לוחמי האש עדיין נאבקים בשריפה בהרי ירושלים, ובזמן שישראל מבקשת סיוע של מסוקי ומטוסי כיבוי ממדינות שכנות - ייתכן שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ויתר בקלות מדי על כוח מקומי משמעותי.
ביוני 2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, הוחלט במטה לביטחון לאומי כי יש לרכוש ארבעה מסוקי בלאק הוק שישמשו לכיבוי אש בשעת חירום. אולם, השר הנכנס הודיע: "אפסיק את בזבוזי המפכ"ל", וטען כי קובי שבתאי, המפכ"ל דאז, "הזמין את המסוקים ב-50 מיליון דולר, בין היתר לשימושו".
צילום רחפן על הנזקים אחרי השריפות בנווה שלום
(צילום: א.א צילומי אוויר - Dib)
השריפה בתמונות: מנזר השתקנים בצבעי מעכב בעירה, פארק קנדה ואתר יד לשריון (צילום: דוברות המשטרה)
ישראל, כאמור, נאלצה לפנות למדינות באזור כדי לקבל סיוע בכיבוי, ורק היום (חמישי) בצהריים - יותר מ-24 שעות אחרי פרוץ האש, נחת מסוק ראשון מקפריסין.
מסוק בלאק הוק מסוגל לשאת עד 3 קוב מים, שהם כ-3,000 ליטר. כיום לעומת זאת, המסוקים שנמצאים בשימוש מבצעי נושאים עד 700 ליטר, לפי נתוני המשטרה. בנוסף, ובניגוד לדגמים הקיימים - בלאק הוק מסוגל לפעול לכיבוי בלילה.
מנכ"ל המשרד לשעבר תומר לוטן סיפר אמש בחשבונו ברשת X כי נאבק בשר החדש למען רכישת המסוקים. "אני צופה בתמונות השריפה המשתוללת והדם שלי רותח!", כתב. "זה זרק אותי ישר לעימות שהיה לי עם השר המיועד בן גביר לקראת כניסתו לתפקיד, על רקע רכישת מסוקי הבלאק הוק לכיבוי. רכישת המסוקים הייתה תוצאה של עבודת מטה ארוכה ורצינית שהובלתי מול המל"ל, משרדי ראש הממשלה והאוצר, ואושרה גם ע"י רה"מ בנט".
המסוק מקפריסים נוחת בבסיס חיל האוויר
(צילום: דובר צה"ל)
לדברי לוטן, "זו הייתה עבודה שנולדה מהחלטת ממשלה מקיפה שיזמנו - תוכנית לאומית למאבק בשריפות ענק שעברה בפברואר 2022. בן גביר, במסגרת העימותים המדומים והילדותיים שיזם מול המפכ"ל, המציא שקר שלפיו רכישת המסוקים נועדה 'לשימוש המפכ"ל' – והוציא כותרות מופרכות על 'בזבוזים במשטרה'.
"זה היה כל כך הזוי ומטופש", הוסיף. "רכש המסוקים נועד בכלל עבור הכבאות ולא עבור המשטרה! לא יכולתי לשתוק כששמעתי את השקרים בוועדת הכנסת. ניסיתי בכל כוחי להבהיר שמדובר במסוקי כיבוי שאמורים לשדרג את היכולת האווירית של ישראל. כמובן, זה היה כמו לדבר עם הקיר.
"הטיעונים השקריים בלמו את פרויקט הבלאק הוק - ומנעו מאיתנו להיות היום, שנתיים וחצי אחרי, עם חיזוק חיוני למאבק בשריפות הענק. אין דוגמה מובהקת יותר לחוסר האחריות והמסוכנות של מינוי בן גביר לשר. אני צופה בלוחמי האש, בטייסת אלעד, בשוטרים הגיבורים – ופשוט מתפוצץ מכעס".
הקיצוץ הגדול בתקציב הכבאות: "שריפות - לא גזרת גורל"
המאבק בשריפות נמשך, ישראל מחכה למטוסי הסיוע מהמדינות השכנות - ובינתיים גוברת הביקורת על מה שנראה כהיערכות לקויה לשריפות הענק שפרצו בהרי ירושלים - למרות התחזית שצפתה את האפשרות הזו ולמרות שרק בשבוע שעבר השתוללו שריפות באותו אזור.
הבוקר (חמישי) פנו יותר מ-20 ארגוני סביבה ובריאות במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בדרישה להיערכות ממשלתית מיידית להתמודדות עם שריפות הנובעות ממשבר האקלים. במכתב מדגישים הארגונים כי השריפה הנוכחית אינה גזרת גורל, אלא תוצאה ישירה של היעדר מדיניות נכונה והתעלמות מתמשכת מעמדת המומחים ואזהרות מבקר המדינה.בין היתר מאשימים הארגונים כי הקיצוץ התקציבי בשירותי הכבאות וההצלה לשנת 2025 בסך 217 מיליון שקלים - מ- 1.99 מיליארד שקלים ב-2024 ל-1.77 מיליארד ב-2025 - לצד היעדר תוכניות חירום תקפות ברוב היישובים בסיכון, מהווים מחדל ממשלתי חמור. "בהיעדר פעולה - הטבע ימשיך להישרף ובתוכו גם בעלי החיים, חיי אדם יעמדו בסכנה, והנכסים היקרים של כולנו יאבדו לנצח. הגיע הזמן לשים סוף להדחקה ולהתחיל להתמודד. לא בדיבורים, אלא במעשים", כתבו.
במכתב נכללו 12 דרישות לביצוע דחוף מהממשלה: לערוך דיון חירום בכנסת בנושא בשבוע הבא, עם החזרה מהפגרה; להקים צוות בין-משרדי לטיפול יעיל בהעמדה לדין של מציתים ומזהמים - בזדון או ברשלנות; להקצות תקציבים ליישום תוכנית לאומית להיערכות למשבר האקלים והפחתת פליטות גזי חממה; ליצור אינטגרציה בין המערכות השונות, החל מנתונים אקלימיים וגורמי החירום השונים; להקים מנגנון עבודה קבוע עם המדינות באזור בנושא כיבוי שריפות; להתקין מצלמות חכמות ביערות ובשמורות הטבע לניטור מוקדם של שריפות, לזיהוי המציתים ולמתן תגובה מהירה.
לכתבה המלאה - לחצו כאן
ההחלטה לרכוש מסוקים שישמשו בחירום לכיבוי, כאמור, היא תולדה של החלטת ממשלה שהתקבלה בתקופת ממשלת בנט-לפיד. תג המחיר שהוצמד לביצוע התוכנית היה 155 מיליון שקל, והיא כללה בין היתר גם הקמת אזורי חיץ רבים ליד יישובים ברחבי הארץ, ושיפור השילוב של צה"ל במערך הכיבוי האווירי. יישום התוכנית היה תלוי בביצוע צעדי חקיקה שונים, שהתעכבו שנים.
אותה תוכנית יכולה למנוע התפשטות שריפות ולצמצם את הנזק העז שהן גורמות. אולם התקציב שהוקצה בפועל ליישומה עם פרסומה הוא 65 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ועד כה לא ידוע כמה התקדמה הקמת אזורי החיץ שנדרשו ב-583 מוקדים. את החלטת הממשלה בנושא הוביל משרד רה"מ תחת בנט, אולם כעת מפנים במשרדו של נתניהו למשרד לביטחון לאומי ולא עונים לשאלות בנושא.
"50 מיליון על מסוקים?": הדיון הדרמטי בוועדה
בדיון בוועדה המיוחדת שהוקמה בנושא שנערך ב-15 בדצמבר 2022, אמר בן גביר לקראת השבעתו לתפקיד: "התחלתי לחפור קצת בנושא תקציב המשטרה וגיליתי דברים שגרמו לזוז באי-נוחות. המשטרה מזמינה מסוקי בלאק הוק ב-50 מיליון דולר לשימוש בין היתר של המפכ"ל".
ח"כ נאור שירי (יש עתיד) השיב לו כי "זה בדיוק מראה שאתה רוצה להיות מפכ"ל", ובן גביר ענה: "נו באמת, די, מה זה הבזבוזים האלה? 50 מיליון דולר על מסוקים? מה זה הדבר הזה?".
מנכ"ל המשרד דאז לוטן, שהודח בהמשך על-ידי השר הנכנס, התערב: "המסוקים האלה הם עבור כיבוי אש, לא עבור המשטרה". כפועל יוצא מכך, אגב, המימון עבורם היה מתקציב הכבאות - ולא המשטרה. בן גביר השיב לו כי "אנחנו יודעים בדיוק מי רצה להשתמש בהם. די. כיבוי האש במסוקי בלאק הוק, מסוקים כאלה גדולים? אתה יודע מה זה המסוקים האלה?".
לוטן הוסיף ועמד על הצורך המשמעותי ברכש המדובר: "בתור מי שניהל את עבודת המטה במשך שנה, אני אומר כאן לפרוטוקול - המסוקים המדוברים הם מסוקים עבור כבאות והצלה שמטרתם להכין את מדינת ישראל ליכולות כיבוי מתקדמות בעשור הקרוב".
בן גביר השיב לו: "אתה רצית להסתיר ממני מידע, תפסיק, האמת תיחשף", ובהמשך הוסיף: "אני מתפלא עליך מר לוטן שלא בדקת את הבעיה הזאת. המסוקים האלה הם מסוקים מאוד יקרים. מסוקי כיבוי לא נדרשים לעלות כל כך הרבה כסף. דיברתי עם בעלי חברת מסוקים ואנשים שמעורבים בתחום, וגילינו שאם באמת הכיוון היה לכיבוי, אפשר למצוא דברים שהעלויות שלהם הרבה יותר זולות".
לוטן השיב: "אתה לא חושב שעשיתי עבודת מטה עם כל החלופות האפשריות? סליחה, זה פשוט חוסר הבנה".
