בשכונה שלי גר שר שמתברר שכבר בתחילת המתקפה הוא ומשפחתו פונו למקום מבטחים. "יש איומים על שרים", הם אמרו. אצלנו, בבניין הישן הסמוך לבית כבוד השר, אין ממ"ד ואין מקלט. מה שקראנו לו "מקלט" בכמעט שנתיים של מלחמה זה מחסן אופניים. אז השר, אשתו והילדים החמודים שלהם בטוחים להם במקלטי מסתור, ומה עם השכנים? מה עם הילדים שלי? מה עם שדא מטמרה? והילדים מבת ים? שילכו לעזאזל. הטילים לא מבחינים בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים, בין נשות שרים לאזרחים, אבל מדיניות המיגון של הממשלה דווקא כן.
מנהיגים מוסריים ואחראיים יחשבו אלף פעם לפני שמוציאים לפועל תקיפה שיכולה לעלות בחיי אלפי אזרחים. הם יחשבו בחיל ורעדה על הילד והילדה בבת ים, על הסטודנטית מטמרה ועל האבא מראשון לציון שעלולים לאבד את חייהם. אבל דמוקרטיות אינן נשענות רק על התקווה שהמנהיגים יהיו מוסריים ואחראיים - לדמוקרטיות, בניגוד לדיקטטורות, יש חוקים, איזונים ובלמים, מוסדות ועקרונות שאמורים להבטיח שהמנהיגות תהיה אחראית לחיי האזרחים, ולא רק לחיי בני משפחותיהם של השרים.
תמ"א 38 נועדה להבטיח ממ"דים לאזרחים. 20 שנה עברו, היזמים הרוויחו הון, וממ"דים לאזרחים אין. גם לא מקלטים ציבוריים. בעיקר אם אתם ערבים כמובן. בעכו, הסמוכה לגבול, לרוב התושבים אין ממ"דים
העקרונות והחוקים הראשונים שאמורים להבטיח זאת הם השוויון בפני החוק, והחובה של המדינה להבטיח את ביטחונם של כל האזרחים. כל האזרחים, בלי הבדל דת, מין וגזע וכמה כסף יש להם בבנק. כל האזרחים, ולא רק נשות וילדי השרים. זה העיקרון הבסיסי, האמנה החברתית והמשפטית הראשונה במעלה של המדינה.
ברגע שרק משפחות השרים מפונות, ואילו יתר הדיירים מופקרים למותם, האמנה הזאת מתפוררת. ברגע שיוצאים לתקיפה למרות של-60%-70% מאזרחי המדינה אין ממ"ד, ברגע שיוצאים לתקיפה ובטמרה אין אפילו מקלט ציבורי אחד, מפירים את האמנה. מפוררים את העם, את החוסן והחסינות שעוד נותרו. חושבים שתקיפה כזו הכרחית? אשריכם, אבל איך זה שיש תוכניות צבאיות מזהירות, אבל בכל הכרוך לדאגה שוויונית לחיי האזרחים יש כישלון? זה דבר שעולה בחוסן של המדינה.
היזמים הרוויחו הון, וממ"דים לאזרחים אין
תמ"א 38 נועדה להבטיח ממ"דים לאזרחים. 20 שנה עברו, היזמים הרוויחו הון, וממ"דים לאזרחים אין. גם לא מקלטים ציבוריים. בעיקר אם אתם ערבים כמובן. בעכו, הסמוכה לגבול, לרוב התושבים אין ממ"דים. אח שלי הצדיק, עובד סוציאלי בעכו, עסק כל היום במאמצים להעביר נכים ומוגבלים, שכמו רוב תושבי עכו אין להם ממ"דים, לישיבת קבע במקלטים הציבוריים הצפופים להתפקע, שמיזוג אין בהם וגם לא מאווררים (מאווררים, מישהו? למי שיש לתרום, אחי ישמח להעביר למקלטים בעכו).
תומר שדמידמוקרטיה מאופיינת גם באחריותיות, accountability, שמבטיחה שמקבלי ההחלטות יצטרכו לשלם על מעשיהם, לתת דין וחשבון. דמוקרטיה אינה דיקטטורה, שההנהגה עושה בה מה שהיא רוצה, ודין אחד לאזרחים ודין אחר להנהגה. ברגע ששר יודע שאם יאשר תקיפה והעורף לא יהיה מוכן, המשמעות היא שגם אשתו, בנו ואמא שלו החולה חשופים למוות, לחוסר אונים, אולי הוא יחשוב פעמיים, אבל ברגע שהוא יודע שהמדינה תדאג להם לבונקרים, שהם מורמים מעם, ואילו האזרחים ימותו לאלפיהם, אז המנגנון הזה שאמור לוודא אחריות של מקבלי החלטות הופך לחלול. איפה שר השיכון? השר לביטחון פנים? שר הביטחון? הם ונשותיהם בבונקרים, וכולנו הופכים לאבק, טרוטי עיניים והלומים לעד.
ד"ר תומר שדמי היא חוקרת באוניברסיטת העברית
