בשקט, אבל בשיטתיות, יותר ויותר גברים גאים בישראל נופלים קורבן לתקיפות מכוונות דרך אפליקציות היכרויות. רק בשבוע האחרון התרחשו תקיפה אלימה במעלה אדומים וניסיון תקיפה בלב בני ברק. הקורבנות חוששים לדווח, המשטרה מגששת - והאלימות מגיעה עד פתח הבית.
התקיפה במעלה אדומים
3 צפייה בגלריה
אפליקציית גריינדר תקיפת חברי קהילת הלהט"ב במעלה אדומים
(צילום: Vladimka production / Shutterstock.com)
ביום שני הובאו לבית המשפט שבעה נערים בחשד למעורבות בתקיפה במעלה אדומים, שהיא למעשה מארב מתוכנן היטב דרך "גריינדר", אפליקציית היכרויות לגברים להט"בים. לפי החשד, הצעירים הפעילו פרופיל מזויף, פיתו שני קורבנות להגיע למפגש – ואז היכו אותם באכזריות.
המקרה הזה מצטרף לשורת תקיפות שאירעו רק השנה ברחבי הארץ, כולן לפי דפוס פעולה דומה: פרופיל מזויף, מפגש מתואם, ואלימות פיזית ומילולית. “זו לא רק פשיעה, זו רדיפה”, אמר השבוע חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו. “יש מי שחושב שלקהילה הגאה אין זכות להתקיים במרחב הציבורי”.
"זה היה מארב, הרגשתי חשוף בבית שלי"
אלירן, מתכנת בן 36 מבני ברק, כמעט הפך בעצמו קורבן לתקיפה ולמד על בשרו כמה מסוכנת יכולה להיות אפליקציית היכרויות, וכמה מסוכן להיות גבר גאה בישראל 2025.
זה היה ביום ראשון בלילה. הוא קיבל פנייה בגריינדר מפ', גבר צעיר בן 20, שהציג את עצמו כיוצא בשאלה מהעיר שמעוניין במפגש רומנטי. בתמונה ששלח הוא נראה מחויך ונורמטיבי. "הוא אמר שיש לו אחוז אחד בסוללה והוא הולך להטעין את הטלפון, וידבר איתי אחרי", סיפר אלירן. "הוא היה במרחק של 300 מטר ממני. נתתי לו את הכתובת שלי והזמנתי אותו לבוא".
אחרי רבע שעה של שקט, פ' חזר להתכתב בצ'אט. הוא שאל את אלירן אם הוא באמת בן 36, מה שכבר עורר את חשדו. "שאלתי אותו, למה שמישהו יגיד שהוא יותר זקן מהגיל שלו? והוא ענה שזה מה שהוא עשה. אז שאלתי בן כמה הוא, ובאותו רגע הוא חסם אותי".
כשחוסמים משתמש בגריינדר, הוא לא משאיר עקבות: השיחה כולה נעלמת, ההודעות, התמונות. אלירן הניח שהפגישה לא תתקיים, והתכונן ללכת לישון. "אחרי בערך 20 דקות שמעתי דפיקות חזקות בדלת", שִׁחְזֵר. "קמתי מהמיטה, הסתכלתי בעינית וראיתי ארבעה גברים. שלושה מהם היו רעולי פנים, כמו שודדים, ואחד גלוי פנים. אף אחד מהם לא היה הבחור בתמונה שדיברתי איתו".
הם דרשו שיפתח את הדלת. "אחד מהם טען שהוא זה שקבעתי איתו, דיבר בטון תקיף. סירבתי לפתוח. הם המשיכו לדפוק בחוזקה, ואמרתי שאני מזמין משטרה. רק אז הם ברחו".
"שונאים אותי על עצם הקיום שלי"
כשהמשטרה הגיעה, היא לא מצאה אף אחד בסביבה. אלירן נשאר בבית, כשהוא חש תחת איום ממשי: "הרגשתי שזה מארב, מלכודת. הרגשתי חשוף בבית שלי. פחדתי שאלה מחבלים, פחדתי על החיים שלי. לא ישנתי כל הלילה. לקחתי כדור הרגעה ופחדתי אפילו לצאת מהבית כדי להגיש תלונה".
הפחד הזה, לדבריו, אינו חדש. הוא חלק בלתי נפרד מחייו של מי שגדל כהומו בחברה שמרנית, וראה אלימות שוב ושוב. "כשהייתי באיגי וניסינו להרים את מצעד הגאווה הראשון בנתניה, קיבלנו מכתבים נוסח 'דמכם בראשכם'. המשטרה לא יכלה להגן עלינו, ונאלצנו לבטל", סיפר והסביר כי גם הפעם חש רדיפה: "הם לא מכירים אותי. הם שונאים אותי על עצם הקיום שלי. זו אלימות נגד זהות, ואני לא מוכן לברוח. לא עשיתי שום דבר לא בסדר".
"מה אם הייתי פותח את הדלת?" שאל אלירן, "יכולתי להיות היום סיפור אחר בחדשות. בפעם הבאה הם לא יברחו. אולי הם יסמנו את הדלת. בעבר אולי הייתי עוזב את הדירה, אבל הפעם אני נשאר".
והוא לא היחיד. נ' בן ה-18 מירושלים, חייל, סיפר: "בחמישי שעבר הכרתי מישהו דרך הרשתות החברתיות, הוא פנה אליי והציע שניפגש. קבענו. הגעתי למפגש וגם הוא - רק שהיה איתו מישהו נוסף, והם פוצצו אותי במכות וגם גנבו לי את הטלפון. הלכתי לבית חולים, היו לי חבלות שדרשו טיפול רפואי. נפתח לי הראש, חתכים בפנים. אגרופים, בעיטות, דחפו אותי על ברזלים שהיו שם ברחוב, דרכו עליי, קיללו אותי. בנס עברה שם משטרה ואז הם פשוט ברחו".
לדברי נ', "זה ריסק אותי. אני לא ישן, אני כל הזמן רואה את הסיטואציה הזו שוב ושוב. אני חווה את זה כל כמה זמן מחדש וזה לא עוזב אותי. גם בבית אני חושש, ולא מסתובב יותר ברחוב בלילות. גם ביום אני מפוחד כשאני מחוץ לבית. מיד אחרי המקרה מחקתי את הגריינדר, כי זה מתווסף לכל הסיפורים שקרו בזמן האחרון. אני מרגיש לא בטוח כאן, הקהילה כל הזמן חשופה לתקיפות. אין שום דבר שמבטיח לנו שזה לא יקרה פעם נוספת".
במקרה אחר שנחשף השבוע ב-ynet, נערים בני 17-15 תיעדו עצמם אורבים לקורבנות שאותם פיתו להגיע לפארק באמצעות הגריינדר, מגיחים מהמסתור - ואז מכים אותם באגרופים ובועטים בהם תוך שהם מתעדים ומצחקקים.
אלירן קורא לקהילה הגאה ולמדינה לפעול, וגם לאפליקציית ההיכרויות: "גריינדר היא לא פלטפורמה בטוחה. אין שום דרך לאמת מי עומד מאחורי פרופיל. ברגע שמישהו חוסם – הכול נמחק. נשארתי בלי שום ראיה. איך אפשר להתגונן ככה? איך אפשר להתלונן? צריך להפוך את גריינדר לבטוח יותר, לשנות את כללי המשחק. ובעיקר, כשמישהו מותקף – חשוב שידווח. שנעמוד ביחד. כי אין לנו לאן לברוח".
עלייה בפשעי שנאה ומצוקה נפשית מתמשכת
התופעה החלה בשנת 2024, אז הגיעו לאגודה למען הלהט"ב דיווחים על שישה מקרים בעלי אותו דפוס. בשנת 2025 המספר הגיע כבר ל-14 תקיפות – יותר מכפול מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. לפי גורמים באגודה, הנתונים מסתמכים אך ורק על מה שמגיע ישירות לארגון דרך מרכז הדיווח על להט"בופוביה או ממה שמתפרסם בתקשורת, ולכן לא ניתן לדעת אם אלו כל המקרים. הם מעריכים כי קיים תת-דיווח נרחב.
הסיבה ברורה: ישנו חשש עמוק בקרב הקהילה להיחשף. כאשר הפושעים משתמשים באפליקציות כפיתיון, הקורבנות לעיתים חשים אשמה או בושה, רגשות נפוצים בקרב נפגעי עבירה. לכך מצטרף חוסר אמון מול גורמי אכיפת החוק, שמונע מרבים לדווח.
הגל האחרון מתווסף לנתונים מדוח הלהט"בופוביה האחרון של האגודה, שמציג תמונה קשה: החמרה באופי ובעוצמת התקיפות הפיזיות, עלייה ברמת ההסתה נגד הקהילה ברשתות, ועלייה במספר הפניות לקו הקשב "יש עם מי לדבר" – כולל יותר פניות חוזרות, מה שמעיד על מצוקה מתמשכת.
הילה פאר, יו”ר האגודה למען הלהט”ב, אמרה כי "גל פשעי השנאה וניסיונות הלינץ’ הלהט”בופוביים שמכוונים כלפי הקהילה שלנו בתקופה האחרונה מטילים עננה כבדה של פחד ומועקה על הביטחון של להט״ב במרחבים הציבוריים והאישיים. זה בלתי נסבל ואנחנו לא מוכנות לעבור על כך בשתיקה. מרכז הדיווח של האגודה נמצא בקשר מקצועי ורציף עם משטרת ישראל, ואנו רואות שהמאמצים נותנים תוצאות בשטח – עם מעצרים, חקירות וכתבי אישום שמוגשים במחוזות השונים".
לדבריה, "אנו ממשיכות לקרוא לכל חברות וחברי הקהילה: דווחו לנו על כל אירוע, קטן או גדול. כל מידע יכול לעזור למנוע את התקיפה הבאה. חשוב לצלם מסך של שיחות לפני מפגש, לא להיפגש בבתים או במקומות מבודדים, ולנסות לאמת את זהות האדם שאיתו קובעים. גם ברגעים קשים, אנחנו רוצות להזכיר שאנו כאן לאוזן קשבת, ליווי וייעוץ דרך קו הקשב שלנו ושלא ננוח עד שהתופעה המכוערת הזו תיעצר".
