התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (שני) לבג"ץ תצהיר מטעם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שחשף מקרה נוסף ובו ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לטענתו לנצל את סמכויות שב"כ לצרכים פוליטיים ואישיים. מחר יתקיים בבג"ץ הדיון בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, שבמסגרתן הוגש התצהיר.
הורים שכולים ביקשו להצטרף לדיון ולטעון לטובת פיטורי רונן בר, אך לפי שעה השתתפותם טרם אושרה. הדיון, שישודר מחר בשידור חי, צפוי להתמקד בטענת העותרים כי החלטת הממשלה "נגועה בשיקולים זרים", ולכן יש לפסול אותה. הדיון יהיה מרובה משתתפים, ולכל עותר יינתנו 15 דקות בלבד לפרוש את טיעוניו. לנציג היועמ"שית יינתנו 45 דקות. הדיון צפוי להימשך כשש שעות, אך ייתכן שהוא יתארך.
בתצהיר של ראש השב"כ לשעבר, שהוגש כאמור במסגרת העתירות, טען כהן כי במהלך כהונתו, מ-2011 עד 2016, ביקש ממנו נתניהו להטיל על השב"כ את האחריות לפקח באמצעות כלים מודיעיניים על כל שותפי הסוד למבצע רגיש במדינת אויב. "נתניהו ביקש ממני לנצל את סמכויות השב"כ למטרות פוליטיות אישיות", אמר.
לדבריו, הוא התנגד בתוקף לבקשה: "אמרתי לו כי גם אם החשש מוצדק, לא ראוי שהשב"כ יפעיל כלים שמיועדים לסיכול טרור וריגול עבור פיקוח והרתעת אנשים מקהיליית המודיעין הישראלית, זאת ללא חשד ספציפי כלפי מי מבין קבוצה זו". הוא הוסיף כי "אמרתי שאין זה ראוי שאסכים ואפעיל כלי פיקוח חודרניים כל כך בנסיבות העניין". גם היועץ המשפטי דאז, יהודה ויינשטיין, תמך בעמדתו. לפי התצהיר, נתניהו אמר בתגובה לסירוב כי "אם כך אבקש שתעביר את כלל יכולות הפיקוח של שב״כ למלמ״ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון)".
כהן הציג תקרית נוספת, משנת 2014, ובה סיפר כי נתניהו זימן אותו לשיחה ביחידות, וביקש ממנו לפעול "להסרת הסיווג הביטחוני" של נפתלי בנט, שהיה אז שר וחבר קבינט. לטענת נתניהו על-פי התצהיר, "בנט סולק מסיירת מטכ"ל בעת שהיה לוחם, בגין בעייתי אמינות. אדם שהתגלה שאינו אמין, לא יכול לקחת חלק בדיוני קבינט ולהיחשף למידע מסווג".
בתגובה, מציין כהן בתצהירו: "אמרתי מיד לראש הממשלה כי 'אינני מתכוון לעשות זאת בשום פנים ובשום אופן'". כהן אף הדגיש בתצהיר כי "המידע שמסר לי ראש הממשלה באותה פגישה בעניין השר דאז בנט התברר כחסר בסיס".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר: "התצהיר החמור של ראש השב"כ לשעבר חושף לעיני הציבור את מה שהתרענו עליו שנים רבות - ניסיונות פסולים מצד ראש הממשלה לעשות שימוש בגופי הביטחון והמודיעין של המדינה כבמכשיר פוליטי לקידום אינטרסים אישיים. הניסיון לעשות שימוש לא חוקי בסמכויות השב"כ כנגד יריב פוליטי הוא קו אדום שאסור לחצות במדינה דמוקרטית.
"עדותו של כהן מדגישה את החשיבות העצומה של שומרי סף עצמאיים ואמיצים במערכות השלטון, ומחדדת את הסכנה החמורה בריכוז כוח בלתי מרוסן בידי ראש ממשלה. אנו קוראים לבית המשפט העליון להתייחס בחומרה לעדויות אלו במסגרת העתירות התלויות ועומדות".
ראש השב"כ לשעבר העלה טענה דומה גם הבוקר, אז אמר לגלי צה"ל כי "רה"מ קרא לי לפגישה בארבע עיניים, ואמר 'שמע, הגיע לידי מידע לאחרונה שבנט, בהיותו קצין או חייל במטכ"ל, הודח מהיחידה בגין בעיית נאמנות'". כהן הדגיש כי נתניהו לא ביקש ממנו לאמת אם הדבר נכון, ואמר כי "הוא ביקש שאפסול אותו מהקבינט, כאילו שאין לו סיווג ביטחוני. אמרתי לו, 'תגיד, אתה רציני בדרישה הזאת? א', מה זה רלוונטי מה היה לפני 30 שנה? וב' - אני לא אעשה דבר כזה".
בתגובה מסרו בלשכת ראש הממשלה: "עוד מיחזור של פייק ניוז שקוף של יורם כהן, שהפך לפוליטיקאי ומנסה לחפות על השחיתות בתוך השב"כ תחת רונן בר, באמצעות שקרים מגוחכים".
בתוך כך, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב ברשת X כי "סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע כי השירות ימלא בין היתר את התפקיד הזה: קביעת הוראות בדבר סיווג ביטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים אחרים כפי שקבעה הממשלה, למעט לנבחרי ציבור. כמזכיר הממשלה צירפתי שרים רבים לקבינט, אף אחד לא עבר סיווג ביטחוני".
