בסוף 2020 חיו בישראל 3,049,000 ילדים בני פחות מ-17 - מתוכם כ-2.2 מיליון ילדים יהודים (72.4%), 737 אלף ילדים ערבים (24.2%) ועוד 105 אלף ילדים (3.4%) שסווגו כאחרים - בלתי מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין ונוצרים לא ערבים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסמים בצהריים (יום ד'), לרגל יום הילד.
למעשה, כ-33% מאוכלוסיית ישראל היו ילדים עד גיל 17, כלומר אחד מכל שלושה ישראלים. באוכלוסייה היהודית הנתון הוא 32%, בערבית 38% ובאחרים 23%. אחוז הילדים באוכלוסייה הערבית נמצא במגמת ירידה בשני העשורים האחרונים. כך למשל, ב-2005 כ-47% מהאוכלוסייה הערבית היו ילדים, וב-2010 – כ-44%. בלמ"ס אמרו כי הירידה באחוז הילדים הערבים נובעת בעיקר מירידה ברמות הפריון - ירידה מרמה של כ-4 ילדים בממוצע לאישה בתחילת שנות ה-2000 ל-3.5 בשנת 2010 ול-2.82 בשנת 2020.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בסוף 2020 יותר מרבע מאוכלוסיית הילדים היהודים בני 17-0 היו חרדים, על אף שהחרדים מהווים כ-16% בלבד מכלל אוכלוסיית היהודים.
אחוז הילדים הגבוה ביותר בערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, היה בבית שמש (51.6%), ואחריה בבני ברק (48.2%) ובירושלים (39.2%). בשאר הערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית, העומדת על 31%. אחוז הילדים הנמוך ביותר היה בתל אביב-יפו (21.0%) ובבת ים (20.8%).
ברחובות הנתון קרוב לממוצע ואחוז הילדים הוא 31.3%, באשדוד 30.9%, בפתח תקווה 29.8%, באשקלון 28.1%, בכפר סבא ובנתניה 27.7%, בבאר שבע 26.7% ובראשון לציון 24.1%.
בהתאם לכך, המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשק בית הגבוה ביותר היה בבית שמש (3.90) ואחריה בבני ברק (3.59) ובירושלים (2.93). בערים רמת גן ותל אביב-יפו, נמצא המספר הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית (1.85 ו-1.96, בהתאמה).
ביישובים הקטנים יותר מובילה מודיעין עילית, שם 63% מהתושבים הם בני פחות מ-17. בעלי זהב 59.8% מהתושבים הם ילדים, בביתר עילית 59.4%, בטלמון 58.1%, ברבבה 57.9%, במבוא חורון 57.4%, באבן שמואל 57.1% ובאלעד 55.1%.
מנגד, בקריית ים 20.5% מהתושבים הם בני פחות מ-17, בנשר 21.9%, ברמת גן 22.1%, בחיפה 23.2%, בקריית מוצקין 23.8% ובגבעתיים 23.9%.
עוד עולה מהנתונים כי אזור יהודה ושומרון אחוז הילדים הוא הגבוה ביותר ועומד על 47.9%, במחוז ירושלים הנתון הוא 40.2%, בדרום 35.4%, בצפון 31.7%, במרכז 31.1%, במחוז חיפה 28.6% ובמחוז תל אביב שיעור הילדים הוא הנמוך ביותר ועומד על 26.8%.
מהנתונים מתברר כי רוב הילדים מתגוררים עם שני ההורים. בשנת 2020 היו בישראל כ-1.18 מיליון משפחות ובהן כ-2.87 מיליון ילדים בני 17-0. מרבית הילדים גרו עם שני ההורים (כ-91% מהילדים). כ-246 אלף ילדים, שהם כ-9% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אימם (88%).
(צילום: גיל יוחנן)
בלמ"ס פרסמו גם נתונים על חתונות ולידות של נערות, שטרם מלאו להן 18. על פי הנתונים, במהלך שנת 2019 נישאו בישראל 396 נערות מתחת לגיל 18, כ-0.8% מכלל הנשים שנישאו בשנה זו. כ-94% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות, רובן ככולן היו ממחוז ירושלים.
בשנת 2020 מספר הנערות עד גיל 17 שילדו עמד על 196 נערות, מתוכן 152 מוסלמיות ו-37 יהודיות, לגבי יתר היולדות לא נמסרו נתונים. בלמ"ס אמרו כי בנתון זה חלה ירידה בהשוואה לשנה הקודמת, שנובעת מירידה במספר הנערות המוסלמיות שילדו. לכ-91% מהנערות שילדו בשנת 2020 הייתה זו לידתן הראשונה.
ומסתבר שלא מעט נערים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת תשפ"א (2020/21) למדו 3,068 בני נוער (בגילי 17-12, כולל) לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם: 2,121 באוניברסיטה הפתוחה, 474 בשאר האוניברסיטאות ו-473 במכללות האקדמיות.
אחוז בני הנוער שלמדו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה (69.1%) היה גבוה מהאחוז בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון (בכל הגילים) – 21.0%. בלמ"ס אמרו כי עם השנים ירד חלקם היחסי של הלומדים באוניברסיטה הפתוחה מ-71.7% בתשס"ט (2008/09). שאר בני הנוער למדו באוניברסיטת בר-אילן (10.8%), במכללה האקדמית נתניה (8.9%), במרכז האקדמי לב (3.9%), באוניברסיטת חיפה (3.1%), במסלול האקדמי – המכללה למנהל (1.9%) וביתר המוסדות (1.9%).
