האם ישנה אפשרות ריאלית לקיום משאל עם על סיום המלחמה והגעה לעסקה עם חמאס על החזרת החטופים? את הרעיון הזה העלו אתמול (ראשון) בני משפחתו של החטוף אלון אהל במהלך יום המחאה וההזדהות, אולם נדמה שהדרך לכך רחוקה. "הכנסת יכולה להחליט שהיא מביאה סוגייה מסוימת למשאל עם", הסביר הבוקר הפרשן המשפטי של אולפן ynet, עו"ד מתן גוטמן. "אבל זה לא קרה מעולם במדינת ישראל, והמצב החוקי כרגע לא מאפשר זאת. צריך שינוי חוק". צפו בריאיון:
עו"ד מתן גוטמן באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
במהלך עצרת אתמול נשא דברים קובי אהל, אביו של אלון, שאמר: "אם יש מי שטוען שאין רוב ציבורי להסכם, אז שיביאו את הסוגייה למשאל עם. זו לא החלטה של מפלגה או קבינט, זה עניין של מדינה שלמה. משאל עם הוא הדרך היחידה לחלץ את ישראל מהמבוי הסתום, ולברר בצורה נקייה את רצון הציבור. תנו לציבור להחליט". עמדת הממשלה בנושא לא נשמעה, אבל סביר להניח שלא יתמכו במהלך.
אבל עו"ד גוטמן מסביר: "זו הצעה שובת לב, אבל במצב כיום בישראל אין לה בסיס משפטי. יש 'חוק יסוד: משאל עם' שעוסק בסוגיה אחת בלבד: בהסכם או בהחלטת ממשלה לוותר על שטח ריבוני של המדינה. במצב כזה צריך להביא את המהלך לאישור במשאל עם, אלא אם יש רוב של 80 ח"כים. במדינות רבות יש הסדרים חוקיים שמאפשרים משאלי עם. לדוגמה בשוויץ, בערך 100 אלף תושבים יכולים להביא כל סוגיה לאישור במשאל עם. יש מדינות בארה"ב שזה עובד כך, גם באירלנד.
"לעומת זאת, בואי ניקח את הדוגמה הבריטית, שאנחנו מאוד דומים לה. יש שם אפשרויות למשאלי עם, ואנחנו זוכרים את משאל הברקזיט, היציאה מהאיחוד האירופי. הפרלמנט החליט שמכיוון שזו סוגיה כל כך משמעותית, יהיה משאל עם. אבל צריך לזכור שבמקרים של משטר פרלמנטרי, כמו אצלנו ובבריטניה, משאל העם לא מחייב אלא רק מייעץ. ההחלטה הסופית היא של הפרלמנט".
משפחת אהל אומרת שזה יאחד את העם, אבל מהניסיון העולמי לא בטוח שזה קורה, בטח בחברות שהן מפולגות כמו אצלנו.
"אני מסכים. יש המון מחקרים על משאלי עם. פעמים רבות הם יוצרים עוד קיטוב, עוד מחלוקות. זה גם כלי שנתון להרבה מניפולציות, כי מאוד חשוב איך מנסחים את השאלה: בכיוון חיובי? בכיוון שלילי? הרי יש הבדל גדול אם ינסחו את השאלה 'האם אתה בעד המשך השמדת החמאס או סיום המלחמה', או 'האם אתה בעד עסקה לשחרור החטופים?'. לצד יתרונות מסוימים, יש הרבה חסרונות למשאלי עם".
