בקרוב ייאסר צילום חשוד או פרסום של תמונתו לפני שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט (במהלך "מעצר ימים", ט"צ), למעט במקרים של אישור מטעמים מיוחדים. כך החליטה היום (שלישי) ועדת החוקה של הכנסת שאישרה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
2 צפייה בגלריה
יוזמי החוק טלי גוטליב ואיתן גינזבורג. "למה שנאפשר צילום של מי שטוען לחפותו?"
(צילום: אלכס קולומויסקי, הדר יואביאן)
לפי הצעת החוק, שיזמו הח"כים איתן גינזבורג מהמחנה הממלכתי וטלי גוטליב מהליכוד, לא יאושר צילום או פרסום צילום של עצור שטרם הוגש בעניינו כתב אישום - אלא אם בית המשפט אפשר זאת מטעמים מיוחדים שיצוינו. כמו כן, לפי ההצעה ייאסר לפרסם כל צילום שיאפשר לזהות את החשוד המוחזק במעצר לפני הגשת כתב אישום, גם אם צולם מחוץ לאולם, במסדרונות בית המשפט.
את הצילום יהיה ניתן לפרסם את החשוד עצמו אישר זאת בכתב או שבית המשפט אישר את הפרסום לאחר ששוכנע שיש בו עניין ציבורי של ממש, "העולה על הפגיעה בכבוד החשוד".
ח"כ גינזבורג הסביר כי "תמונת אדם יושב על ספסל הנאשמים ולצידו שוטרים, שווה 1,000 מילים. חזקת החפות נמחקת באחת כשתמונתו ליד השוטרים, לעיתים אזוק, מופצת ויוצרת תדמית של עבריין". לדבריו, "גזר דינו של החשוד נחרץ לפני שנשמעה ולו טענה משפטית אחת בפני השופט. למשטרה חלק חשוב בשמירה על כבודם של החשודים, ויהיה נכון שהיא תקשיב לעמדת המחוקקים ותיקח על עצמה את העיקרון, גם מחוץ לכותלי בית המשפט, במעצרים ובחקירות".
ח"כ גוטליב תיארה את הצעת החוק כ"חשובה מאין כמותה". היא ציינה כי "השנים הוכיחו שלמרות החוק, מתרחש צילום משפיל ומבזה, כשאין לחשוד אפשרות לשלוט בסיטואציה. ככל שאתה אדם מוכר יותר, הסיכוי שתקבל צו איסור פרסום נמוך עוד יותר, גם אם הרף הראייתי נמוך. אנחנו לא מונעים את הפרסום אלא את ההשפלה, עד הגשת כתב אישום".
לטענתה, "עד כה הייתה הוראה (החוק להגנת הפרטיות; ט"צ) שלא נאכפה. המסר פה מאוד ברור - לא מאפשרים צילום של אדם שלא יכול לשלוט בסיטואציה באולם המעצרים. מוצע כאן האיזון הנכון ביותר השומר על כבודו של אדם, מבלי שהתערבנו בזכות הציבור לדעת או בפרסום של תמונות אחרות של האדם, או בהליך".
היא הסבירה כי "גם אם זוכה (החשוד, ט"צ), תמונתו המבזה תישאר לעולמי עד. אני מודה על התיקון שנעשה. אנחנו לעולם לא יודעים לאן מוביל יום וזה עלול לקרות לכל אדם. למה שנאפשר צילום של מי שטוען לחפות בלתי מסויגת? למה צריך לפרסם את תמונתה של מרגלית צנעני שנתלשה מביתה, יושבת בספסל בחוץ או מאחורי הזכוכית? תמונות משפילות".
עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, אמר כי "יש פה איזון בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לזכויות אחרות שהמחוקק רוצה לתת להן הגנה ובראשן השמירה על כבוד האדם של החשוד".
לדבריו, "ההסדר המקורי היה הבהרה של ההסדר הקיים, במטרה לתת יותר 'בשר' למה שקיים ולהבנות את שיקול הדעת של בית המשפט. התוספת שבנוסח החדש מדברת על מסדרונות בית המשפט, אזור יותר מורכב, ולכן ניתן לצלם אבל אסור לפרסם את הצילום אלא באישור בית המשפט או באישור בכתב של החשוד עצמו. כמו כן, במענה לדברים שהעלתה הסנגוריה - האיסור הוא רק על פרסום שיש בו כדי לזהות את החשוד, ואפשר למשל לצלם אסיר אזוק בלי לזהותו כדי לחשוף פרקטיקות בעייתיות".
מנגד, עו"ד גאל אזריאל ממשרד המשפטים טען כי "התיקון אינו תיקון של מה בכך, שכן הוא מוסיף עבירה פלילית המגבילה את חופש הביטוי, והנוסח רחב יותר משסוכם בהתחלה. יש פה איזון בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין כבוד האדם, שנראה לנו אפשרי, אך יש שאלות לגבי היישום, איך מגישים בקשה, שאלת הדיון בערעור ועוד. מדובר על מקרה מאוד ספציפי, כשהרבה מהאנשים מצלמים ואינם יודעים על האיסור, ומעבירים בוואטסאפ, הדברים כנראה יתבררו בהמשך".
