מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מותח ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ומטיל עליהם אחריות בנוגע לכשלים בטיפול בעורף מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023. "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל", כתב בדוח המתפרסם היום (רביעי) בנושא הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה.
ראש הממשלה כינה את הדוח "מסמך לא רלוונטי" ואת המסקנות בו "מופרכות", וכתב כי "תזמון פרסומו תמוה ומעלה סימני שאלה". תגובתו המלאה - בחלק התחתון של הכתבה. המבקר, שצפוי לפרסם דוחות נוספים בשבועות הקרובים, הגיב לכך: "מבקר המדינה וצוותי הביקורת ימשיכו במילוי תפקידם הציבורי חרף ההתקפה מצד ראש הממשלה, יו"ר האופוזיציה וגורמים מבוקרים אחרים בעת האחרונה. ביקורת על פעולתם של כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, תימשך כפי שהודיע המבקר מהרגע הראשון".
בסיורים שערך המבקר ברחבי הארץ התגלו מחסור בכוח אדם במפעלים חיוניים, מחסור בגורמי מקצוע מטפלים בתחום הפסיכולוגי-רגשי, מחסור בנציגי משרדי ממשלה במקומות שהייה של תושבים מפונים וליקויים בתשלום מענקים ופיצויים. חרף תמונת המצב שגיבשה רשות החירום הלאומית (רח"ל), שלפיה מוכנות העורף לחירום היא בינונית-טובה, בפועל דורש המענה הממשלתי שיפור ניכר.
6 צפייה בגלריה
17 שנים שבוזבזו. אנגלמן, נתניהו, סמוטריץ' וגלנט
(צילום: רויטרס, אלכס קולומויסקי, חיים גולדברג/פלאש 90, SAID KHATIB/AFP)
צפו בעיקרי דוח מבקר המדינה:
עיקרי דוח מבקר המדינה
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
אנגלמן מצא ליקויים רבים בתפקוד נתניהו, שרים ובכירים נוספים במשרדי הממשלה. בניגוד לרוב דוחות המבקר בשנים האחרונות, הוא ציין בשמותיהם את הבכירים הקשורים לכשלים ופירט את הליקויים שכל אחד מהם אחראי לו.
את מחיר המחדל המתמשך המפורט שילמו כמובן תושבי ישראל, שנזקקו נואשות לסיוע, ובדוח נקבע שההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה.
המבקר כתב כי במשך שנות כהונתו הארוכות של נתניהו הוא לא הבטיח על ידי שימוש בסמכויותיו - ובכלל זאת סמכותו לקבוע את סדר היום של הממשלה - מתן מענה על החסר היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה בהסדרת הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום. בפרט, צוין, לא הוסדרו באופן מלא הסמכות והאחריות הכוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה.
אנגלמן כותב שנתניהו, שכיהן כראש הממשלה ב-13 מבין 14.5 השנים ממרץ 2009 ועד פרוץ המלחמה, היה מחויב לפעול להבטחת מענה לחוסרים ארוכי שנים בהיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום.
הדוח מתייחס גם לראשי הממשלה שכיהנו למשך תקופה קצרה בממשלת בנט-לפיד: "לצד האמור יוער כי גם ראשי הממשלה נפתלי בנט בשנת כהונתו מיוני 2021 ועד יוני 2022, ויאיר לפיד בתקופת כהונתו (כראש ממשלה חלופי במהלך שנה, וכראש ממשלה בתקופה של חצי שנה לאחר התפזרות הכנסת, מיוני 2022 ועד דצמבר 2022) לא פעלו בנושא".
כשל ביישום החלטת הממשלה
על גלנט כתב מבקר המדינה כי הוא ושרי הביטחון שקדמו לו, שעמדו בראש גופי החירום הפועלים במשרד הביטחון ובצה"ל – רח"ל ופיקוד העורף (פקע"ר) - לא השכילו להסדיר את מעמדם במשך שנים. לפיכך, גופי חירום אלו והעומדים בראשם לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים בתחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל.
לפי אנגלמן, רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי המנהל את כלל ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה. פיקוד העורף, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, אשר מופקד על ההתגוננות האזרחית ונדרש בידי הממשלה להקצות כוח אדם לתמיכה בפעולות רח"ל בנוגע לקליטת מפונים במתקנים, לא נתן מענה על צורכי התושבים שעזבו את בתיהם, ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור.
לגבי סמוטריץ' כתב מבקר המדינה כי הוא לא השתמש בסמכויותיו, כמי שעומד בראש הקבינט החברתי-כלכלי, לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה. הוא כשל ביישום החלטת הממשלה, אשר היה שותף לקבלתה, בדבר הקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו. כמו כן הוא לא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך, כדי שתתקבל החלטה בדבר הגורם שיופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים.
בדוח מציין אנגלמן כי לנוכח התמשכות הכשל על פני חודשי המלחמה, היה על נתניהו להידרש לנושא, כדי להביא ליישום את החלטת הממשלה בכל הנוגע להובלת הטיפול בתחום האזרחי.
המבקר הוסיף כי הקבינט החברתי-כלכלי שבראשות סמוטריץ' נמנע ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה - טיפול במכלול ההיבטים האזרחיים במהלך תקופה שבה שרויה המדינה במלחמה שיש לה השפעות מרחיקות לכת על העורף והאוכלוסייה. נמצא כי השר מיעט לכנס את הקבינט, וגם כשכונס – הוא לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה, לא עסק במכלול של צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה (כגון תעסוקה ודיור), ולא קיבל החלטות מדיניות בנושאים המצויים בתחומי סמכותו.
בדוח הודגש שסמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו להפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לצורך טיפול בהיבטים האזרחיים. המבקר מעיר לשר האוצר כי אם מצא שאין בידו לממש את סמכויותיו, היה עליו לשוב לממשלה ולדווח לה על כך, וכן היה עליו לפעול לכך שהממשלה תקבל החלטה בדבר הגורם שיופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים.
מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי שלי, על האופן שבו הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה - בין השאר ללא קביעת סדרי עבודה וללא קבלת החלטות המקדמות מענה כולל על צרכים בזירה האזרחית. בדוח נכתב כי לליקויים בפעולות פורום המנכ"לים היו השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה.
ביקורת נמתחה גם על הפקידות הבכירה במשרד האוצר. במבחן התוצאה, הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה – כל אלה לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים את המשל"ט ולהפעילו במלחמה, ולא נתנו מענה לקשיים בניסיון לממש את מדיניות השר בעניין.
דרושה: פעולה מהירה
אנגלמן כתב כי במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף. הוא כתב כי אמנם הממשלה הטילה ב-2007 על שר הביטחון אחריות-על לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, אך לא הוקנו לו, ומכוחו גם לגופים הרלוונטיים במשרד הביטחון, הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת הסמכות לתת למשרדי הממשלה הוראות בכל הנוגע להיערכות לחירום ולניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.
כל זאת, צוין, אף שבמשרד הביטחון ובצה"ל פועלים גופים העוסקים בהיבטים שונים של הנושא (רח"ל, ועדת מל"ח עליונה ופקע"ר), ואף על פי שהחוסרים בהסדרת התשתית הנורמטיבית לטיפול בעורף בעת חירום הועלו בשלושה דוחות של מבקר המדינה בין השנים 2020-2015. בהיעדר גוף בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף בעת מלחמה, נפגעת במישרין יכולת הממשלה לספק את צורכי התושבים בזמן מלחמה.
המבקר אנגלמן כתב כי בשעתה הקשה של ישראל הניהול הכולל של הצד האזרחי היה לקוי, חסר וחלש. הוא הצביע על שישה פערים עיקריים: 1. היערכות לקויה לפני המלחמה להעמדת גורם מוביל אחד בניהול הצד האזרחי של המלחמה; 2. פעילותם של גופי החירום תחת משרד הביטחון (רח"ל ופקע"ר), ואי-מימוש "אחריות-העל" של שר הביטחון לטיפול בעורף, עקב אי-השלמת הטיפול הממשלתי בהקניית סמכויות מתאימות לגורם מוביל ומרכז; 3. כישלון הניסיון להעמיד מבנה תפקודי יציב לאחר פרוץ המלחמה, ותחת זאת קיום מבנה משתנה, לא סדיר, שלבש ופשט צורה מפעם לפעם.
4. פעולה מצומצמת ודלילה של הפורום המדיני המוביל - הקבינט החברתי-כלכלי; 5. פעולה לא אפקטיבית של פורום המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. 6. המל"ל לא סיפק באמצעות המרכז לניהול משברים לאומיים את תמונת המצב הלאומית והאינטגרטיבית בזמן המלחמה - בפרט בהיבטי הטיפול האזרחי, כנדרש ממנו.
המבקר אנגלמן כתב כי מאפיינים אלה של הניהול הכולל היו תשתית רעועה לטיפול הממשלה בצורכי הציבור במהלך המלחמה. זאת, עקב מחדל מתמשך של ממשלות ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה, שלא השלימו את הפעולות להסדרת סמכות ואחריות כוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה ולהסדרת פעילותו.
בסיום הדוח נכתב כי "על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה. פעולה מהירה ותכליתית לתיקון הליקויים חיונית ביותר כדי לבסס מערך ניהול ממשלתי כולל ואיכותי של ההיבטים האזרחיים במלחמה, כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת בעת הזו ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים כמו גם לאירועי חירום אחרים".
מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר בתגובה: "בעוד ממשלת ישראל משיגה הישגים היסטוריים חסרי תקדים ששינו את פני המזרח תיכון, דוח מבקר המדינה עוסק בהערות שוליים חסרות חשיבות אמיתית. ב-7 באוקטובר 2023 נכפתה על ישראל מלחמה מ-7 חזיתות. הדוח מתעלם לחלוטין מכך שמדובר במלחמה קיומית בהיקף שלא ידעה המדינה בכל שנותיה ונפתחה ללא התראה מוקדמת וכאשר לא היו תקדימים לפעול על פיהם. ממשלת ישראל הצליחה לפעול באופן מיידי ויצרה שיטת עבודה מתאימה למצב חירום ייחודי שהתקיים. הדוח אינו מבוסס על נתונים מלאים ומעודכנים ואינו נותן שום ביטוי לעשייה האדירה של ממשלת ישראל לאורך המלחמה שמתנהלת עד היום.
במהלך המלחמה, ישראל הכתה קשות בחמאס ובחיזבאללה וחיסלה את צמרת ההנהגה שלהם, הובילה לנפילת משטר אסד בסוריה, והסירה מעליה שני איומים קיומיים מאיראן - איום הגרעין ואיום הטילים הבליסטיים. כל זאת, במקביל לניהול תוכנית לשיקום העורף וטיפול במפונים, בנפגעים ובמשפחות החטופים.
ראש הממשלה דוחה את המסקנות המופרכות העולות מהדוח ורואה בו כמסמך בלתי רלוונטי. התזמון בפרסום הדוח ערב הכניסה והשתלטות על העיר עזה, שהיא שלב קריטי בהכרעת החמאס, תמוהה ומעלה סימני שאלה ביחס למטרת הפרסום והמסקנות שבדוח. ראש הממשלה נתניהו קיים את הבטחתו לשנות את פני המזרח תיכון, תוך ניהול מערכה מדינית, ביטחונית ואזרחית בנחישות ובאחריות, לשם החזרת כל חטופינו ומימוש יתר מטרות המלחמה".
מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר: "הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות - אך ללא סמכות ויכולת לממשה. לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מיליון שקלים לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח, אך ההעברה בפועל נעשתה מספר חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקטיים הרסניים.
"לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה אפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום ליישובי הדרום והצפון במילארדי שקלים ועוד ועוד. הכול תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכדומה.
"ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה".
מטעמו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי שלי נמסר: "בניגוד למשתמע מדוח המבקר, מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר משרד ראש הממשלה ופורום המנכ"לים פעלו סביב השעון לתת מענה לאתגרים קריטיים. בתקופה הרלוונטית התקבלו מאות החלטות ממשלה – כולן נועדו לספק מענה מיידי למציאות שלא הייתה כמותה, ולא נחזתה אף לא בתרחישי קיצון".
שלי פרסם את דוח התגובה המלא של משרד ראש הממשלה, והוסיף בתגובתו: "בשונה מגופים מבוקרים אחרים, ובהם זרועות הביטחון, שבחרו שלא להגיב לדוח ולהמתין לוועדת חקירה – הגשתי תגובה מפורטת בת 78 עמודים, מבוססת ומנומקת, המפרטת את תהליכי קבלת ההחלטות והעובדות לאשורן. למרות זאת, בחר המבקר לפרסם דוח המתעלם מנתונים אלה ואינו משקף נאמנה את המציאות. אם ניתן לסכם את דו״ח המבקר בשתי מילים – הרי שמדובר ב'חוכמת הבדיעבד'".
פורסם לראשונה: 10:57, 03.09.25
