העובדה המעשית החשובה ביותר שעולה מהטקס בבית הלבן היא שחמאס עדיין לא קיבל את הסכם העקרונות בן 20 הנקודות בתצורתו הסופית. מה שמדאיג הוא שמדברי טראמפ עולה שעדיין אין לו הבטחה חלוטה מהמתווכים, כלומר מקטאר ומטורקיה, שחמאס אכן מסכים. יש רק הבטחות עמומות בינתיים. למעשה הטקס הערב (יום ב') יהיה היסטורי או שיישכח על פי התשובה שייתן ארגון הטרור, שלא לדבר על סבל משפחות החטופים שתלויות במוצא פיהם של 6-5 בכירי חמאס שיושבים בדוחא.
טראמפ ונתניהו על שיחת הטלפון עם ראש ממשלת קטאר
(צילום: רויטרס)
מסמך העקרונות האמריקני מנוסח באופן כללי, כדי שחמאס יוכל לקבל אותו כלשונו, כפי שעשה כבר ראש הממשלה נתניהו בנאום לצד טראמפ. אבל גם הסכמת נתניהו חייבת אישור של הקבינט או הממשלה כולה. בהחלט סביר שנתניהו יוכל להשיג את ההסכמה הזו, אבל זה גם ייקח יום או יומיים. תוכנית 20 הנקודות היא מתווה, עכשיו יהיה צריך לדון על פרטי היישום - וזה ייקח זמן. אם חמאס יסכים למתווה כמו שהוא, השלב הראשון יוכל לקרות בתוך ימים. אם חמאס יגיד "כן, אבל", יידרש משא ומתן שיתקיים כנראה בדוחא - וזו אחת הסיבות לכך שנתניהו הסכים להתנצל בפני ראש הממשלה הקטארי, שהוא כנראה המתווך היעיל והחשוב ביותר.
טראמפ כרגיל בעיקר שיבח את עצמו, אבל דבריו נקראו מהכתב וחשיבותם בכך שהם מעין תורה בעל-פה המשילמה את המתווה הרזה והתמציתי. בתורה שבעל-פה טראמפ למשל מפרט אחת לאחת למה הוא מתכוון בפירוז הרצועה - זה אמור לכלול את המנהרות, את סנדאות ייצור אמצעי הלחימה והרקטות וכו'. כלומר, אם יהיו חילוקי דעות לגבי מה נחשב פירוז כאשר ישראל תידרש לסגת, אפשר יהיה לפנות לנאום.
טראמפ: "אם חמאס יסרב, יש לישראל את כל הגיבוי לפעול ולהשמיד את האיום"
(צילום: רויטרס)
טראמפ דאג להקל על נתניהו את העברת ההסכם בממשלה בלי לפרק אותה, בכך שאזכר במסמך כל אחת ממטרות המלחמה המוצהרות של ישראל. אחר כך נתניהו פירט אותן בהצהרתו ליתר ביטחון, והיה ברור שהדבר מוסכם על שני הצדדים. טראמפ הוסיף איום שיתן גיבוי לישראל "לסיים את העבודה" בלי הסכמת חמאס.
טראמפ בנאומו הזכיר שתי נקודות מחלוקת עם ראש הממשלה: האחת כשאמר שנתניהו מתנגד למדינה פלסטינית, בעוד הוא עצמו הביע בעקיפין תמיכה ברעיון - כפי שעשה ב"תוכנית המאה" בקדנציה הקודמת (2020). טראמפ לא אמר במפורש שהוא תומך, אבל הביע הבנה למדינות האירופיות שרואות במדינה פלסטינית פתרון לסכסוך הממושך והמדמם.
בעניין הרשות הפלסטינית, טראמפ לא ויתר. בניגוד לעמדת ישראל, היא תהיה חלק משיקום עזה - אחרי שתעבור רפורמות ותוכיח שהיא ראויה לכך. נתניהו מצידו ניסה לרכך את המכה כשאמר בדיוק מה הוא דורש מהרשות כדי שתיחשב שעמדה בתנאים: הפסקת תשלום למחבלים ומשפחותיהם, הפסקת הסתה בבתי הספר, הפסקת המערכה המדינית נגש ישראל בגופים הבינלאומיים ו"עוד רפורמות רבות". כלומר - אין בכוונת נתניהו לאפשר לטוני בלייר ואפילו לטראמפ עצמו להחליק לו את הרשות הפלסטינית בגרון, בלי שתעמוד כקוצו של יו"ד בכל אחד מהתנאים. במתווה עצמו אין לזה כמעט זכר מלבד המילים "רפורמה ודה-רדיקליזציה".
נתניהו גם ניכס לעצמו את התוכנית ליום שאחרי. הוא ציין שטענו נגדו שאין לו תוכנית כזו - והנה הוא שולף את השפן מהכובע: "מועצת השלום" של טראמפ וה"ועדה המנהלת" - זו התוכנית שלו. הכל כדי לעבור את משוכת ההתנגדות הפנימית בישראל, אם חמאס יקבל את המתווה ואחרי שיאושר ויתחיל הביצוע.
נתניהו לא צריך לחשוש מאיומי סמוטריץ' ובן גביר, מכיוון שאם חמאס יאמץ את התוכנית והיא תיכנס לשלבי ביצוע מתקדמים, ובעיקר החטופים יחזרו כולם - ראש הממשלה יוכל להרשות לעצמו בשקט ללכת לבחירות על נושא שזוכה לאהדה בציבור, בניגוד לחוק ההשתמטות, שהוא מוקש רציני בדרך לקלפי.
כעת נותר לראות מה ישיב חמאס, וגם אם זה יהיה "כן, אבל" כפי שאפשר לצפות, יעברו עוד כמה ימים שבהם המלחמה תימשך.
