החשדות לגבי אישים בלשכת ראש הממשלה סביב קשריהם עם קטאר עוד יתבררו, וייתכן שיתגלה שמדובר רק בקצה הקרחון. אולם, הפרשה כבר פותחת צוהר לפעילות הקטארית בישראל, לזיקות שבין ישראל למדינה המפרצית העשירה ולצורך לברר מה הם יעדיה של קטאר והאם הם תואמים את אלו של ישראל.
הקשרים בין ישראל וקטאר התחממו בראשית שנות ה-90 ובעיקר לאחר החתימה על הסכמי אוסלו. בכירים משני הצדדים נפגשו תדיר, עסקאות החלו להירקם וישראל אף פתחה נציגות דיפולמטית רשמית בדוחה.
לאורך השנים קטאר הייתה מבקרת חריפה מאוד של ישראל, בעיקר באמצעות רשת אל ג'זירה שבבעלותה, אך במקביל שמרה על קשרים עם ישראל ואף הבליטה אותם, בניגוד לשכנותיה הערביות שגם ביקרו אותה על כך. בראיית קטאר הקשרים עם ישראל העניקו לה קרדיט בארה"ב ואף תרמו ליחסיה עם האחרונה.
ישראל גם היא נקטה במדיניות כפולה מול קטאר. היא ביקרה את קטאר, ובצדק, על קשריה עם חמאס וגורמים קיצונים אחרים אך במקביל הקפידה לשמור עמה על קשרים ואף נעזרה בה. למשל, ידוע כבר שישראל סייעה ואף עודדה את קטאר להזרים כסף לעזה מתוך אמונה שזה קונה לה שקט. ראה ערך קונספציה.
בישראל העדיפו להכיל את הביקורת הקטארית
אל ג'זירה פעילה מאמצע שנות ה-90 ומאז היא מבקרת ומסיתה נגדנו. אך ממשלות ישראל העדיפו לאורך השנים להכיל את הביקורת הקטארית, ובכירים ישראלים, מימין ומשמאל המשיכו להיפגש עם עמיתיהם הקטארים למרות הפעילות הקטארית, שחתרה לא פעם תחת האינטרסים הישראלים.
סוגיית קטאר מורכבת מכפי שלעיתים מציירים אותה פוליטקאים ופרשנים. ישראל מצויה בדילמה באשר לקטאר. קטאר פועלת נגד אינטרסים ישראל מסוימים מחד, ומתכתבת עם אינטרסים ישראלים אחרים, מאידך. השאלה מה גובר על מה?
סוגיית קטאר מורכבת מכפי שלעיתים מציירים אותה פוליטקאים ופרשנים. ישראל מצויה בדילמה באשר לקטאר. קטאר פועלת נגד אינטרסים ישראל מסוימים מחד, ומתכתבת עם אינטרסים ישראלים אחרים, מאידך. השאלה מה גובר על מה? יתכן שממשלות ישראל חשבו שהיתרונות שבקיום קשרים עם קטאר עולים על החסרונות. אחרת אני מתקשה להסביר את הקשרים המתמשכים.
מעמדה של קטאר כמתווכת בינלאומית נתמך על ידי טענתה לנייטרליות - מעמד שאותו טיפחה על-ידי שמירת יחסים תקינים עם צדדים שונים במגוון סכסוכים, ובזכות העושר הרב שלה, שמאפשר לה להציע תמריצים כלכליים לצדדים. בעבורה מדובר בהישרדות. קטאר מאמינה שככל שהפרופיל הבינלאומי שלה גדול יותר, כך לשותפים חיצוניים יהיה עניין בביטחונה לטווח הארוך. תפקידה כמתווכת אפשר לה גם לזכות באמון של כוחות מתחרים, ולבודד אותה מהשפעות של יריבויות בינלאומיות.
קטאר רואה בסוגייה הפלסטינית כלי להפגנת רלוונטיות, ומשתמשת בתמיכתה בפלסטינים ובחמאס כדי לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי - וישראל אפשרה לה זאת. לקטאר זהות אסלאמית, אולם קשריה עם חמאס ועם האחים המוסלמים מבטאים יותר פרגמטיזם ואופורטוניזם מאשר זהות אידיאולוגית. קטאר רודפת אחרי השפעה ומעמד. האידיאולוגיה שלה היא השפעה. קטאר למשל תמכה במצרים תחת הנשיא מורסי, איש האחים המוסלמים, וכעת תומכת מרכזית במשטר א-סיסי, הנאבק בהם.
לאחר ה-7 באוקטובר רבים בישראל קראו לפעול נגד קטאר, לבודדה ולהחרימה משום תמיכתה בחמאס. קל לומר, קשה לעשות. ראשית, לא בטוח שפעולה נגד קטאר היא הדבר החכם לעשותו כאשר חטופינו עדיין נמצאים בעזה ולקטאר השפעה על חמאס. שנית, האם ישראל יכולה לבדה לבודד את קטאר? קשריה ההדוקים של קטאר עם ארה"ב, המעמד הבינלאומי שלה והתלות בגז הקטארי מקשים על פעולה כזו. האם פעולה כזו היא כדאית? ייתכן ובשל השפעתה הגלובאלית של קטאר ומשאביה הרבים ישראל רק תצא חבולה מעימות ישיר שכזה.
וישנו הנושא האמריקאי
יש הדדיות רבה בקשרים שבין ארה"ב לקטאר ובידי קטאר מנופים לא מבוטלים להשפעה על ארה"ב. נכון שממשל טראמפ עשוי להיות קשוב יותר מקודמו לבקשותיה של ישראל. אולם, ארה"ב תתקשה להתעלם מחשיבות קטאר בשוק האנרגיה העולמי, את היותה מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר מחוץ לארה"ב, ואת היותה מספקת שירותים דיפלומטיים נחוצים לארה"ב - מוונצואלה ועד לאיראן ולאפגניסטן. קטאר גם בנתה רשת השפעה משמעותית בארה"ב, היא מפעילה לוביסטים ומכוני מחקר שיצרו לה מרחב השפעה גדול בוושינגטון ועל-פי הדיווחים לקטאר גם קשרים עסקיים קודמים עם הנשיא טראמפ, משפחתו ואנשי ממשלו, מה שיקשה עליו לפעול נגדה, גם אם ירצה בכך.
מה ניתן לעשות? ישראל צריכה לפתוח בדיאלוג עם ממשל טראמפ בנושא קטאר כדי להבין מה עמדת הממשל וכיצד, יחדיו, ניתן להביא לשינוי המדיניות הקטארית. התיאום הישראלי עם ארה"ב הכרחי משום שלארה"ב מנוף הלחץ האפקטיבי ביותר על קטאר ומשום שפעולה ישראלית ללא תיאום עם ארה"ב יכולה להראות כפגיעה באינטרסים אמריקאים. לישראל מנופים מסוימים כלפי קטאר ועליה לחתור לכך שכל סיוע קטארי לרצועה יגיע כחלק ממנגנון בינערבי ובינלאומי.
כחלק מעסקת החטופים קטאר כבר החלה לספק שוב דלק, ציוד הומניטרי אוהלים וקראוונים לרצועה – באישור ישראל – כדי לסלול את דרכה בחזרה למציאות שלפני ה-7 באוקטובר. קטאר, בניגוד למדינות ערב אחרות, לא מגיעה עם תנאים בתמורה למעורבות בעזה "ביום שאחרי", תנאים שלממשלת ישראל הנוכחית קשה לקבל.
יואל גוז'נסקיINSSאלא שלקטאר אינטרס ברור שבתום עסקאת החטופים המלחמה לא תתחדש וחמאס ישמור על כוחו ברצועה. כל עוד חמאס הוא הריבון בעזה, גם אם מוכה וחבול, קטאר תזכה שוב, בשל קשריה עם הארגון, לעמדת השפעה על תהליכי ההסדרה והשיקום ברצועה. הדרך הטובה ביותר לשנות מציאות זאת היא לממש את מטרת המלחמה המרכזית, סילוק חמאס מהשלטון ופירוק נשקו.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא מומחה למדינות המפרץ, ראש תכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיאת תל אביב ועמית בכיר ב-Middle East Institute בוושינגטון
