משפחות חטופים התכנסו אמש (שבת) לעצרת בכיכר החטופים בתל אביב, בצל חזרת משלחת המו"מ מקטאר ואחרי שחמאס מסר את תשובתו העדכנית להצעה להפסקת אש. עינב חיימי בת ה-11, שאביה טל חיימי ז"ל מוחזק בידי חמאס, אמרה כי "הייתי עם אמא על הבמה הזאת לפני שנה, באמת חשבתי שבקרוב הכול ייגמר". אחיה התאום ניר אמר בדמעות: "קשה לראות את התמונה של אבא בכל מקום". מפגינים קראו להשבת החטופים גם בצומת כרכור ובכרמי גת - ובת"א המשפחות צעדו אל שגרירות ארה"ב.
אלה חיימי וילדיה ניר ועינב, אמש
(צילום: מטה משפחות החטופים)
עינב אמרה כי "בשנתיים האחרונות גרתי בשלושה מלונות שונים, עברתי ארבעה בתי ספר, הכרתי מורים וחברים ממקומות שונים ולא הפסקתי להתגעגע הביתה. אני בסך הכול רוצה שיחזירו כבר את אבא הביתה", ואחיה התאום הוסיף: "אני שמח לחזור לקיבוץ, להיפגש עם החברים, אבל כשמגיע הלילה, יש הרבה בומים. אני מרגיש חוסר כשאבא לא פה ואני מתגעגע לחיים שלפני".
אלה חיימי, אלמנתו של טל, אמרה: "בשבוע שעבר, אחרי שנה ותשעה חודשים, חזרנו הביתה – לקיבוץ ניר יצחק. זו לא הייתה חזרה מתוכננת, לא חזרה שלמה, ולא חזרה פשוטה. הלב אמר: עד שטל וכולם – כולם – לא חוזרים, גם אנחנו לא חוזרים. אבל המציאות, כמו תמיד, כופה עלינו לנוע, גם כשאנחנו לא מוכנים. חזרנו אל בית שיש בו הכול – זיכרונות, חפצים, חיים שלמים – אבל אין בו את טל. הוא לא שם. הוא לא נכנס עם המפתח, לא שואל מה שלום הילדים, לא מניח יד על כתף. ואז – השקט צורם.
"אני צועדת במדרכות הקיבוץ האהוב שלנו ולאט לאט נופלים האסימונים, כי הבית שלנו, הפך לטרף בידי אויבים רצחניים, מחבלי חמאס ארורים ואכזריים פלשו ורצחו והרסו את פיסת גן העדן שלנו. אנחנו הובסנו. ואם החטופים לא ישובו – זו תהיה תבוסה מוחלטת. לא רק תבוסה של מדינה במלחמה, אלא של חברה שלמה שאיבדה את מצפונה ואת הערך הכי בסיסי שעליו גדלנו: שלא משאירים פצועים וחטופים מאחור. איך אמורים להבין שמישהו מת, אם אין קבר? איך ממשיכים כשאין סגירה? איך מסבירים לילד בן שבע שאבא שלו 'אולי כן ואולי לא'?".
שורד השבי אור לוי קרא "אני אדם חופשי!", וזכה לתשואות. "אני חי שני חיים. 491 ימים הייתי בשבי של חמאס. 491 ימים. זה נשמע כמו מספר מהדמיון, אבל זאת הייתה המציאות שלי. 491 ימים של רעב. של פחד. של חוסר ודאות. של חוסר תקווה. 491 ימים שבהם נלחמתי בכל יום מחדש בשביל לא לאבד את האמונה. בשביל לא לוותר. בשביל להחזיק בחיים, והנה אני פה.
"אני יכול לספר לכם מה זה להיות רעב, רעב שאין לו סוף. מה זה להיות קשור בשלשלות לרגליים במשך ימים, עינוי מתמשך. מה זה לחיות 50 מטר מתחת לאדמה, בלי אור יום, בלי שמיים, רק פחד מתמיד שזה ייגמר. אני יכול לנסות להסביר. אתם יכולים לנסות להבין. אבל אי אפשר באמת להבין מה עברנו שם ומה הם עדיין עוברים. מה שאני כן מבין, ומה שגם אתם מבינים, וגם מי שמקבל את ההחלטות יודע היטב זה: שמי שעדיין שם, עכשיו, בשבי, מצבו חמור יותר. אני חצי שנה כבר כאן. אני חופשי. אבל האחים והאחות שלי עוד שם. קשורים. רעבים. פוחדים. מחכים".
אחרי הצעדה אל שגרירות ארה"ב, שורד השבי יאיר הורן, שמחכה לשובו של אחיו איתן, אמר כי "הוחזקתי בשבי במשך 498 ימים, עברו 5 חודשים מאז שחזרתי. שוחררתי בעסקה ורק עסקה תחזיר את כל 50 החטופים שעדיין אחרי 659 ימים נמצאים בגיהינום. נאלצתי להשאיר מאחור את אחי הקטן איתן, למטה במנהרות, איפה ששומעים בומים ורצים כדי להציל את החיים, איפה ששותים מים מלוחים והאוכל מועט. ואם כל זה לא מספיק, גם ההרגשה הנוראית של 'משאירים אותי פה', נגמר הסיפור.
"ככה אני חי מאז שחזרתי, עם רגשי אשם ובתוך אותו סיוט יום אחרי יום, אני עדיין חטוף בעזה כל עוד איתן אחי וכל 49 החטופים לא יחזרו, כל עם ישראל חטוף בעזה. ראש הממשלה נתניהו, והנשיא טראמפ, החזרתם אותי ואני מודה לכם, אבל חצי ממני עדיין בעזה. אני חזרתי בעסקה חלקית שקרסה. אין לנו זמן לעוד עסקאות חלקיות, לאחי אין זמן לעוד עסקאות חלקיות. חייבים לחשב מסלול מחדש ולדבר על הסכם כולל שיחזיר את כולם ומסיים את הלחימה".
יותם כהן, שאחיו נמרוד נחטף מהטנק שבו לחם ב-7 באוקטובר, אמר: "כבר יותר משנה שאנחנו קוראים להסכם אחד, הסכם אחד, עסקה אחת, פעימה אחת, סיום אחד לסיוט הזה. עמדנו וזעקנו וקיבלנו את התשובה - 'תחכו'. הישראלים סיימו לחכות! הממשלה נחלה כישלון חרוץ בניהול המשא ומתן במדיניות העסקאות החלקיות. אחרי שישראל הפרה את העסקה בינואר וחזרה להילחם, נהרגו ונפצעו עשרות חיילים, חייהם של החטופים חזרו להיות בסכנה ממשית ואנחנו שוב בבוץ שנראה שאין דרך החוצה ממנו.
"ישראל כובשת עוד ועוד שטחים בשביל ללחוץ על חמאס לעסקה ואז מסרבת לסגת מהם כחלק מעסקה. ישראל יוצרת מנגנון חלוקת סיוע חדש על מנת ללחוץ את חמאס לעסקה ואז מסרבת לוותר עליו כחלק מעסקה. וככה הגענו למצב הנוכחי של תחושת מבוי סתום. הנה האמת הפשוטה - צריך לזנוח את שיטת הפעימות. חמאס לא מסכים לעסקה חלקית כי הוא חושש שממשלת ישראל תפר אותה, כפי שחלק משרי הממשלה אומרים בקולם. כולם ידעו שנגיע למצב הזה, ובכל זאת כולנו מופתעים. המשבר הנוכחי מחייב לעבור למבנה של הסכם כולל אחד וסיום המלחמה בחטוף האחרון. זה הפתרון האלטרנטיבי שכולם מחפשים ומשום מה לא מוצאים. הוא כאן על השולחן, והוא משרת באופן ברור את האינטרס הישראלי".
יעל אדר, אימו של החלל החטוף תמיר אדר, אמרה: "50 חטופים וחטופה מוחזקים בידי חמאס מזה 659 ימים, הסכם להשבת כולם נראה כחלום בלתי-מושג, למרות שזו המשימה החשובה והדחופה ביותר שצריכה להיות על שולחנה של ממשלת ישראל - זו שיודעת טרם יציאה לפגרה להחליף את יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בשל בהילות שלמות הקואליציה ועדיין לא שמה על שולחנה את בהילות שחרור החטופים כולם.
"תמיר, בני בכורי, יצא להגן על הגבול ללא התלבטות, ללא בקשה או קבלת פטור, מונע מערכים של קהילתיות וערבות הדדית - הוא יצא להגן כי האמין שהוא מוגן, האמין שלא יופקר לנפשו, האמין בבית - במדינת ישראל. הדרך היחידה האפשרית, הנכונה וההכרחית היא הסכם כולל להשבת כל החטופים גם במחיר הצהרה על סיום המלחמה. הסכמים חלקיים מכשילים שוב ושוב את השבת כל החטופים והפקרת החטופים הופכת להקרבתם. הגיע העת להצהיר על הפסקת המלחמה כשידוע מתי יושב החטוף האחרון ולהיפרד מרעיון הפעימות שמוביל אותנו רק לקריסת מו"מ. אני רוצה לדעת שממשלת ישראל עושה הכול כדי להשיב את בני".
נס ציונה אמש
גם בצומת כרכור מפגינים פתחו צעדה בקריאה להחזרת החטופים והחטופה, ובנס ציונה הדליקו מדורה על הכביש. שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי נאמה בעצרת בכרמי גת: "הייתי חטופה. אני יודעת מה קורה שם. אני יודעת איך הגוף נמחץ. איך הנפש נקרעת. אני יודעת מה זה להיות אישה בשבי. עברתי הטרדות מיניות. עברתי פחד שלא נגמר. אני זוכרת. הגוף שלי זוכר. ולמרות כל זה אני כאן. צועקת. דורשת. לא רק בשביל מתן, אלא בשביל כולנו. ואתם, שם למעלה, בממשלה: די לפחד. די להיתלות בסיסמאות של 'ניצחון' כשבני אדם נמקים בכלובים. די להתעלם מהצעקה שלנו. די לברוח מהאחריות".
מוקדם יותר, מול שער בגין של הקריה, אמרה עינב צנגאוקר כי "זהו היום ה-659 שיקירינו מוקרבים בעזה, ואנחנו עומדים כאן ושוב שומעים על פיצוץ בשיחות. הכרענו את חמאס, ובגלל התעקשות של ישראל על כמה מטרים של אדמה, מתן ישלם בחייו. אם המו"מ יקרוס איתו גם מתן שלי יקרוס, הוא ועוד 49 חטופים וחטופה יקרסו. מאז שעידן (אלכסנדר) שוחרר מהשבי אני לא יודעת מה עלה בגורלו של מתן, אני רק יודעת שאין לו זמן".
פורסם לראשונה: 20:09, 26.07.25
