"מספר הפלסטינים שמתו בכלא הישראלי עלה לכמעט 100 איש מאז תחילת המלחמה בעזה": כך טוען ארגון "רופאים למען זכויות אדם" (PHRI) בדוח שפרסם השבוע. הארגון טוען כי לעלייה בכמות האסירים המתים תרמה "אלימות סיסטמטית" ו"מניעת טיפול רפואי" בבתי הסוהר ובבתי המעצר.
הצצה לאגף של מחבלי 7/10, ארכיון
(צילום: עוז מועלם, לירן תמרי )
בסוכנות הידיעות AP הדהדו את ממצאי הדוח, בטענה כי "הממצאים עולים בקנה אחד עם הגילויים שלנו מריאיונות עם יותר מתריסר אנשים בנוגע להתעללות בבתי הכלא, הזנחה רפואי ומוות". בסוכנות הידיעות טענו גם כי המסקנה שלהם נובעת מ"ניתוח המידע הזמין וסקירת דוחות פתולוגיים", וציינו כי שוחחו עם "סוהר ואחות לשעבר בשדה תימן, רופא ישראלי שטיפל באסירים שהובאו לבית החולים שבו עבד כשהם סובלים מתת-תזונה, אסירים לשעבר עם משפחותיהם ועורכי דין המייצגים אותם, וארגוני זכויות אדם".
הסוהר לשעבר, שהוצב כאמור בבסיס שדה תימן, עבד לפי סוכנות הידיעות ב"בית כלא הידוע לשמצה ביחס האכזרי שלו לפלסטינים". הוא טען כי "אסירים נכבלו באופן קבוע באזיקים ושלשלאות והוכו באמצעות אלות, וכי המתקן שבו עבד כונה 'בית הקברות' עקב מספר האסירים הגבוה שמתו בין כתליו". לדבריו, הוא הסכים להתראיין בתקווה להעלות את המודעות לאלימות בבתי הכלא הישראלים.
בכיר ב-PHRI: "ישראל איבדה כל מוסר"
לפי הדוח של "רופאים למען זכויות אדם", מתוך 98 מיתות שתיעד לדבריו מאז טבח 7 באוקטובר, 27 מהם התרחשו ב-2023, 50 ב-2024 ו-21 בשנה הנוכחית, כשמקרה המוות האחרון התרחש ב-2 בנובמבר. ב-PHRI טענו עוד כי "סביר שמניין המתים בטווח הזמן הזה הוא גבוה משמעותית", וציינו כי ישראל סירבה לספק מידע על "מאות הפלסטינים שנעצרו במהלך המלחמה".
לפי הארגון, בעשור שקדם למלחמת "חרבות ברזל", פחות מ-30 פלסטינים מתו בבתי הכלא בישראל, אך לאחר טבח 7 באוקטובר "אוכלוסיית בתי הכלא יותר מהכפילה את עצמה ל-11 אלף איש שנעצרו בעזה ובגדה המערבית, ומספר האסירים שמתו גדל בקצב גדול יותר בתקופה הזו".
ב-PHRI ציינו כאמור כי אישרו שמקרי המוות התרחשו על-ידי ריאיונות עם אסירים משוחררים וצוות רפואי בבתי הסוהר, ועל-ידי בחינה של דוחות שהכינו רופאים ש"צפו בנתיחות לאחר המוות לבקשת משפחותיהם של אסירים מתים". בארגון טענו עוד כי אישרו כמה תריסרים של מיתות באמצעות בקשות חופש המידע. בכיר ב-PHRI, נאג'י עבאס, טען כי "הקצב המדאיג שבו אנשים נהרגים בבתי הכלא הישראליים חושף מערכת שאיבדה כל מוסר או ריסון מקצועי".
בשירות בתי הסוהר הדגישו בתגובה ל-AP כי הארגון פועל בהתאם לחוק, וסירבו לדון במספר מקרי המוות בישראל. בצה"ל אמרו כי הם מודעים לאסירים פלסטינים שנהרגו לאחר מעצרם, בהם כאלה עם מחלות ופציעות שספגו בקרב. דובר צה"ל נדב שושני דחה את הנטען בדוח של PHRI והדגיש כי כמות מקרי המוות "נופחה". עוד נמסר כי "טענות להתעללות או תנאי לא ראויים נבדקות. אלו שמפרים את קוד ההתנהגות של צה"ל מוענשים, ולעיתים מועברים לחקירות פליליות".
"המוות היה 'עסקים כרגיל'"
הסוהר שהוצב בעבר בשדה תימן במשך כמה חודשים אמר ל-AP כי השתתף בהכאת אסירים שהוחזקו במקום. תואר כי "בוקר אחד, בתחילת המלחמה, הסוהר הגיע לעבודתו וראה בחצר אסיר שוכב על צדו ללא תנועה, אך אף סוהר לא פנה לבדוק מה קרה לאיש - שהיה מת". הסוהר טען כי "זה היה סוג של 'עסקים כרגיל' עם הבחור המת", וציין כי הוא לא יודע את סיבת המוות של האסיר.
לפי AP, "הסוהר אמר עוד כי האסירים נכבלו באופן קבוע באזיקים על ידיהם ורגליהם, וספגו מכות אם זזו או דיברו. הוא הוסיף כי כמעט כולם העדיפו להשתין ולחרבן על עצמם מאשר לבקש ללכת לשירותים". האחות שעבדה בעבר בשדה תימן אמרה מצדה לסוכנות הידיעות כי "האזיקים גרמו לאסירים פצעים כל כך חמורים עד שהובילו לכריתת איברים". צוין בדיווח כי בשבועות שבהם עבדה במקום בתחילת 2024 היא לא חזתה במקרי מוות, אך עזבה את עבודתה "כי לא אהבה את היחס המתעלל כלפי האסירים".
הסוהר לשעבר טען בנוסף כי "המפקדים - שהשתתפו בהכאות האסירים בעצמם - הנחו את הסוהרים להפחית את מספר מקרי המוות. לבסוף הותקנו מצלמות שסייעו למתן את ההתעללות". ארגון "רופאים למען זכויות אדם" טען בדוח שהגיש כי מתוך 98 מקרי המוות, 29 התרחשו בשדה תימן.
צה"ל דחה את טענות הסוהר ואמר כי אסירים נאזקים באופן ממושך רק במקרים חריגים, בהם כאלה הנובעים מ"שיקולים ביטחוניים משמעותיים", אך גם אז נלקח בחשבון מצבם הרפואי של האסירים. בצה"ל ציינו בנוסף כי מעט מהאסירים שנעצרו בעזה נדרשים לאיזוק ממושך שכזה.
ב-AP טענו כי דוחות שמסרו רופאים שהשתתפו בנתיחות של שמונה אסירים שמתו בבתי הכלא "הדגימו דפוס של התעללות פיזית והזנחה רפואית. במקרה אחד, מוחמד חוסיין עלי (45) שמת בבית המעצר הקישון כשבוע לאחרי שנעצר, הראה כמה סימנים של תקיפה פיזית שגרמה ככל הנראה לדימום מוחי. צוינה גם האפשרות לאיזוק מוגזם. משפחתו אמרה כי הוא היה בריא לפני שנעצר בביתו בגדה המערבית".
בדיווח צוין כי חוסיין עלי נכלא בעבר בגין מעורבות בטרור, לפי משפחתו, שהכחישה כי היו לו קשרים עם גורמי טרור כשנעצר בשנה שעברה. בדוח של "רופאים למען זכויות אדם" נטען כי "תת-תזונה תרמה למקרה מוות אחד לפחות, והובילה למותו מרעב של אסיר בן 17".
בצה"ל ציינו בתגובה לטענות כי אסירים זוכים לקבל שלוש ארוחות ביום, שמאושרות על-ידי דיאטן. בנוסף, כל אסיר עובר בדיקה רפואית על-ידי רופא עם מעצרו, ואלו שזקוקים לכך מנוטרים עם בדיקות קבועות.
עורך הדין שנכלא טען: "ראיתי את האסיר מת"
AP שוחחה עם עורך דין "ישראלי-פלסטיני" שטען כי במהלך תקופת מאסר קצרה בכלא מגידו ראה אסיר שמת לאחר "הכאות חוזרות". עורך הדין, סרי חוריה, אמר כי נכלא בתחילת המלחמה לאחר שהואשם בהסתה לאלימות ברשתות החברתיות.
לפי סוכנות הידיעות, "הוא סיפר בדמעות כי אב לארבעה מהגדה המערבית הוכה כמעט מדי יום. בלילה לפני שהוא מת הוא צרח בכאב במשך שעות בעת שהוחזק בבידוד. הוא קרא לרופא במשך שעות, אבל איש לא הגיע". ב-AP צוין כי לאסיר שאליו התייחס חוריה היו "קשרים קרובים לחמאס", לפי גורם ביטחוני פלסטיני ואדם שהכיר את משפחתו.
בסוכנות הידיעות טענו כי בדוח שנכתב בנוגע לנתיחה לאחר המוות של האסיר לא נקבעה סיבה חד-משמעית למותו, אך צוין כי נראו סימנים של "חבלות ישנות וחדשות, בהן צלעות שבורות, וייתכן שאלימות תרמה למותו".
עורך הדין הישראלי טען עוד כי "כשהסוהרים פתחו את התא שלו הם בעטו בו והיכו אותו, לפני שקראו לרופא שניסה להחיות אותו ואז קבע את מותו". לדבריו, הוא ראה את המתרחש דרך דלת התא שלו. AP חתמו את הדיווח הארוך בציטוט של חוריה, שטען כי אחד הסוהרים צחק בקול בתגובה לקביעת המוות באומרו כי "יש אחד פחות לדאוג לו".
חוריה, תושב שפרעם שבבעלותו משרד עו"ד בחיפה, הוא פעיל פוליטי בכיר ששימש כמזכיר מפלגת חד"ש בעירו. הוא נעצר בנובמבר 2023 לאחר ששיבח את חמאס. בין היתר הוא כתב ברשת אחרי טבח 7 באוקטובר כי "ההתנגדות האיסלאמית שברה וניפצה את היהירות וההתנשאות של הישראלים. הם חטפו מכה שתשכיח את כל המכות שהאומה הערבית נחלה מהכיבוש. הגיע הזמן למלחמת 'ראדה' (מתקפת תגובה איסלאמית) נגד ישראל, שמנסה להכניע את עזה ולשלוט בה ולמחוק את תנועת ההתנגדות", וציין את איומי חמאס לרצוח חטופים ישראלים בשידור ישיר.
בריאיון ל-ynet בסוף השנה שעברה, סוהרים בשב"ס תיארו כי היחס לאסירים ביטחוניים אכן השתנה, אך הדבר נבע מהעלייה החדה במספר הכלואים, וכן מהחשש למהומות מאורגנות מצד המחבלים על רקע המלחמה. ברקע השינוי עמדה העובדה שמנוף הלחץ העיקרי של האסירים - הסלמה ביטחונית מצד ארגוני הטרור בעזה וביו"ש - הפך ללא רלוונטי.
בכיר בשב"ס תיאר אז כי "האסירים מקבלים אוכל רק בהתאם לחוק. אין להם משחקים, טלוויזיות או מוצרי חשמל. הכל מינימלי". זאת בהשוואה למתרחש לפני טבח 7 באוקטובר, אז "זה היה מזעזע. התביישנו בתור לוחמי כליאה. אם מלפפון לא היה נראה טוב הם היו עושים בלגן עד שיביאו סחורה חלופית. זה נגמר. אחרי 7 באוקטובר כללי המשחק השתנו".
