דרכו של עדיאל (שם בדוי, כמו כל שמות הילדים בכתבה), תלמיד חטיבת ביניים), אל הפנימייה בבאר שבע, עברה בבית המשפט. הוא זה שהורה על הוצאתו מהבית שבו גדל. את הנסיבות שהובילו לכך אסור לפרט, אבל אפשר לומר שקדמו לכך שנים של הזנחה, שהובילו לבעיות התנהגותיות ורגשיות קשות. הפנימייה, שמיועדת לילדים מרקע דומה, הייתה אמורה לספק לעדיאל את היציבות שחסרה לו, אך אז התגלתה משוכה נוספת: בכל באר שבע לא נמצאה לו מסגרת מתאימה.
5 צפייה בגלריה
פנימיית "ביתנו" בבאר שבע. "הילדים נשאיר לבד בפנימייה בזמן שחבריהם בבית הספר"
(צילום: מאיר אבן חיים)
"אמרו לנו שהוא צריך להמתין שיתפנה מקום", סיפרה עובדת מהפנימייה, שמפעיל ארגון "ביתינו". בבאר שבע פועל רק בית ספר אחד המיועד לילדים הסובלים מבעיות התנהגותיות-רגשיות - שז"ר. 12 כיתות בסך הכול, בכל כיתה תשעה ילדים. במשרד החינוך ובעיריית באר שבע הבהירו: עדיאל ייאלץ להמתין עד שיתפנה לו מקום.
כך, מדי יום, הוא התעורר בבוקר עם שאר חבריו לפנימייה, וראה אותם יוצאים לבתי ספר השונים בעיר ובסביבותיה בעוד הוא נותר חסר מעש. "ילד שיושב לבד בפנימייה נמצא רוב היום עם אם הבית, והוא מרגיש לבד", מספרת העובדת, "אין יותר מדי דברים שהוא יכול לעשות. היום שלו מתבזבז". רק כעבור ארבעה חודשים, בשבוע האחרון של שנת הלימודים, התפנה סוף-סוף מקום בבית הספר.
"מפקחת אמרה לי: 'אל תקלוט ילדים לפני שביררת אם יש להם מקום במערכת החינוך'. שאלתי אותה, 'מה אני אגיד לילד הזה, שלא ייפגע מינית עד 1 בספטמבר?'"
גם אלון הגיע לפנימייה לפני כחצי שנה, ולו שלל אבחנות, בעיות רגשיות ובעיות התנהגות, עימן הוא מתמודד. אנשי המקום ניסו למצוא לו מסגרת חינוכית, אך שום בית ספר בסביבה לא הסכים לקלוט אותו - והוא נותר חודשים ארוכים ללא מענה. לאחרונה, אלון הצליח להשתלב בפרויקט "הילה", המיועד לנוער נושר, שמספק מסגרת לימודים יומיים בשבוע - אך זה רחוק מלהספיק.
אלון ועדיאל הם רק שניים מבין עשרות ילדים בסיכון המוצאים מבתיהם למסגרות הרווחה. בדרך כלל, הדבר נעשה בחסות צו בית משפט, והילדים נשארים ללא שיבוץ במסגרת חינוכית במשך חודשים ארוכים. הקושי העיקרי נוגע לילדים במצבי קצה - לאחר אשפוזים פסיכיאטריים ושלל בעיות רגשיות קשות, שזקוקים למסגרות חינוך מיוחד.
"מה להגיד לילד, שלא ייפגע מינית עד 1/9?"
העומס על המסגרות החינוכיות המתאימות גדול גם כך, וברשויות המקומיות שבהן נמצאות הפנימיות נוטים לא פעם לתעדף את ילדי העיר על חשבון ילדי הפנימיות. "לצערי הבעיה קיימת היום כמעט בכל אזור בארץ", אמר אבישי פריזדה, יו"ר העמותה למען פנימיות הרווחה, העומד גם בראש חברה שמפעילה כמה פנימיות פוסט-אשפוזיות ברחבי הארץ. "רק השבוע, נמסר לנו בנוגע לשלוש נערות מפנימייה שלנו בעמק חפר, שזקוקות לתיכון שיודע להתמודד עם בעיות התנהגות, שאין עבורן מקום - וגם לא יהיה בשנים הקרובות".
5 צפייה בגלריה
פנימיית "ביתנו" בבאר שבע. "החצר האחורית שהיא הקדמית - תעסוקה טיפולית עוזרת לילדים"
(צילום: מאיר אבן חיים)
"המסר שאנחנו מקבלים הוא שאנחנו פרונקל, סרח עודף. זה היחס", מוסיף סלע אזולאי, מנהל עמותת "ביתנו". לדבריו, "מערכת החינוך לא מבינה שהיא צריכה להתייחס לילדים האלה כמו לכל ילד אחר. אנחנו נושאים על גבנו את המורכבויות הגדולות של החברה הישראלית - ומערכת החינוך צריכה לספק את השירות הזה".
בפנימיות הפוסט-אשפוזיות מתגוררים ילדים שעברו בחייהם דברים שקשה להעלות על הכתב. ילדים ששוחררו מאשפוזים פסיכיאטריים ממושכים וילדים שהוריהם אינם מסוגלים לגדל אותם בנסיבות שונות, קשות ומורכבות. ב"ביתנו", החצר האחורית היא דווקא החזית הקדמית: פינת חמד, שאליה מגיעים כדי לעדור, לשתול ולטפל בכלבים. תעסוקה טיפולית, לצד המסגרת הלימודית שמערכת החינוך אמורה הייתה לספק - אך לא תמיד עושה זאת.
לעיתים קרובות, ה"תירוץ" שבשמו הילדים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לשיבוץ נוגע ללוחות הזמנים של משרד החינוך - הקובע את המפתח שלפיו נפתחות כיתות חדשות לקראת פתיחת שנת הלימודים. אך ילדי הפנימיות מגיעים אליהן לאורך כל שנת הלימודים, אז מתברר שהכיתות המתאימות להם כבר מלאות עד אפס מקום.
"ארגז הכלים שמשרד החינוך מציע לנו במקרים כאלה לא עונה על הצרכים - צריך למצוא פתרונות יצירתיים"
"מפקחת אמרה לי: 'אל תקלוט ילדים לפני שביררת אם יש להם מקום במערכת החינוך'", משחזר אזולאי. "שאלתי אותה, 'מה אני אגיד לילד הזה, שלא ייפגע מינית עד 1 בספטמבר?' מבחינת משרד החינוך והעירייה, זאת לא הבעיה שלהם".
"אלה ילדים שיצאו מהבית עקב העובדה שהם לא יכולים לחיות בבית שלהם, כי הוא לא מיטיב עבורם", מסבירה העובדת הסוציאלית אפרת אדרי-שרעבי, מנהלת האגף החוץ-ביתי במשרד הרווחה. "היציאה מהבית היא לא בחירה שלהם, וגם העיתוי הוא לא משהו שאפשר לתזמן מראש. בעוד שמשרד החינוך עובד מאוגוסט לאוגוסט הפנימיות מקבלות ילדים בכל ימות השנה".
לדברי אדרי-שרעבי, בשנים האחרונות חל שיפור בסוגיית ההשמה במסגרות החינוך, ומספר הילדים הזקוקים מדי שנה לשיבוץ הצטמצם. "יש הרבה רצון טוב למצוא שיבוץ לכל ילד", אמרה. עם זאת, היא מסכימה שעדיין קיימים פערים - במיוחד בערים שבהן אגף החינוך העירוני לא שש לקלוט את הילדים. "ארגז הכלים שמשרד החינוך מציע לנו במקרים כאלה לא עונה על הצרכים - צריך למצוא פתרונות יצירתיים", היא טענה.
5 צפייה בגלריה
פנימיית "ביתנו". "לא ייתכן שבגלל קשיים מנהליים, ילד מפנימייה לא ישובץ בבית ספר"
(צילום: מאיר אבן חיים )
אומנם יש כאלה, אך הגורמים הנוגעים בדבר לא טורחים ליישם אותם. כך למשל, אפשר לקבוע כי כל ילד שלא נקלט במסגרת החינוך יקבל תקציב, שיאפשר לפנימייה לספק שירותי חינוך בעצמה עד שיימצא מקום במערכת החינוך. אזולאי ניסה ליישם את הפתרון הזה בשנה שעברה, והפנימייה בראשותו העסיקה מורה שערכה פעילות חינוכית לתלמידים בשטח המוסד. אלא שבהיעדר תקצוב ממשרד החינוך או מגורם אחר - הוא נאלץ להפסיק את הפעילות.
בכנסת קראו לפתרון. זה לא קרה
בשנה החולפת הגיע הנושא כמה פעמים לפתחן של ועדות החינוך והרווחה בכנסת. "לא ייתכן שבגלל קשיים מנהליים, תלמיד פנימייה לא ישובץ לבית ספר", כתב יו״ר הוועדה יוסף טייב בסיכום אחד הדיונים הסוערים שנערכו בנושא לפני כשנה, וקרא למשרד החינוך ליישם פתרון של "כיתות קלט", שבהן יוכלו התלמידים להיקלט לאורך כל שנת הלימודים. כמעט מיותר לציין שעד כה הפתרון לא יושם.
במקביל לדיונים, כמה חברי כנסת מבקשים לקדם הצעת חוק שיחייב את הרשויות המקומיות לקלוט את הילדים בתחומן. למעשה, מחויבות זו קיימת גם כיום, ללא חוק מפורש, אך הח"כים מקווים שחקיקה בנושא תקדם את הסוגיה. "כשהייתי ראש מִנהל החינוך של ירושלים ראיתי זאת כמובן מאליו שחובתי לשבץ ילדי פנימייה לבתי ספר ולא חשבתי שמישהו מסוגל לחשוב אחרת", אמר ח"כ משה טור-פז (יש עתיד).
טור-פז, מיוזמי הצעת החוק, הוסיף: "כשהגעתי לכנסת גיליתי שיש רשויות שאינן ממהרות לדאוג לילד הפנימייה לבית ספר - דבר שגורם דווקא לילדים שהוצאו מבתיהם לבלות שבועות ואף חודשים ללא מסגרת". מחר (רביעי) ועדת העבודה והרווחה צפויה לדון בהצעת החוק, ועל כך אמר אבישי פריזדה, יו"ר העמותה למען פנימיות הרווחה: "הנושא הזה לא יוסדר בלי ששלושת הגורמים - השלטון המקומי, משרד החינוך ומשרד הרווחה, ישבו עם מוטיבציה לפתור אותו. בינתיים, מספר הילדים הלא משובצים רק הולך ועולה".
עיריית באר שבע מסרה: "בעיר פועלות מסגרות חינוך מיוחד מגוונות, המעניקות מענה מותאם לאפיונים שונים של תלמידים. כחלק מהמאמצים להרחיב את מנעד המענים העירוניים, מקדמת העירייה בימים אלו הקמת מוסד חדש שייתן מענה לילדים עם קשיים רגשיים ונפשיים. כיום תלמידי העיר מקבלים את המענים האלו במוסדות מחוזיים מחוץ לעיר.
"באשר לילדי פנימיות - העירייה ומשרד החינוך פועלים בהתאם להנחיות ובשיתוף פעולה הדוק, כדי להבטיח מענה חינוכי מותאם. השיבוץ מתבצע לאורך כל השנה ולעיתים ללא תיאום מוקדם מול העירייה ומשרד החינוך באשר לזמינות מסגרות מתאימות כנדרש בהנחיות. כלל גורמי המקצוע במשרדים השונים, מודעים לחשיבות העליונה במתן מענה ופועלים יחד כל העת למציאת פתרונות מותאמים לכל תלמיד".
משרד החינוך מסר: "שיבוץ תלמידים השוהים בפנימיות רווחה, נעשה באחריות הרשות המקומית ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך ומשרד הרווחה. המשרד מחויב להבטיח לכל תלמיד מסגרת חינוכית מותאמת, ובכלל זה לתלמידים הזכאים לחינוך מיוחד. לקראת פתיחת שנת הלימודים רוב התלמידים כבר שובצו או נמצאים בהליכי שיבוץ מתקדמים, והמשרד ממשיך לפעול מול הרשויות למציאת מענה מתאים לכל ילד, גם במקרים שבהם קיימים עומסים במסגרות הקיימות".
