דורון שטיינברכר, ששוחררה משבי חמאס בפעימה הראשונה של העסקה הנוכחית, שיגרה הערב (יום שבת) מסר מצולם ראשון למשתתפי העצרת בכיכר החטופים. "בפעם האחרונה שישבתי ככה עם מצלמה מכוונת אליי, זה היה בשבי, וכל הדבר הזה שולח אותי אחורה לכל סרטוני השבי שצילמתי ושראיתי", פתחה את דבריה. "אבל הפעם אני יושבת בנוח על ספה, במקום חמים ונעים, כשהמשפחה שלי מסתכלת עליי - ועם כל כמה שזה לא פשוט, היה לי חשוב לצלם את הסרטון הזה".
המסר של דורון
(צילום: מטה משפחות החטופים )
לדברי שטיינברכר, "אני רוצה שיראו אותי, שאני בסדר, ושייקח עוד זמן וזה תהליך שלא נגמר בשבוע ובשבועיים - אבל אני פה בזכותכם. תודה לכל האנשים שעטפו את המשפחה שלי ועוטפים אותי עכשיו, אנשים שאפילו לא מכירים אותי. חשוב לי להגיד גם תודה לכל החיילים ולכוחות הביטחון. אני יושבת לראות ולהשלים את כל מה שהיה פה בשנה ההזויה הזאת - ואני רואה איזה חלק חשוב וענק היה להם גם ב-7 באוקטובר וגם אחריו".
לאחר מכן פנתה שטיינברכר לקרובי משפחות החטופים שנותרו בשבי: "אתם לא לבד, ואנחנו ממשיכים להיאבק בשבילכם. אנחנו נעשה הכול, אני אעשה הכול, עד שכולם יחזרו הביתה ועד שתוכלו לסגור את המעגל. אנחנו ביחד עד הסוף. בשנייה הראשונה שאוכל לצאת מפה אני אהיה שם עם שלט ביד".
בסיום, פנתה במסר מחויך לאזרחי ישראל: "אני מבינה שכולם מכירים אותי מההקלטה הנוראית 'תפסו אותי, תפסו אותי', או כבלונדינית שלובשת ורוד, בת 31 מכפר עזה. אבל אני כבר לא בלונדינית ואני לא אלבש יותר ורוד. אני דורון, בת 31, ואני כבר לא בשבי חמאס. אני בבית שלי".
ההפגנה לשחרור החטופים בבגין
(צילום: אורי דוידוביץ)
העצרת השבועית בתל אביב התקיימה בכיכר החטופים על רקע חזרתם של ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל משבי חמאס אחרי 484 ימים בגיהינום של עזה, ואחרי שחרורם של אגם ברגר, ארבל יהוד וגדי מוזס ביום חמישי. המסר שביקשו להעביר המשפחות הוא "אנחנו כאן עד החטוף האחרון!". לעצרת הגיעו הפעם אלפי בני אדם, והכיכר התמלאה עד אפס מקום. הפגנות התקיימו הערב, כמדי שבוע, גם בדרך בגין בתל אביב, בשער הנגב, בירושלים, בחיפה ובשורת מוקדים נוספים ברחבי הארץ - בצמתים ובכיכרות.
"מדינה שלמה צפתה היום בהתרגשות בהחזרתם של עופר, ירדן וקית' לחיק משפחותיהם", אמרו המשפחות לפני העצרת. "לצד השמחה, אנו לא נפסיק עד שנראה את כל החטופים חוזרים הביתה - החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה. אנו קוראים לעם ישראל להגיע לכיכר החטופים".
סימונה שטיינברכר וימית אשכנזי, אמה ואחותה של דורון, נואמות בכיכר החטופים
(צילום: satview)
8 צפייה בגלריה
"טראמפ, ביבי - סומכת עליכם שכולם יחזרו הביתה". ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר
(צילום: דנה קופל)
בעצרת הערב, לאחר שהוקרן הסרטון של דורון שטיינברכר, נאמה אִמה סימונה: "אני אמא של דורון, הגיבורה שראיתם עכשיו", אמרה. "אמא שזכתה לחבק את בתה, חיבוק שכולכם ראיתם וחיבקתם אותנו חזרה. תודה גדולה על זה, זוהי זכייה שהיא כל כך מובנת מאליה, וגם כל כך לא. אני מרגישה את החסר, את הצעקה השקטה של אלו שמחכים לשובם. אנחנו לא יכולים להרפות. אסור לנו לעצור! אני מבקשת, אל תפסיקו! תהיו שם, המשיכו בכל הכוח!".
אחותה של דורון, ימית אשכנזי, דיברה גם היא: "היא כבר לא חטופה. כמה חיכיתי לומר זאת. וכמה פחדתי לדמיין את הרגע הזה. 471 ימים של מסע ארוך, שבו האופטימיות נסדקה פעם אחר פעם, אך התקווה – היא תמיד נשארה שם, בוערת בתוכנו. הרגשות מעורבים – יש שמחה והודיה כל כך גדולה, אך גם חרדה גדולה. אסור לנו להתבלבל מהמראות, אסור לשקוע באופוריה. ההחלמה והשיקום לא יתחילו באמת – עד שכולם יהיו בבית". היא פנתה למנהיגים: "טראמפ, ביבי והמתווכות, הצלחתם! 18 חטופים חזרו, תודה! אני סומכת עליכם שתדאגו לכך שכולם יחזרו הביתה, עד החטוף האחרון".
אחר כך נאמה בעצרת ויקי כהן, אימו של לוחם השריון נמרוד כהן. "כל חייל שמתגייס לקרבי מתגייס עם הידיעה שאם חלילה יקרה לו משהו, המדינה והצבא לא ינטשו אותו, ויפעלו ככל שביכולתם על מנת לחלצו", אמרה. "הלב נקרע מהמחשבה שבני נמרוד ועוד קבוצה של חטופים גברים נותרו מאחור, וכל יום שהם שם מהווה סכנה אמיתית לחייהם. הציפייה, המתח וחוסר הוודאות – לא נותנים מנוח. כל יום הוא נצח. הדאגה והחשש שהעסקה של שלב ב' לא תמומש עד סופה מכרסמים בכולנו". היא פנתה אל בנה: "נמרוד בני האהוב, אני מבטיחה לך שאנחנו נמשיך להילחם עליך ועל כולם. אנחנו לא לבד. יש איתנו ציבור שלם של אנשים נפלאים שמלווים אותנו".
עידית אהל, אימו של החטוף אלון אהל, אמרה על הבמה: "אני עומדת כאן היום לא רק כאמא של אלון, אלא כקול של כל משפחות השבים שעדיין לא שבו לבתיהם. אסור לנו לשכוח - עדיין יש משפחות שמחכות ליקרים שלהן. אלון היקר שלי, ילד מלא חיים ואהבה, אתה שומע את קולי? אני יודעת שאתה חזק. אתה תמיד חזק. זוכר שהיית אומר לי 'אמא, אל תדאגי, הכל יהיה בסדר'? עכשיו אני אומרת לך - אנחנו לא נפסיק להילחם עד שתחזור הביתה. לממשלת ישראל אני אומרת - אין לנו את הפריבילגיה לחכות. כל יום בשבי הוא נצח. אנחנו רואים איך החטופים ששוחררו חוזרים פצועים בגוף ובנפש. הזמן פועל לרעתנו. יקרים שלנו שעדיין במנהרות החמאס, תדעו שעם ישראל חי, עם ישראל חזק, ועם ישראל מאוחד. וביחד, נחזיר את כולכם הביתה".
יאיר מוזס, בנו של גדי מוזס שהוחזר לישראל ביום חמישי, נשא גם הוא דברים בעצרת: "כפי שאתם רואים על פניי, אבא שלנו חזר!", אמר, אחרי שקיים את הבטחתו וגילח את הזקן הארוך שגידל לאות הזדהות עם אביו רק עם שובו. "אין מאושרים מאיתנו בעולם, אנחנו זוכים לחבק ולנשק את אבא שלי, סבא גדי. האור חזר לחיינו בזכות עסקה מצילת חיים. זכינו לנס וקיבלנו את אבא שלי בחיים אחרי שנה וארבעה חודשים של מאבק בלתי מתפשר, מלווה בפחד, אימה, דאגה וחוסר באוויר".
הוא פנה לקהל: "אנחנו רוצים להודות מקרב לב לכם, עם ישראל, שמאמין באותם ערכים ונאבק איתנו יום-יום על השבת כל החטופים, תומך במשפחות ולא מוותר ולו לרגע אחד. תדעו שאבא סיפר שהוא ראה את העצרות ואת התמיכה וזה חיזק אותו מאוד ברגעי משבר". גם הוא הדגיש את חשיבותו של שלב ב': "בעוד יומיים צוותי המשא ומתן אמורים להתחיל בשיחות על השלב הבא של העסקה. זהו שלב קריטי בו חייבים להמשיך ולפעול לשחרור כל חטופים. אסור לעצור ולו לרגע אחד. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לוודא שהשלב הזה ייצא לפועל, ושאף אחד לא יישאר מאחור".
בשיחה עם ynet אחרי העצרת סיפר יאיר מוזס כי מצבו של אביו "טוב יותר ממה שיכולנו לדמיין. ידענו שהוא איש חזק מנטלית, אבל פיזית בכל זאת הוא עוד רגע בן 81, ולמזלנו הרב הוא שרד את זה כמו אלוף". עוד סיפר כי לאביו חשוב לדעת מה אירע בהיעדרו ולשמוע על הסיפורים הקשורים למלחמה: "אנחנו חושפים אותו לאט-לאט ושומרים עליו ככל שאנחנו יכולים, כדי שהמכה לא תהיה גדולה מדי". הוא אישר כי גדי מוזס סיפר למשפחתו ששמע בשבי על השחרור של אשתו לשעבר, אימו של יאיר מרגלית, מהשבי בעזה, וכך גם על הירצחה של בת זוגו אפרת והשחרור של בתה דורון וילדיה שנחטפו. כשראה את יאיר עם זקן ארוך שאל אותו "מה זה הזקן הזה?", ויאיר סיפר לו שהתחייב לא להתגלח עד שובו: "הוא התרגש מאוד-מאוד".
8 צפייה בגלריה
לישי, אשתו של עמרי מירן. "כל אנשי שלב ב' צריכים אתכם"
(צילום: REUTERS /Nathan Frandino)
8 צפייה בגלריה
שאול לוי, סבה של שורדת השבי נעמה לוי, במיצג החטופים בבאר שבע. עכשיו היא בבית
(צילום: תניא ציון וולדקס)
הפגנות נערכו הערב כאמור גם במקומות רבים אחרים ברחבי הארץ. בעצרת בצומת שער הנגב דיברה לישי מירן, שבעלה החטוף עמרי אינו נכלל בשלב א' של העסקה. "בשלושת השבועות האחרונים הצטרף אל עולמי עוד תואר אחד", אמרה. "אני אישה של חטוף, אמא לשתי ילדות קטנטנות שאבא שלהן נחטף אל מול עיניהן, ואני מאנשי שלב ב'. אנשי שלב ב'. מהאנשים שהיו חייבים להודיע להם רשמית שהאהוב או האהובה שלהם לא ברשימה הראשונה. אנחנו אלה שמרגישים אשמים שאולי לא עשינו מספיק כי שלנו עוד לא חוזר. אנחנו אלה שמבקשים כל יום סליחה בלב מהאהוב.ה שלנו כי לא הצלחנו. אנחנו אלה שמפחדים שיומנו לא יגיע. אנחנו אלה שאומרים להם 'זה מתקרב' אבל אין לנו דד ליין. אנחנו אלה שמפחדים להישאר לבד מאחור. אבא עמרי עוד לא הוחזר. אני צריכה אתכם איתי. הבנות שלי צריכות אתכם איתנו. כל אנשי שלב ב' צריכים אתכם".
היום: עופר, ירדן וקית' שבו לישראל
מוקדם יותר היום, כאמור, עופר קלדרון, ירדן ביבס וקית' סיגל שבו לישראל. עופר הגיע במסוק לבית החולים שיבא בתל השומר, שם המתינו לו במנחת חבריו שהריעו ושרו: "כמה טוב שבאת הביתה". לאחר מכן הוא סוף-סוף התאחד עם ארבעת ילדיו: "זהו, זה נגמר אבא. אתה עכשיו איתנו". הוא השיב להם: "אתם חזקים" - ופנה לבנו רותם, שלא נחטף: "סיפרו לי שברחת, אתה ממזר".
עופר קלדרון פוגש את ילדיו, אחיו ובת זוגו בבית החולים שיבא
(צילום: עומר מירון / לע"מ)
ירדן ביבס נפגש עם משפחתו בבית החולים שיבא
(צילום: עומר מירון / לע"מ)
לאחר מכן נפגש גם עם אחיו ניסן, שהתבדח איתו: "סוף-סוף אתה בוכה. עד עזה הייתי צריך ללכת כדי שתגיד לי שאתה אוהב אותי?". בהמשך נפגש גם עם בת זוגו.
עופר וירדן הועברו הבוקר מידי חמאס לצלב האדום בחאן יונס וחברו לכוחות צה"ל, שהסיעו אותם לנקודת הקליטה ברעים - שם פגש ביבס את אביו אלי ואחותו עופרי, בצל החשש הכבד לחיי אשתו שירי וילדיו אריאל וכפיר, שעדיין בשבי. בתמונות שהופצו מהמסוק בדרך לבית החולים כתב ירדן על הלוח, לצד אחותו ואביו: "אני מודה לכל עם ישראל על התמיכה והעזרה, אני שמעתי מהמשפחה שלי שנלחמתם למעני. רוצה לומר תודה רבה, אני מעריך את זה מאוד זה לא מובן מאליו. יום הולדת שמח סבא!".
קית' סיגל עובר לידי צה"ל ברצועת עזה, לפני ששב לישראל
(צילום: דובר צה"ל)
שורדת השבי אביבה סיגל, אשתו של קית', צופה ברגע השחרור שלו
(צילום: דובר צה״ל)
קית' סיגל שוחרר בנמל עזה, חבר לכוחות צה"ל ושב"כ ברצועה - שם תועד מחייך, מנופף ומסמן עם האגודל. הוא עבר את הגבול לשטח ישראל והגיע לנקודת הקליטה הראשונית בעוטף עזה, עבר הערכה רפואית והמריא לאיכילוב, שם נחת במסוק ויצא ממנו על רגליו עטוף בדגל ישראל לצד רעייתו. הוא נופף והתעלם מכיסא הגלגלים שהוצע לו. אשתו, שורדת השבי אביבה סיגל, צפתה בשחרורו וקראה בדמעות: "הוא נראה טוב!". שיר סיגל, בתו, שיתפה בסטורי: "אבא שלנו בבית!!!".
גם ירדן הגיע במסוק לבית החולים שיבא, אחרי הפגישה המצמררת שלו עם קרוביו - ושם נפגש גם עם אימו. משרד הבריאות מסר כי "הצוותים הרפואיים וגורמי המקצוע בבית החולים ערוכים לקבלתו ולעשות כל הנדרש על מנת להעניק טיפול רפואי, נפשי וכל צורך אחר שיידרש". בשל המצב הרגיש, במשרד הדגישו: "אנו מבקשים להזכיר הפעם ביתר שאת ביחס לפעמים הקודמות כי אלו רגעים רגישים עבור השבים והמשפחות ואנו מבקשים לשמור על פרטיותם".
