כבר מהכותרת שנתן השליח האמריקני סטיב וויטקוף לתוכנית המתגבשת של ארה"ב ניתן להבין באופן מרומז את מטרותיה: "תוכנית טראמפ - 21 נקודות לשלום במזרח התיכון ובעזה", לא נועדה רק להחזיר את כל החטופים ולסיים את המלחמה - אלא במקביל לייצר את התנאים להרחבת "הסכמי אברהם", ובשאיפה - גם להקמת מדינה פלסטינית שרצועת עזה תהיה חלק ממנה.
7 צפייה בגלריה
(צילום: Paul Sancya/AP, מוטי קמחי, REUTERS/Kai Pfaffenbach)
כך לפחות טוען העיתון הסעודי אל-חדת', כפי שפורסם הלילה (בין שישי לשבת) ב-ynet. עם זאת, חשוב להבין שלמרות שהעיתון מהימן בדרך כלל - הוא משקף במידה רבה את עמדת הממשל הסעודי. בנוסף, המו"מ על תכנית טראמפ עדיין בעיצומו ולכן אין להתייחס לכל מה שדווח כאל עובדות חלוטות. אבל די ברור ממה שנתמך גם בדברי מקורות אחרים, שמדובר בתוכנית שאפתנית שניכרים בה היטב טביעות אצבעותיהם של ג'ארד קושנר, חתנו היהודי של הנשיא האמריקני שהיה אדריכל הסכמי השלום בין ישראל לבין איחוד האמירויות ומדינות ערביות נוספות, ושל טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר שגם בו נועץ טראמפ בענייני אזורנו.
אפשר לומר שכניסתו של קושנר למעורבות פעילה במו"מ לא רק שהביאה את הבית הלבן לעצב "תוכנית מזרח תיכונית" כוללנית במטרותיה, ושונה מהותית ממתווי וויטקוף הנקודתיים (שנועדו רק להביא לשחרור חטופים והפסקת אש. רב"י) - אלא גם הכניסה את שליטי סעודיה ואת טורקיה למעגל הנושאים ונותנים והלוחצים על הצדדים – מה שמגדיל משמעותית את הסיכוי להצלחת המו"מ.

הדרישות שנתניהו יתבקש להסכים להן - שמנוגדות בתכלית לעמדתו

לצד זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתו עם הנשיא דונלד טראמפ ביום שני יעמוד במצב לא קל. נתניהו יתבקש להסכים לשתי דרישות עקרוניות המנוגדות בתכלית לעמדתו ולעמדת ממשלת הימין בישראל: האחת - הסכמה למעורבות שתלך ותגבר של הרשות הפלסטינית בהנהגת יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בניהול העניינים בעזה, עד כדי שליטה אזרחית מוחלטת ברצועה בפיקוח בינלאומי; הדרישה השנייה היא שנתניהו וממשלת ישראל יחתמו על מסמך שבו ייקבע העיקרון שרצועת עזה תהיה בעתיד חלק ממדינה פלסטינית.
7 צפייה בגלריה
בלייר יעמוד בראש הממשל הזמני ברצועה? נתניהו לצד ר"מ בריטניה לשעבר ב-2016
בלייר יעמוד בראש הממשל הזמני ברצועה? נתניהו לצד ר"מ בריטניה לשעבר ב-2016
בלייר יעמוד בראש הממשל הזמני ברצועה? נתניהו לצד ר"מ בריטניה לשעבר ב-2016
(צילום: קובי גדאון, לע"מ)
סעודיה ואיחוד האמירויות, וכן מפרציות ערביות נוספות, העמידו את שתי הדרישות האלה כתנאי בל-יעבור להיענותן לבקשת ארה"ב לממן במיליארדי דולרים את שיקום הרצועה, ולשלוח כוח משימה ערבי שינהל את ענייני עזה, יפרק את חמאס מנשקו ויפקח על ביצוע שאר סעיפי ההסכם. דרישות אלה ידועות לנתניהו וכבר התפרסמו בתקשורת כמה פעמים.
השאלה היא רק עד כמה טראמפ ילחץ על נתניהו לקבל אותן, ואם נתניהו יצליח בשיחה עם נשיא ארה"ב או בהמשך המו"מ להדוף או למסמס דרישות אלה. סביר להניח שהנימוק העיקרי שראש הממשלה יעלה ביום שני בבית הלבן הוא שאם יסכים לקבל דרישות אלה כלשונן – ממשלתו תתפרק וזה יעכב את המו"מ ואת שחרור החטופים, והמלחמה תימשך עוד כמה חודשים.

השלבים הצפויים בתוכנית טראמפ

במה שנוגע ישירות לרצועת עזה ותושביה אפשר להבחין שתוכנית 21 הנקודות של טראמפ היא מתווה הדרגתי שיהיו בו ארבעה שלבים:
השלב ראשון בתוכנית יתחיל לאחר 48 שעות, או לפי גרסה אחרת אחרי 72 שעות, ובמהלכו ישוחררו כל החטופים החיים והחללים תמורת אלפי כלואים פלסטינים שבידי ישראל, בהם 200-100 רוצחים עם דם על הידיים. השאיפה האמריקנית ושל רוב השותפות, שהחילופים הללו ייעשו בפעימה אחת, אבל חמאס דורש יותר מכך כדי שיוכל לוודא שישראל עומדת בהתחייבותה להפסיק את הלחימה בעיר עזה, לסגת מכמה אזורים שהיא שולטת בהם ברצועה ושאינה מפרה את הפסקת האש.
7 צפייה בגלריה
תקיפה אווירית ברצועה
תקיפה אווירית ברצועה
ישראל תידרש להסכים שרצועת עזה תהיה בעתיד חלק ממדינה פלסטינית
(צילום: Menahem KAHANA / AFP)
7 צפייה בגלריה
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה
כבר בשלב הראשון קרן GHF תפסיק לפעול
(צילום: GHF)
לכן, ייתכן שבסוף יוסכם על שתי פעימות שחרור: אחת בהתחלה ועוד אחת כעבור כמה שבועות. בשלב הזה צה"ל יידרש כנראה להסיר את המצור על עזה ועל אזור מחנות המרכז ואל-מוואסי (לסגת מציר "מגן עוז". רב"י) ותתאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ללא הגבלה כלשהי על ידי האו"ם וארגונים בינלאומיים. בשלב זה אולי גם תופסק פעילותה של "הקרן ההומניטרית לעזה" (GHF) הפועלת ביוזמת ובחסות ישראל. לצד זאת, לא ברור מי יאבטח את שיירות הסיוע מפני גניבת תכולתן על ידי חמאס.
בסיום שלב זה – אם יעבור בהצלחה - יוכרז על סיום המלחמה בערבות ארה"ב. בינתיים, לא ברור מי ינהל את העניינים האזרחיים ברצועה בשלב הזה, שיימשך כנראה כמה חודשים, אבל קיימת הצעה שראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר יעמוד בראש ההתארגנות הבינלאומית. מקור הסמכות שלו ושל הרשות הפלסטינית בעזה אמורה, כנראה, להיות החלטה של מועצת הביטחון.
בשלב זה תנהל את הרצועה ועדה של פקידים עזתיים (כנראה אנשי פתח. רב"י) שהרשות הפלסטינית תאשר להם ליטול את העניינים לידיהם. במקביל, יתחילו איחוד האמירויות ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות להתארגן יחד עם מומחים ואנשי ביטחון אמריקניים לכניסה לעזה ככוח לשמירת הביטחון, בעוד הרש"פ ביהודה ושומרון תקים "ועדה קרואה" שתנהל בשלב שני מטעמה את ענייני הרצועה.
השלב שני יתחיל כעבור חודשיים עד ארבעה חודשים, כדי לאפשר ל"ישות הבינלאומית הערבית" ולכוחות הערביים שיעמדו לפקודתה להתארגן. לצד אותה ישות תקים ותפעיל הרשות הפלסטינית "ועדה לניהול ענייני עזה", שאת אנשיה יבחר אבו מאזן. הכוחות הערביים ואנשי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יפעלו כתף אל כתף. השאיפה העולה מהמסמך היא שהכוח הבין-ערבי יצמצם בהדרגה את נוכחותו ויסתפק בפיקוח על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. שאיפה זו מדאיגה מאוד את ישראל, מפני שמנגנוני הביטחון של הרשות לא הוכיחו כושר פעולה רב במחנות הפליטים בג'נין ובטול כרם - מה גם שעכשיו עומד מולם כוח מאורגן ומאומן של מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי.
7 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'
איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'
יפרקו את הממשלה? השרים סמוטריץ' ובן גביר
(צילום: עמית שאבי)
בכל מקרה, משימתו הראשונה של הכוח הערבי הבינלאומי תהיה לפרק את חמאס מנשקו. חמאס עוד לא הסכים לדרישה זו - ואם יעמוד בסירובו זה עלול לפוצץ את כל המו"מ. בהנחה שחמאס יסכים, ישראל תידרש להבטיח למנהיגיו מעבר בטוח וחסינות מפני חיסול אם יסכימו לגלות לחו"ל. כך לפי העיתון הסעודי, שבו לא נאמר אם חמאס וגא"פ במסגרת ההתפרקות מנשקם ימסרו גם את מפות המנהרות ויאפשרו את הריסתן.
מבחינת ישראל, קיומן של המנהרות והמטענים שחמאס ימשיך להסתיר מסכן יותר את הביטחון מאשר הקלאצ'ניקובים ומטולי ה-RPG שהמחבלים אולי יסכימו למסור לכוח הערבי. בשלב הזה צה"ל יבצע נסיגה נוספת, אולי מחלק מציר נצרים, ויאפשר את פתיחת מעבר רפיח לסיוע הומניטרי. אפשר להעריך שישראל תתעקש להמשיך ולהחזיק כוחות בציר פילדלפי ולבצע פשיטות מוכוונות מודיעין כדי לסכל חמושי חמאס ופעילויות גרילה שחמאס וגא"פ ינסו לבצע.
בנוסף, ישראל דורשת "זכות מרדף חם" בשטח הרצועה כדי לקיים בידיה את האחריות הכוללת לביטחונה בשטח הרצועה. בשלב זה יתחיל שיקום הרצועה במימון קרן בינלאומית שארה"ב תקים בסיוע סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר וטורקיה. הביצוע בשטח יהיה כנראה מצרי. (מדובר בפרויקט תשתיות ונדל"ן שיניב מיליארדי דולרים למי שייקח בו חלק. רב"י).
7 צפייה בגלריה
תרגיל צבאי של חמאס וגא"פ ברצועת עזה
תרגיל צבאי של חמאס וגא"פ ברצועת עזה
הכוח הערבי יצטרך לפרק את חמאס מנשקו. מחבלים מתאמנים בעזה בספטמבר 2023
מפת רצועות השליטה של צה"ל ברצועת עזה
השלב השלישי יתחיל כעבור יותר משנה ויימשך לפחות חמש שנים. על פי החזון של טראמפ-קושנר-בלייר, שיקום הרצועה יתנהל במלוא הקצב, והישות הערבית הבינלאומית תצמצם עד למינימום את נוכחותה ברצועה ותסתפק בפיקוח על הרשות הפלסטינית - שתהיה אחראית לעניינים האזרחיים והביטחוניים ברצועה באופן כמעט מלא.
צה"ל אמור בסוף שלב זה לסגת מכל שטח הרצועה בהסתייגויות הבאות: שישראל תשמור לעצמה את הזכות ל"מרדף חם" מבוסס מודיעין בשטח הרצועה כפי שהיא עושה כעת בלבנון; ישראל תקיים נוכחות או פיקוח על ציר פילדלפי, ובעיקר על מה שנכנס ויוצא מהרצועה דרך מעבר רפיח; וישראל תמשיך להחזיק כוחות ואמצעים באזור החיץ (הפרימטר) שמסביב לרצועה.
בשלב הרביעי, כך על פי העיתון הסעודי, יתנהל מו"מ ישיר "בין ישראל לפלסטין", שבסופו רצועת עזה תהפוך לחלק ממדינת פלסטין. בכלל לא ברור אם הסעיף הזה קיים במתווה טראמפ, אבל ידוע שהסעודים מתעקשים על עניין זה כדי לקבל לגיטימציה מהעולם המוסלמי להצטרף ל"הסכמי אברהם" ולנרמל את יחסיהם עם ישראל. לעומת זאת, ממשלת נתניהו רואה בעניין זה דרישה שבשום פנים לא ניתן להסכים לה - ולגביה חל הכלל "יהרג ובל יעבור".

הצפרדעים שיהיה לנתניהו וממשלתו קשה לבלוע

אפשר להתרשם למעשה שתוכנית טראמפ מנסה לאזן בין האינטרסים החיוניים של ישראל, שהם שחרור החטופים ושימת קץ לנוכחות הצבאית והשלטונית של חמאס בעזה, לבין אלה של מדינות ערב שיצטרכו לשלוח כוחות ואנשים לנהל את רצועת עזה, לשמור על הביטחון בה ולממן את שיקומה. על פי מה שפורסם, תושבי עזה שותפים סבילים להסכם המתגבש, חוץ מסעיף אחד שקובע שתושבי הרצועה לא יגורשו או יוכרחו להגר ממנה - חוץ מחמאס וגא"פ, שעל פי טיוטת המתווה צריכים להסגיר את נשקם והנהגתם תקבל מעבר חפשי לגלות.
7 צפייה בגלריה
פעילות כוחות צה"ל בעזה
פעילות כוחות צה"ל בעזה
צה"ל יצטרך לצאת גם מהפרימטר
(צילום: דובר צה"ל)
האינטרסים הישירים של העזתים אמורים לקבל מענה באמצעות האינטראקציה בין ישראל לבין הכוח הבינלאומי הערבי, ומאוחר יותר בין ישראל לרש"פ של אבו מאזן, שהיא הנהנית העיקרית מההסכם מבלי שהיא נדרשת לעבור רפורמות או להתחייב לדבר.
לכן, אם נכונים הדיווחים בתקשורת הערבית וב-CNN, "תוכנית טראמפ" מכילה עוד כמה דרישות שמבחינת נתניהו וממשלתו הן צפרדעים שיהיו קשות לבליעה: כך למשל ארה"ב אמורה לערוב לכך שישראל לא תספח את יהודה ושומרון ולא תקים התנחלויות ברצועת עזה. דרישה עקרונית נוספת שצפויה להיתקל בהתנגדות ישראלית נחרצת היא שבסיום התהליך (בעוד יותר משנה) יצא צה"ל כליל משטח הרצועה; ואזור החיץ (הפרימטר - שבטיוטת ההסכם מכונה "מסדרון ביטחוני", רב"י) לאורך גבול הרצועה יהיה ברוחב שבין 500-1000 מטרים בלבד - ולא יהיו בו כוחות ביטחון ישראלים.
המשמעות היא שצה"ל לא יוכל ליישם בשטח את העיקרון של "הגנה קידמית" על פי תפישת הביטחון שגובשה אחרי טבח 7 באוקטובר הרצחני. תוכנית טראמפ כפי שהיא כעת גם אינה מפרטת איך תממש ישראל את "האחריות לביטחון הכולל ברצועת עזה", כפי שקבע נחרצות נתניהו בנאומו בכינוס העצרת הכללית של האו"ם רק אתמול.