות, השפעה עמוקה ותרומה לחברה ולמדינה. לא ייתכן שמי שפועל ביוזמתו נגד חיילי צה"ל או נגד מוסדות המדינה יקבל את אות ההוקרה הגבוה ביותר של מדינת ישראל - זהו קו מוסרי ברור".
שני שינויים נוספים בתקנון כוללים הענקת שני פרסים בקטגוריות חדשות: פרס לצעירים פורצי דרך עד גיל 50 על עשייה שהובילה לשינוי חברתי רחב, ופרס ליהדות התפוצות על תרומה יוצאת דופן לקשר עם מדינת ישראל או לחוסן של קהילות יהודיות בעולם, גם למי שאינו אזרח ישראל. זאת תהיה הפעם הראשונה שאזרח זר יוכל לזכות בפרס ישראל.
לדברי השר קיש, "אנחנו פותחים את שערי ההוקרה למי שפועל לחיזוק המרקם הלאומי שלנו: צעירים שמשנים מציאות מתוך תחושת שליחות, ויהודים בתפוצות שמחזקים את הקשר עם ישראל ופועלים למען עתיד העם היהודי כולו. אלו פרסים שמבטאים את הרוח הישראלית - מחוברת, מחויבת, ולא מפחדת לומר מה נכון".
במרץ השנה הודיע שר החינוך קיש לוועדת פרס ישראל כי אין בכוונתו להעניק את הפרס בסוציולוגיה לפרופ' אווה אילוז. קיש נימק את החלטתו בכך שפרופ' אילוז נמנתה במאי 2021 עם חותמים על פנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ובו קריאה שלא לסמוך על הרשויות הישראליות בכל הנוגע לחקר פשעי מלחמה.
קיש כתב אז לחברי הוועדה: "אנו רואים איך בית הדין הזה פוגע בחיילי צה"ל ובהנהגת המדינה. הנכם נדרשים לבצע דיון חוזר בוועדה בנוגע להמלצתכם לבחירת פרופ' אווה אילוז כמועמדת לפרס ישראל, וזאת מן הטעם שהיא פנתה בעבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי בפנייה חמורה ולפיה מוסדותיה החוקרים והמשפטיים של ישראל, לרבות בתי המשפט בישראל, אינם חוקרים ברצינות 'פשעי מלחמה, שביצעה ישראל בשטחים הכבושים בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי'".
שר החינוך הותיר פתח להתנצלות, אך פרופ' אילוז לא חזרה בה. בטור בהארץ היא כתבה בתגובה: "המקרה שלי – שלילת פרס ישראל מסיבות פוליטיות – חשוב רק משום שהוא סימפטום של המחלה האוטואימונית שתוקפת את מדינת ישראל. לא אחזור בי מחתימתי כי לא אתכופף אל מול הניסיון לגרום לאזרחים שנלחמים על עתידה של המדינה להיכנע לתכתיבים של שר".
אילוז ציינה אז עוד: "העצומה שעליה חתמתי ביקשה מבית הדין בהאג לחקור את תגובת ממשלת ישראל לטענות על פשעי מלחמה אפשריים שביצעו חיילים ישראלים בגדה המערבית. האמת היא שאחרי 7 באוקטובר, אני יותר ספקנית לגבי בתי המשפט הבינלאומיים. אני לא רואה בהם יותר כמוסדות שמייצגים יושרה ללא פגם. כאשר כל כך הרבה מדינות שמבצעות פשעים מזוויעים אינן נשפטות, מדוע ישראל, מדינה קטנה מאוימת מצד כל כך הרבה גבולות וחזיתות, היא דווקא זאת שהוגש נגדה כתב אישום?
"עם זאת, לא אחזור בי מחתימתי. לא אחזור בי כי ב-2021 פלסטינים בגדה המערבית נרדפו, ועדיין נרדפים היום, והעצומה היתה מחווה סמלית במחאה על היחס אליהם. אני לא חוזרת בי מהכוונה מאחורי החתימה. אמשיך למחות נגד כל יחס בלתי אנושי לפלסטינים חפים מפשע, בדיוק כפי שאמשיך למחות נגד האנטישמיות הצדקנית של חלקים בשמאל".
עוד סאגה
ב-2021 החליט שר החינוך דאז יואב גלנט שלא להעניק את פרס ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך, מכיוון שהוא חתם על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, וכן בשל פנייה שלו לפרלמנט הגרמני לבטל את קביעתה שתנועת החרם על ישראל, BDS, היא תנועה אנטישמית.
בעקבות כך הוגשה לבג"ץ נגד החלטת השר גלנט. השופטים החליטו אז להעביר את הסמכות בעניין לשרת החינוך הבאה יפעת שאשא-ביטון, שבחרה גם היא לבטל את הענקת הפרס לפרופ' גולדרייך. בהמשך החליט בג"ץ להורות לשרה שאשא-ביטון לפעול לפי המלצת ועדת פרס ישראל, ולהעניק את הפרס לשנת התשפ"א לפרופ' גולדרייך. השופטים יעל וילנר ויצחק עמית פסקו ברוב קולות, ואילו השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט כי אין עילה משפטית להתערבות בהחלטת שרת החינוך דאז.
בתום סאגה שנמשכה כמעט שנה, הוענק הפרס לפרופ' גודלרייך באפריל 2022. הפרס הוענק אז בטקס מצומצם שנערך במשרד החינוך, ונכחו בו בני משפחתו של גולדרייך וחבר הכנסת לשעבר מוסי רז. את הפרס העניק מטעם המדינה מנהל תחום פרס ישראל דוד פלבר.
