ניו יורק אוהבת לחשוב על עצמה כעיר שלא מתרגשת מכלום. רכבת תחתית מוצפת? ממשיכים לפגישה. עכברוש בורח עם סלייס הפיצה שלך? מצלמים, מעלים ומזמינים עוד אחת. אבל השבוע, רגע לפני יום העצמאות ה-250 של ארצות הברית, העיר קיבלה תזכורת מיוזעת: מספיקות שתי יממות של חום כבד כדי שגם המטרופולין העשיר, המהיר והיהיר בעולם יתחיל להיראות כמו מדינת עולם שלישי.
מופע אור קולי על אנדרטת וושינגטון לארבעה ביולי
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
בסנטרל פארק נמדדו יותר מ-105 מעלות פרנהייט, כ-40 מעלות צלזיוס, בפעם הראשונה זה 14 שנה. האספלט ברחובות הסמוכים החזיר חום לפנים, פחי האשפה בישלו את עצמם בשמש, והרציפים ברכבת התחתית הפכו לסאונה ציבורית לא נחשקת במיוחד. המושבים בקרונות היו כל כך לוהטים שאנשים העדיפו לעמוד. ברחוב נראו ניו יורקיות עם מגבות סביב הצוואר כצעיף, וגברים בלי חולצה שהתהלכו בלב מידטאון כאילו מדובר בטיילת בתל אביב.
העירייה פתחה ״מרכזי קירור״ הומים, האריכה שעות פעילות בבריכות ציבוריות וביקשה מהתושבים לבדוק מה שלום שכניהם המבוגרים. חברת החשמל המקומית דיווחה על תקלות שפגעו בעשרות אלפי לקוחות מאז תחילת גל החום, ולפחות לפי בתי הכנסת וקבוצות הוואטסאפ המקומיות, בקרב יהודים רבים בעיר שציינו את צום י״ז בתמוז - השאלה לא הייתה רק מתי יוצא הצום, אלא "איפה נהיה אם החשמל ייפול?". בהרבה מהדירות בעיר גם כך אין מזגנים, ואחרות עדיין נשענות על מכשירי קירור זמניים שתקועים בחלון ומקררים רק את האשליה שניו יורק ערוכה לכל דבר.
(צילום: AP Photo/Adam Hunger)
החום לא היה רק מטרד עירוני. גבר בן 68 בפנסילבניה מת אחרי עבודת גינון בחום, והרשויות קבעו כי סיבת המוות היא התקף לב שנגרם מעומס של תשישות חום. בניו יורק היו מעל ל-120 פניות למיון בגלל החום, ובעירייה ציינו כי בממוצע כ-500 ניו יורקרים מתים מדי קיץ בטרם עת מסיבות שקשורות לחום. ב-2025 נרשמו 21 מקרי מוות ישירים מחום.
ראש העיר זוהראן ממדאני פרסם, כמנהגו, סרטון ויראלי ערוך היטב עם בקשה שנשמעת טריוויאלית בישראל ובמדינות רבות אחרות בעולם: לכוון את המזגנים ל-78 מעלות פרנהייט, כ-25.5 מעלות צלזיוס, לכבות אורות ומכשירים מיותרים ולהוריד עומס מרשת החשמל. אלא שעבור אמריקנים רבים שלא גדלו בקיבוץ או חוו את הצנע, הקונספט של לעשות משהו קטן לטובת הכלל הינו זר לחלוטין. מבקריו של ממדאני מיהרו להאשים אותו ב״קומוניזם״, ואחרים נשבעו שיכוונו את המזגן דווקא לעשר מעלות פחות. ממדאני מצדו הזכיר שזו לא מהפכה בולשביקית, אלא מדיניות ותיקה של העירייה בניסיון למנוע הפסקות חשמל.
ובזמן שהעיר מזיעה ומתבקשת לחסוך בחשמל, היא גם הפכה לבמה הגדולה ביותר באמריקה: יום העצמאות ה-250, חתונת טיילור סוויפט וטרוויס קלסי, משט ענק בנמל, זיקוקים של "מייסיס" וכדור השנה החדשה המפורסם מטיימס סקוור, שנופל לראשונה באמצע יולי.
החתונה של סוויפט וקלסי במדיסון סקוור גארדן לא אושרה מעולם רשמית בידי בני הזוג, אך סביב הגארדן הוקמו מחסומים, רכבי שטח שחורים נעו פנימה והחוצה, ומעריצים עמדו בחום רק כדי להיות קרובים לרגע. המשטרה לא מסרה פרטים, אבל סרטון ויראלי של ה-NYPD (משטרת ניו יורק) בכיכוב שוטר שקורא במגפון לעוברים ושבים עם רפרנסים לשירים של סוויפט, היה מבחינת הסוויפטיז די והותר.
עשרות אלפי פגזים פירוטכניים
לא רחוק משם, טיימס סקוור קיבלה רגע נדיר משלה: הכדור האייקוני, זה שיורד בערב השנה האזרחית החדשה בלבד, ירד הפעם שמונה פעמים כדי לסמן את תחילת 4 ביולי בכל אזורי הזמן והטריטוריות המיושבות של ארה״ב. בנמל ניו יורק החלו להגיע ספינות מפרש גבוהות וכלי שיט צבאיים למשט ״Sail4th 250״, אחד ממפגני הים הגדולים בתולדות המדינה. עשרות ספינות ואלפי מלחים שטו על רקע פסל החירות, שנצנץ במופע אורות משותף עם מגדל אייפל - הפסל במקור, כזכור, ניתן כמתנה צרפתית - ויצרו תמונה מאוחדת בזמנים מפלגים מתמיד.
הפסנתרן שורד השבי אלון אהל הופיע במופע שליווה את המשט על סיפון נושאת המטוסים USS Nimitz, לצד ג׳ון אונדרסיק, המוזיקאי האמריקני שמוכר בשם הבמה Five for Fighting. אונדרסיק, תומך נלהב של ישראל, חידש את להיטו ״Superman״ למען אהל והחטופים. אהל עוכב לשעה קלה בכניסה לארה"ב עם נחיתתו בניו יורק, לאחר שבמערכות הממשלתיות עדיין הופיע כחטוף בעזה. לפי מקורות המעורים בפרטים, לאחר בירור קצר והתערבות הקונסוליה בניו יורק, הוסדר העניין והוא הורשה להיכנס למדינה. מקרה דומה אירע במאי 2025 לשורדת השבי לירי אלבג, שעוכבה בנמל התעופה JFK לאחר אי הבנה דומה.
(צילום: REUTERS/Angelina Katsanis)
חגיגות בניו יורק
(צילום: AP Photo/Adam Hunger)
בלילה יתקיים מופע הזיקוקים של ״מייסיס״, שיסמן גם 50 שנה למסורת הזיקוקים המפורסמת של הכלבו, ויכלול עשרות אלפי פגזים פירוטכניים, לייזרים על גשר ברוקלין ומיליוני אנשים מיוזעים שהצטופפו יחד בנקודות צפייה מוגדרות שהעירייה הותירה מראש. מדינת ניו יורק האירה אתרים מרכזיים באדום, לבן וכחול, מפסל החירות ועד מפלי הניאגרה.
בוושינגטון הבירה, החגיגה הלאומית קיבלה גרסה טראמפית יותר: הנשיא יצא קודם לכן לדרום דקוטה להר ראשמור לנאום ולמופע זיקוקים, כהקדמה לאירוע הענק ב״מול הלאומי״ ואולי גם ניסיון למשוך את תשומת הלב הציבורית בחזרה אליו, הרחק מהחתונה של סוויפט בניו יורק. אלא שגם שם החום לא התחשב בתסריט: ״היריד האמריקני הגדול״ שיזם טראמפ נסגר זמנית בצהריים אחרי שהטמפרטורות בבירה הגיעו ל-100 מעלות פרנהייט ביום שני ברציפות. סרטון מחזרה לאירוע בערב הראה חלק מתפאורת במה שנופל סמוך לרקדניות, בלי נפגעים, אבל עם מה שרבים ראו כמטפורה פוליטית מוכנה מראש.
כך קיבלה אמריקה את סוף השבוע החגיגי ביותר שלה זה שנים: 250 שנה לעצמאות, ספינות, דגלים, זיקוקים, חתונה כמעט מלכותית וכדור שנופל שמונה פעמים. ומצד שני: תושבים מיוזעים, תקלות חשמל, רכבת תחתית רותחת, צום יהודי שנחת על היום הלא נכון וקרב תרבות על השאלה אם 25.5 מעלות במזגן הן אחריות אזרחית או סוף החירות כפי שהאבות המייסדים הכירו אותה. ובאופן ניו יורקי טיפוסי, הכול קורה יחד. העיר מזיעה, מצטלמת, מתלוננת, חוגגת, מקללת את הרכבת, מחפשת צל, מתקשרת לסבתא לוודא שיש לה מזגן - ואז יוצאת שוב לרחוב.
