ישראל גולשת לבידוד מדיני, תרבותי וכלכלי. כבר עתה אנו שומעים על ביטול עסקאות ביטחוניות, קריסת התיירות הנכנסת לישראל, החרמת אקדמאיים ויוצרים ישראליים, וניתוק קשרי מסחר עם חו"ל. לפי כתבת השער של האקונומיסט - כתב-העת הכלכלי החשוב בעולם - המפולת שהחלה באירופה צוברת תאוצה גם בארה"ב, וישראל מאבדת במהירות תמיכה של יותר ויותר צעירים אמריקאים. על הפרק נמצאים ביטול הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי, שהוא קריטי למחקר הישראלי, והטלת סנקציות על ישראל על ידי מדינות מערביות שרואות את האסון ההומניטרי ברצועת עזה, ואינן יכולות להחריש עוד.
הקריסה במעמד של ישראל בעולם כואבת, אך היא מתארת רק חלק מסיפור ההידרדרות של הכלכלה הישראלית בשנתיים וחצי האחרונות. כדי להבין את השינוי במצב של הכלכלה הישראלית, כדאי לבחון את מצב הכלכלה ערב הקמת הממשלה הנוכחית. בשנת 2022 הכלכלה צמחה במהירות, יחס חוב-תוצר היה בשפל, ונרשם עודף בתקציב הממשלה. הממשלה הקודמת אימצה רפורמות מבניות והשקיעה משאבי עתק בשיפור התשתיות ובחברה הערבית. נוכח ההתפתחויות החיוביות, סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הודיעה באפריל 2022 על כוונה להעלות את דירוג האשראי של ישראל. מנקודת המבט של ממשלת הימין-על-מלא שקמה בראשית 2023, תנאי הפתיחה היו חלומיים, והיוו בסיס מושלם לקידום הרפורמה המשפטית, להנצחת אי השוויון בנטל, ולהעברות כספים סקטוריאליות.
1 צפייה בגלריה
שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו על רקע התקיפות בעזה
(צילום: Menahem KAHANA / AFP, שלו שלום)
להלן השוואה תמציתית של מספר פרמטרים כלכליים מרכזיים, אז והיום:
צמיחה. בשנים 2023 ו-2024 הצמיחה לנפש היתה אפסית, וזאת לעומת צמיחה לנפש של 6.8% בשנת 2021 ו-4.4% ב-2022. מניתוח רכיבי התוצר בשנת 2023 עולה בבירור שההאטה של המגזר העסקי והירידה בהיקף ההשקעות, החלו עוד לפני 7 באוקטובר, ובמקביל למהלכי הממשלה להחליש את מערכת המשפט. גם נתוני שנת 2025 אינם מבשרים טובות והמבצע לכיבוש עזה עלול לגרור את ישראל למיתון עמוק וכואב, שינבע הן מהעלויות הישירות האדירות של המהלך עצמו והן ומהטלת סנקציות והידרדרות במעמד ישראל בעולם.
חוב ודירוג האשראי. החוב של ישראל מתקרב כיום לרמה של 70% מהתוצר ולפי הערכות אף יגדל מעבר, וזאת לעומת יחס חוב תוצר של 60% בשנת 2022. המשמעות הישירה של הזינוק ביחס חוב-תוצר הוא גידול בחוב המדינתי, והצורך לשלם עבורו. משרד האוצר פרסם לאחרונה את תשלומי הריבית העודפים בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. לפי האוצר, בשנת 2024 נשלם 4.5 מיליארד שקלים עודפים, ב-2025 נשלם 9.7 מיליארד שקלים עודפים, ב-2026 נשלם 13.5 מיליארד שקלים, ב-2027 נשלם 18.6 מיליארד שקלים עודפים. בשנים שלאחר מכן התשלומים העודפים יעמדו על מעל ל-20 מיליארד שקלים בכל שנה. כביטוי לחשש מאי פירעון החוב ומהידרדרות הכלכלה, לראשונה אי פעם סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות הורידו את דירוג האשראי של ישראל, ולא פעם אחת. גם כאן, האזהרות מפני הורדת דירוג אשראי, הושמעו עוד לפני 7 באוקטובר ועל רקע מאמצי הממשלה לפגוע במערכת המשפט.
בשנת 2022, בתקופת הממשלה הקודמת ולראשונה מאז 1987, נרשם עודף בתקציב הממשלתי. להבדיל, בשנים 2023 הגרעון בתקציב עמד על 4.1% מהתוצר, ב-2024 הגרעון עמד על 6.8% מהתוצר וב-2025 הגרעון צפוי להיות סביב 5%
גרעון תקציבי. בשנת 2022, בתקופת הממשלה הקודמת ולראשונה מאז 1987, נרשם עודף בתקציב הממשלתי. להבדיל, בשנים 2023 הגרעון בתקציב עמד על 4.1% מהתוצר, ב-2024 הגרעון עמד על 6.8% מהתוצר וב-2025 הגרעון צפוי להיות סביב 5%. ברי שחלק גדול מאוד מההוצאות התקציביות הן תוצר של המלחמה, אך גם כאן החריגה התקציבית החלה עוד לפני 7 באוקטובר, וקיבלה ביטוי בתקציב של 2023, בהעברות כספי עתק קואליציוניים למקורבים וריבוי משרדי ממשלה מיותרים. לא פחות חשוב, תהיה זו טעות מרה לראות בהמשך מלחמה שנמשכת כבר כמעט שנתיים, ושעלויותיה חצו את רף ה-300 מיליארד השקלים, כורח.
יוקר המחיה. בעקבות המלחמה, הממשלה הטילה שורה ארוכה של מיסים: מע"מ, ארנונה, חשמל, מים תחבורה ציבורית, הקפאת מדרגות מס הכנסה, ביטול ימי הבראה, ועוד. הפגיעה הקשה בהכנסה הפנויה של משקי הבית, בצד עליות מחירים משמעותיות, מדרדרות משקי בית מתחת לקו העוני. אך עליות מחירי המזון אינן גזירת גורל והן תוצר של אזלת יד של הממשלה: לשם המחשה, מאז הבחירות האחרונות בנובמבר 2022 ועד אוגוסט 2025, מחירי המזון עלו בכ-15%. בתקופה המקבילה שקדמה להקמת הממשלה הנוכחית, מחירי המזון עלו באחוזים בודדים בלבד.
בריחת מוחות. ההפיכה המשטרית, טבח 7 באוקטובר, המלחמה הארוכה, יוקר המחיה ואי השוויון הזועק בנטל מובילים לגל הגירה של מאות אלפי ישראלים שיצאו מישראל מתחילת שנת 2023. הדיווחים הם על מאות רופאים, אלפי צעירים ועובדי הייטק. כבר עתה, זמני ההמתנה לרופאים מומחים ארוכים מאוד. בעקבות העזיבה המתגברת המצב יחריף משמעותית.
ההשוואה בין נתוני הפתיחה המצוינים שקיבלה הממשלה הנוכחית לבין המצב כיום מטלטלת וצריכה לשמש תמרור אזהרה בוהק נגד תמיכה בממשלה
ההשוואה בין נתוני הפתיחה המצוינים שקיבלה הממשלה הנוכחית לבין המצב כיום מטלטלת וצריכה לשמש תמרור אזהרה בוהק נגד תמיכה בממשלה. הכלכלה, שהיתה במצב מצוין בסוף שנת 2022, היא היום מקרטעת במקרה הטוב וקרבה למשבר של ממש במקרה הרע. רק אלו המאמינים שאנחנו חיים בתקופה של נס יכולים להמשיך ולהתעלם מהעובדות. יתרה מכך, אסטרטגיית ספרטה שמציע נתניהו תקטין יותר את ההשקעות, תפגע בתוצר, תחריף את יוקר המחיה ותאיץ את בריחת המוחות. אסור לאפשר לנתניהו, שהוביל את ישראל לעברי פי פחת, לנרמל את הבידוד המדיני והכלכלי.
כל מי שחפץ שמדינת ישראל תישאר מדינה מתקדמת, ליברלית וחלק ממשפחת העמים, חייב להירתם למסע לשיקום ותיקון החברה והכלכלה הישראלית. הדרך לשם עוברת במהלך מהיר להקדמת הבחירות.
איתי אטר הוא פרופ' לכלכלה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב, וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה
