ארבע שנים וחצי עברו מאז שמוחמד עדס, אז בן 15, נורה למוות בידי אלמונים ליד ביתו בזמן שהוא וחברו מוסטפא חאמד תכננו להזמין פיצה. כ-100 מטרים בלבד מנקודת המשטרה בג'לג'וליה, לכאורה האזור שאמור להיות הבטוח ביותר, השניים נפגעו מעשרות קליעים. הם נפצעו באורח קשה ונאבקו על חייהם, אבל מוחמד לא שרד. תלמיד כיתה ט', חרוץ ומצטיין, ילד אהוב עם שאיפות רבות וגבוהות שנגדעו באחת.
המשטרה, במקרה הזה, ננעלה יחסית במהירות על חשודים - והצליחה לעצור שניים אחרי שלושה שבועות. אלא שהחקירה נתקלה בקשיים, החשודים שוחררו, לא נעצר אף אחד. למשפחה נאמר כי על אף שהחשדות היו מוצקים, הראיות חסרות.
אימו של מוחמד עדס מדברת
"מאז שהבן שלי נרצח אני לא חיה", משתפת אימו, סוהילה (סיהאם) עדס. ״אני רק גוף שמשוטט והולך, אבל בלי נשמה. הבן שלי היה נשמתי ורוחי, תמיד החזקתי אותו בחיקי, מדברת, צוחקת, משחקת ואוכלת איתו. עכשיו אני רק מסתכלת על התמונות שלו שתלויות על קירות הבית, מדברת איתו בלי לשמוע את הקול שלו, הרך והחם. אני מתגעגעת אליו. ביום שבו הוא נורה, הלכתי לבית החולים בתקווה לשמוע ממנו מילה, רק מילה אחת לפני שהוא יעזוב, אך ללא הועיל. בכל יום אני רואה את המקום שבו הוא נרצח. הכאב אצלי בכל מקום״.
ynet בסדרת כתבות על מאות תיקי הרצח הפתוחים בחברה הערבית - הרוצח חופשי. לכתבות נוספות:
אביו של מוחמד, עבד אלראזק עדס, נפטר לפני כתשעה חודשים ממחלת הסרטן, שבה לקה לאחר מות בנו. ״הוא חי במצב של צער וכאב, לא עבר יום שבו הוא לא דיבר על הילד. בגלל הצער הזה הוא אובחן כחולה. כשהוא נפטר הוא דיבר על מוחמד. הכדורים הרגו את בני ואת בעלי, שבנה לנו בית חדש למרות הכול. הוא היה בעל, אב, אח וחבר עבורי. הכאב כפול ועצום. לפני פחות מחודש, כשאחיו של מוחמד התחתן, הסתרתי את סימני העצב מתחת לשמחה".
"עד היום הזה, השוטרים לא הגיעו לרוצחים של הילד שלי״, אומרת האם. "אפילו שהרצח היה ליד נקודת המשטרה, הם הגיעו אחרי חצי שעה. הם עצרו שני חשודים ואמרו שיש להם 98% ראיות, אבל שחררו אותם בגלל ה-2% שהיו חסרות - ומאז לא קיבלנו שום מידע. התיק הזה ככל הנראה ייקבר כמו רבים אחרים. הבן שלי נרצח בדם קר, והרוצחים מסתובבים וחיים את חייהם כרגיל, כאילו לא עשו כלום".
לדבריה, ״אני שומעת על מקרי הרצח והאלימות, ואני חשה את הכאב של כל אם ואב, אח ואחות. לא קל להמשיך בחיים נורמליים לנוכח אובדן כל כך קשה. רק האדם שעובר את הכאב הזה יכול להרגיש אותו. הלוואי והפשע הזה ייפסק. גם בריאיון עכשיו, אני מרגישה כאילו שמוחמד מת היום. הייתי רוצה שתראיין אותו על ההצלחה שלו בבית ספר. אבל אני מדברת עליו במקומו״.
אלפי מפגינים, ערבים ויהודים, יצאו למחות בג'לג'וליה בסוף השבוע שבו אירע הרצח, אי שם במרץ 2021. הם הגיעו מעשרות יישובים, ובמקביל התקיימו מחאות גם באום אל פחם. כבישים מרכזיים נחסמו, והמפגינים ששוחחו אז עם ynet זעמו על האלימות הגואה ועל המשטרה שלא מצליחה לטפל בה. קול הזעקה לא עזר: שנת 2021 הסתיימה עם 126 מקרי רצח, מספר שהיה נראה כבר אז מחריד, וחרף ירידה קלה בשנת 2022 ל-111 - מאז חל זינוק של פי 2 בקצב הרציחות, עם 244 קורבנות ב-2023 ועוד 237 ב-2024. בעת כתיבת שורות אלה, מספר הנרצחים ב-2025 עומד על 189.
מי הבא בתור
כ-11 אלף תושבים מתגוררים בג׳לג׳וליה, והם משתייכים לעשרות משפחות שרובן חיות בתנאים סוציו-אקונומיים נמוכים. ביישוב מתגוררים אנשי עסקים וחקלאים - וגם משפחות פשע. בשנים האחרונות, וכמו ביישובים רבים נוספים בחברה הערבית, בג'לג'וליה חווים גל של אלימות קשה שהיא תוצר של סכסוכים מדממים. מתחילת שנת 2025 נרצחו שלושה תושבים, שניּים כתוצאה מפיצוץ מטען. רק לפני כחודשיים נרצח תושב ברכב ליד ביתו, רכב שאותו שרפו המתנקשים לאחר המעשה. מכלל המקרים שאירעו בשנים האחרונות, 95% לא מפוענחים.
בן כיתה של מוחמד, שביקש לא להזדהות בשמו הפרטי מחשש לנקמה, שיתף בתחושותיו: "קורה הרבה שאני יושב בבית וחושב, למה רצחו אותו? למה עד היום אין התקדמות בחקירה? זה גורם לי לפחד ולדאוג, אולי יפגעו בי כמו שפגעו בו? פעם יכולתי לדבר נגד האלימות, לגנות אותה, אבל בתקופה הזו קשה לדבר בגלל הפחד שיפגעו גם בך".
לדבריו, "שמענו על אנשים שנורו ונפגעו רק כי השתתפו בסוכות אבלים, או כי הם חברים של מישהו במשפחה שיש בה יעד לחיסול. כולם שומרים על שתיקה. אני מחכה לראות התקדמות בתיק הרצח של מוחמד, גם אחרים מחכים, אבל האכזבה עמוקה כי אנחנו יודעים שהם כשלו בתיק הזה".
תושבת ג'לג'וליה נוספת סיפרה על קרוב משפחתה שנרצח בעבר, ועל הקושי שלה להתמודד עם שגרת החיים מאז. ״אני תמיד חושבת שירצחו גם אותי״, היא משתפת, ״פעם הרגשתי ביטחון אישי כאן, היום אני מפחדת לשבת בחצר הבית. גם לדבר על הפשיעה מצריך אומץ וכוח. החיים שלנו כל הזמן בסכנה, בכל יום מתעוררים ושואלים מי הבא בתור".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ״מדובר בחקירת תיק רצח המנוהלת ביחידת העלית במחוז, במסגרתה מבוצעות פעולות מגוונות בהתאם לתשתית הראייתית ולמודיעין, כאשר מטבע הדברים לא נפרטם״.
