השיח על התגברות האלימות המשטרתית משתקף בדוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2024 שהתפרסם היום (שלישי). על פי הדוח חלה עלייה חדה במספר התלונות על אלימות שוטרים כלפי חשודים בשלב המעצר: בתוך שלוש שנים בלבד, בין 2021 ל־2024, מספר התלונות מצד מיוצגי הסנגוריה הציבורית כמעט שולש. ב־2021 נרשמו 119 תלונות, ב־2022 — 161 תלונות, ב־2023 — 265 תלונות, וב־2024 — 316 תלונות. הנתונים מגיעים, כאמור, ממיוצגי הסנגוריה בלבד, ולא מכלל העצורים. עצורי המחאה נגד הממשלה למשל, שחוו אלימות משטרתית, מיוצגים לרוב על ידי מערך "עוטף העצורים" ההתנדבותי.
בדוח מופיעות דוגמאות לתלונות על אלימות. אחת הדוגמאות היא תלונה על שוטר שתקף בבעיטות, אגרופים וקללות חשוד בגניבת רכב, שביקש מהשוטר להפסיק לצלם אותו. בסוף 2024 הוגש כתב אישום נגד השוטר בגין תקיפה. בדוגמה אחרת מתוארת אלימות קשה של שוטרים נגד קטין שוהה בלתי חוקי, שבעת מעצרו הותקף באלימות שגרמה לו שבר בארובת העין ובאף. כן מתואר המקרה שנחשף ב-ynet - שוטרים הטביעו סמל מגן דוד על לחיו של חשוד פלסטיני. נגד השוטרים הוגש כתב אישום על תקיפה בנסיבות מחמירות והשמדת ראיות.
"פעמים רבות שימוש מופרז בכוח נגד האזרח כבר במפגש הראשוני עם השוטר — מעבר להיותו בלתי חוקי ופוגעני — אינו מסתכם בנזק פיזי בלבד, אלא מוביל לפגיעה מהותית בזכויות החשוד ובהוגנות ההליך כולו", צוין בדוח.
ב־2024 הסנגוריה ייצגה ב־26,386 הליכי מעצר לצורכי חקירה, ו"נתח משמעותי" מאותם עצורים שוחרר בתוך 24 שעות, וברוב המוחלט של המקרים העצורים שוחררו על ידי בתי המשפט בתנאים שהיה בסמכות קצין ממונה לשחררם. לפי הסנגוריה, הדבר משקף שימוש מוגזם של המשטרה בסמכות המעצר. הדבר עולה בקנה אחד עם מסקנות דוח הביניים של ועדת דותן הציבורית, שבחנה את מדיניות המעצרים לצורכי חקירה. לפי הדוח שלה, כ־30% מהעצורים שהועברו לשב"ס ב־2021 למעצר לילה שוחררו בתוך 24 שעות.
על פי הסנגוריה, "תופעת המעצרים הבלתי מחויבים לא פסקה גם ב־2024, ולא אחת בתי המשפט מתחו ביקורת או דחו בקשות מעצר בשל הפעלת הסמכות ללא כל חשד סביר או עילת מעצר. גם בהינתן חשד סביר ועילת מעצר, במהלך 2024 הגיעו לא אחת לבתי המשפט אירועים פעוטי ערך או אירועים שאינם ראויים להיות מטופלים דרך ההליך הפלילי".
בסנגוריה מציינים שאחת הדרכים להיאבק במדיניות המעצרים המשטרתית היא התייעצות של החשוד עם סנגור לפני החקירה, אלא שהמשטרה לא תמיד מדגישה בפני החשוד את חשיבות התייעצות הזו. ב־2024 חלה עלייה קלה בלבד במספר המקרים שבהם פנו עצורים לייעוץ בטרם חקירתם — 76.4% בהשוואה ל־74.5% בשנת 2023 — וקיימים "פערים משמעותיים" בין מחוזות שונים בשיעור הפניות לייעוץ של עצורים.
כך למשל במחוז תל אביב שיעור הפניות של חשודים לייעוץ סנגור בטרם החקירה היה 88%, במחוז מרכז 82%, במחוז ירושלים 76%, במחוז חיפה 75%, במחוז דרום 67%, ובמחוז צפון 64% מהעצורים זכו לייעוץ משפטי בטרם חקירתם. בסנגוריה מסבירים את הפערים באופן שבו מוסברת לעצור זכות ההיוועצות המוקנית לו והזכאות לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית.
בלי איומים
מבחינת ייצוג נאשמים, ליבת העיסוק של הסנגוריה הציבורית, ב־2024 היא ייצגה ב־32.4 אלף תיקים פליליים (מתוך כ־115.6 אלף הליכים שונים בסך הכל שבהם ייצגה בשנה זו). בעקבות טיפול הסנגוריה התביעה חזרה בה ב־1,677 כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט השלום ברחבי הארץ. העבירה הנפוצה ביותר שבה התביעה ביטלה את כתב האישום היא עבירת האיומים, על רקע מורכבותה.
הסנגוריה ייצגה בכ־11 אלף הליכים של בני נוער, ובהם 222 קטינים שהיא מונתה לייצג בהליכי שימוע בטרם העמדה לדין. בכ־30% ממקרים אלה לא הוגש בסופו של דבר כתב אישום. הנימוק העיקרי היה הפרת זכויותיהם של החשודים הקטינים בהליך. בכמחצית מתיקי המעצר של קטינים בשלב החקירה ("מעצר ימים") הסנגוריה הצליחה להביא לשחרורם בשל פגיעה בזכויותיהם במהלך החקירה המשטרתית.
ב־2024 הסנגוריה ייצגה ב־3,064 הליכי מעצר עד תום ההליכים, שהתבקשו ב־25.6% מהתיקים, לעומת 32.1% מהתיקים ב־2023. זאת על רקע פעילותה ליישום הנחיית פרקליט המדינה להרחיב את השימוש בחלופות מעצר ובאיזוק אלקטרוני. למרות השיפור בנתון, הסנגוריה מציינת ש"מאות מקרים בהם נתבקש מעצר עד תום הליכים הסתיימו בענישה של שישה חודשי מאסר ומטה".
ואמנם הדוח מראה שב־2024 מספר הכלואים חצה את רף ה־23.5 אלף, חריגה של יותר מ־60% מתקן הכליאה הקבוע בחוק, העומד על 14.5 אלף כלואים (התקן מגלם את מספר הכלואים המרבי שניתן להחזיק תוך כדי שמירה על תנאי מחיה הולמים). לדברי הסנגוריה, בעקבות המלחמה חוקקה הוראת שעה המאפשרת החזקה בתנאי צפיפות החורגים מהדין, לרבות הלנה שלא על מיטות, מה שהביא לכך שכ־61% מכלל הכלואים מוחזקים בשטח מחיה לא תקני, נמוך מ־3 מ"ר לאדם, וכ־4,800 כלואים מולנים ללא מיטה. לדברי הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען, "ההחמרה בתנאי הכליאה בצל המלחמה מתבטאת בהחזקתם של אלפי אסירים ועצורים בתנאי צפיפות קשים ובלתי אנושיים, בניגוד להוראות הדין".
שמירה על זכויות גם בחירום
הדוח גם מצביע על שתי מגמות פוגעניות ובעייתיות, שמגולמות בחקיקה כיום בתחום המשפט הפלילי. הראשונה היא הרחבה ניכרת של סמכויות השיטור והאכיפה, תוך מתן כוח מופרז לרשויות האכיפה, לרבות באמצעות כלים טכנולוגיים פולשניים, ו"זליגת מנגנונים קיצוניים מהעולם הביטחוני אל התחום הפלילי". בדוח מצוין שמגמה זו לעתים מלווה ב"שימוש בהגדרות עמומות ומעורפלות שמהוות פגיעה בעקרון החוקיות והוודאות בפלילים באופן שמעורר חשש כבד לאכיפת יתר ולאכיפה בררנית".
המגמה השנייה היא החמרה דרמטית במדיניות הענישה, כולל קביעת עונשי מינימום של מאסרים וקנסות, תוך התעלמות ממשבר הכליאה החמור. החקיקה הזו הושפעה מהתעצמות השיח סביב הפשיעה בחברה הערבית והצורך בהגברת הביטחון האישי בעקבות המלחמה, אולם לדברי הסנגורית, "גם בעתות חירום האתגר המרכזי הוא להקפיד שהפגיעה בזכויות אינה עולה על הנדרש". לפיכך היא מציעה לקדם יוזמות שונות ונדרשות להבטחת הליך תקין והוגן, כמו הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי.
