משלחת בכירי השלטון האיראני שהגיעה אתמול (שישי) לטקס האשכבה של המנהיג העליון עלי חמינאי חסרה דמות מפתח אחת: מוג'תבא חמינאי. מי שמונה למנהיג העליון של איראן אחרי חיסול אביו ב-28 בפברואר עדיין לא הופיע בפומבי, וקולו אפילו לא נשמע. האופן היחידי שבו הוא מתקשר בפומבי עם הציבור האיראני ועם העולם כולו הוא הצהרות כתובות - שלא בהכרח מעידות על מצבו האמיתי.
קריאות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל" בהלוויית חמינאי
(צילום: רויטרס)
מוג'תבא נפצע במכת הפתיחה של המלחמה ומאז מסתתר במקום מחבוא, כשלפי הדיווחים פניו ספגו כוויות קשות. בימים האחרונים, כדי לנסות להרגיע את היצרים באיראן בצל הלוויית אביו, הוא ניסה להרגיע בהצהרה כתובה שפרסם. אבל התומכים בזרם הקיצוני דרשו לראות את פניו, או לשמוע את קולו. ואת שני הדברים הוא לא עשה.
ב"ניו יורק טיימס" דווח היום כי עדיין לא ברור אם האייתוללה בן ה-56 יופיע באחד מטקסי ההלוויה של אביו השבוע. ביום רביעי הוא לא השתתף בטקס האזכרה שנערך לאשתו שנהרגה ביום הראשון של מבצע "שאגת הארי", בהפצצת מתחם המהיג העליון יחד עם בנם.
בטקס היום במסגד חומייני בטהרן ניסו המנחים לשלהב את הקהל הגדול שהגיע להיפרד מחמינאי האב גם לקריאות תמיכה במוג'תבא. "לפקודתך מוג'תבא", קרא המנחה - ואחריו חזרו ההמונים. הם גם שולהבו לקריאות נקמה, וחלקם נשאו שלטים שבהם נכתב "להרוג את טראמפ". גם הקריאות שהפכו לשגרתיות ברפובליקה האיסלאמית של "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל" היו בטקסים, ואפילו מתחנת המטרו שליד המסגד - שהיד בשתי - הן לא נעדרו.
הקריאות במטרו בטהרן: "מוות לישראל, מוות לאמריקה"
"להרוג את טראמפ". הקהל בהלוויה
אבל מוג'תבא כן נעדר. לפי "ניו יורק טיימס", המנהיג העליון החדש של איראן ביקש מהבכירים להשתתף באחד מטקסי ההלוויה: ב-9 ביולי, אז ייערך טקס הקבורה במקדש האימאם רזא בעיר משהד, מקום הולדתו של עלי חמינאי. הוא ביקש להתפלל על גופת אביו. אבל לפי הגורמים ממשמרות המהפכה וממארגני ההלוויה שצוטטו בעיתון האמריקני, גורמי הביטחון באיראן דחו לעת עתה את הרעיון. והסיבה: חשש שישראל תנסה להתנקש בו, או תעקוב אחר תנועותיו אל מחבואו.
להשתתפות בטקסי ההלוויה באיראן הגיע גם כוכב הרשת האמריקני האנטישמי, ג'קסון הינקל, שמאז תחילת המלחמה מפיץ ל-3.8 מיליון עוקביו חומרי הסתה נגד ישראל. זה לא הביקור הראשון שלו במדינות הציר השיעי: הוא השתתף בהלוויית נסראללה, וגם נאם בעצרת של החות'ים. הפעם, הוא שיתף תמונה שלו מטהרן, וציין את חגיגות ה-250 של אמריקה - עם האיש שעומד מאחורי מותם של חיילים אמריקנים לא מעטים. "4 ביולי בטהרן, איראן. זו החובה של כל פטריוט אמריקני לחלוק כבוד ולהוקיר את חייו של הסייד עלי חמינאי", הוא כתב.
ההיעדרות שחושפת הכול
לפי "ניו יורק טיימס", העובדה שחמינאי הבן לא מופיע בפומבי מעוררת שאלות בתוך איראן לגבי מי באמת מנהל את המדינה. המחנות נחלקים לשניים, אבל אלה כבר לא הרפורמיסטים והשמרנים, אלא השמרנים ה"פרגמטיסטים" מול השמרנים הקיצונים.
המחנה הפרגמטיסטי יותר, לפי העיתון האמריקני, כולל גנרלים בכירים במשמרות המהפכה ששמותיהם לא פורסמו; את יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף; את הנשיא מסעוד פזשכיאן; ואת ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחמד באקר זולקאדר. מול חמינאי הבן, הם הצליחו לשים את ידם על העליונה - וקידמו את מזכר ההבנות, המו"מ הישיר עם ארה"ב והתוכנית לגבש הסכם רחב יותר.
הבכירים האיראנים בטקס האשכבה של עלי חמינאי, אתמול. אחד חשוב נעדר
(צילום: רויטרס )
היום בטהרן. אצל חמינאי האב מנגנון קבלת ההחלטות היה חד משמעי
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
המחנה הקיצוני עולב בפומבי במחנה השמרני הפרגמטיסטי. דוגמה אחת הייתה כשריאיון של יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף נקטע השבוע באמצע - בעודו מפרט על מזכר ההבנות עם ארה"ב. לפי ה"ניו יורק טיימס", באיראן פרצה סערה ציבורית שכללה קריאות לפיטורי מנהל רשות השידור הממלכתית - שמונה על ידי עלי חמינאי ומשתייך למחנה השמרני הקיצוני. הטלוויזיה הממלכתית של איראן, כך דווח, הגבירה את המתקפות על צוות המו"מ, כולל על עבאס עראקצ'י, שר החוץ.
הפילוג הפומבי, כך לפי הדיווח, רק מגרד את פני השטח של השברים העמוקים יותר. ארבעה גורמים איראנים בכירים ושני אנשי משמרות המהפכה אמרו ל"טיימס" שבין הצדדים מתקיים מאבק אכזרי על תמיכת האייתוללה - מהלך שאמור לנכס לצד הזה את העתיד של איראן. אבל בינתיים, בחודשים שחלפו מאז החלה המלחמה, גנרלים במשמרות המהפכה ביססו את כוחם, ומנהלים את המדינה בפועל.
סימן לכך שאופן קבלת ההחלטות באיראן השתנה - היה כשסגן נשיא איראן, מוחמד ג'עפר קאים פנאה, התבטא במה שיכול להתפרש בכך שלמנהיג העליון כבר אין את המילה האחרונה: "אם הכוונה היא שניישם כל דבר שהמנהיג אומר כדעתו, אז כבר אין צורך בשום מוסד אחר. גם הפרלמנט והמועצה העליונה לביטחון לאומי מאבדים משמעות. המנהיג מביע עמדה, והעמדה שלו עוברת בחינה מקצועית", הוא קבע בנאום שנשא. תחת עלי חמינאי, זה לא היה עובר.
זה לא יחזיק
לפי ה"ניו יורק טיימס", בחוגים הפוליטיים באיראן כבר תוהים אם מוג'תבא יכול להמשיך בשלטון "בהיעדרו", כלשון ארבעת הבכירים האיראנים שצוטטו בכתבה. כשמוג'תבא היסס לגבי מזכר ההבנות, הנשיא פזשכיאן ביקר אצלו - כלשון ארבעת הגורמים - ואיים להתפטר. הוא אמר לו כי המצב הכלכלי רע וכי המצור הימי האמריקני משתק את איראן. נגיד הבנק המרכזי הזהיר את חמינאי כי המדינה בפני משבר כספי חריף, וכי אספקת המזון והתרופות תיגמר עד סוף אוגוסט אם המצור הימי יימשך.
פניות אלו, כך לפי ארבעת הגורמים, היו מכריעות בהחלטתו הסופית של חמינאי לתת גיבוי להסכם. בהצהרה הכתובה שפרסם הוא ציין כי הוא מתנגד לעסקה "עקרונית", אבל הנחה את הנשיא להתקדם אם יש לו את גיבוי המועצה העליונה לביטחון לאומי. ושם ניתן האות לפזשכיאן.
ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי לאחר ההלוויה, חמינאי יצטרך לקבל החלטות חשובות לגבי מינויי מפתח להובלת הרשות השופטת; רשות השידור הממלכתית; מיליציית הבסיג' וגם לקבוע מי יהיה ראש הסגל שלו עצמו. ההחלטות הללו, כך אמרו גורמים איראנים, יאותתו לאיזה צד הוא נוטה.
