המשטרה ממשיכה לחקור את המקרה הקשה שהתרחש במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה במוסד לבריאות הנפש "כפר שאול" בירושלים, שם, על פי החשד, נאשם ברצח אימו רצח מטופל אחר כבן 60 בתוך חדר השירותים במחלקה. משפחתו של הקורבן מתנגדת לביצוע נתיחת גופתו, אך בית משפט השלום בעיר אישר לבצעה בעקבות נסיבות האירוע ובחשד שמותו נגרם במסגרת הליך פלילי. אולם, משפחתו צפויה להגיש בג"ץ נגד ההחלטה.
האירוע מעלה שאלות נוקבות על התנהלות המשטרה, שכן הנאשם, גבר בשנות ה-30 לחייו, היה אמור להיות תחת השגחה צמודה של שוטר. כעת, מתנהל קרב גרסאות בין הגורמים המעורבים: במשטרה טוענים כי שוטרים כלל אינם מורשים להיכנס למחלקות פסיכיאטריות, וכי האחריות להשגחה היא של הצוות הרפואי. מנגד, במשרד הבריאות מדגישים כי הנאשם היה תחת אחריות משטרתית.
הסוגיה סביב שמירה על נאשמים המאושפזים לצורך הסתכלות פסיכיאטרית נידונה כבר בעבר בדוח מבקר המדינה משנת 2018, שבו הוזכר כי אין נוהל מוסכם בין המשטרה, שב"ס ומשרד הבריאות.
כך נכתב בדוח: "בתי החולים הפסיכיאטריים מיועדים בראש ובראשונה לטיפול רפואי, ואינם חלק ממערכת הענישה. בעוד שמבחינת המערך הפסיכיאטרי נדרשת תצפית טבעית על התנהגות הנבדק, מבחינת המערך הביטחוני חובתו הראשונה היא למנוע בריחה או תקיפה. לשם כך, במקרים מסוימים, הנבדק מלווה בזקיפים ואף אזוק - דבר שפוגע באותנטיות ההתנהגות שהוא נדרש להפגין לבדיקה".
עוד הוסיף המבקר כי "למרות המתח המובנה שתואר, טרם נקבעה הסדרה מוסכמת. אין אחידות בין הדרישות: שב"ס שולח לרוב שלושה זקיפים, המשטרה שולחת לעיתים רק אחד - או בכלל לא, בהתאם למסוכנות. גם תנאי האזיקים משתנים, וכך גם מדיניות בתי החולים - יש המאפשרים נוכחות מאובטחת, אחרים מסרבים להכניס אנשי ביטחון למחלקה".
גורמים משפטיים הבקיאים בתחום ההסתכלויות הפסיכיאטריות מעידים כי במרבית המקרים, במיוחד בעבירות חמורות כמו רצח, נהוג להצמיד זקיף לנבדק באופן רציף. לדבריהם, "זה מקרה חריג שמעלה תהיות קשות. המשטרה כן מורשית להיכנס למחלקות סגורות בלבוש אזרחי כדי לוודא שנבדק לא יפגע בעצמו או באחרים".
למרות חומרת המקרה, נכון לעכשיו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) טרם נפתחה בדיקה לבירור שאלת התרשלות - אם אכן הייתה - מצד השוטר שליווה את הנאשם, התרשלות שעשויה להיות קשורה לאירוע הקשה.
בתדריך שקיים משרד הבריאות השיב מנהל האגף לבריאות הנפש, ד"ר גלעד בודנהיימר, לשאלת ynet בנושא, ואמר: "מדובר באירוע שנמצא בחקירת משטרתית ולכן אנחנו לא יכולים לפרט עליו. אנחנו מאוד מצטערים על כל מקרה שקורה, כל מוות מכל סיבה שהיא, שמתרחש במחלקה פסיכיאטרית. בעולמות בריאות הנפש אנחנו עסוקים לא מעט במקרים של מוות - או מאובדנות או מסיבות אחרות. חשוב לומר כי אירועי קצה שמתרחשים, אסור שישקפו או יכתימו את אוכלוסיית המטופלים, זה מאוד חשוב להילחם בסטיגמה".
לדבריו, "אנחנו עושים מאמצים גדולים שכל המטופלים שנמצאים בבתי החולים יהיו מוגנים ושמורים, ושמטופלים שמסכנים אחרים יהיו תחת השגחה מתאימה, כדי שלא יסכנו מטופלים אחרים. ברור לכולנו שהאיזונים הדקים האלה בין החופש של הפרט לבין הכפייה, בין ההגבלה לבין הזכות להתאשפז ביחד עם אנשים אחרים - אלה עולמות רגישים ומורכבים ואתיים, ואנחנו כאנשי מקצוע נמצאים בתוכם בחמלה וברגישות, בניסיון לשמור על הביטחון של המטופלים עד כמה שאפשר ובניסיון גם להימנע מהגבלות איפה שלא צריך, ולהרחיק סיכון. אנחנו, אנשי המקצוע, עושים מאמצים כבירים כדי להימנע מאסונות. לצערנו אסונות גם קורים, אנחנו בוחנים אותם ונבחן אותם לאחר סיום החקירה המשטרתית".
משרד הבריאות מסר: "משרד הבריאות קיבל את המלצות דוח מבקר המדינה ופועל לקידום נוהל מוסכם עם משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. המשרד רואה חשיבות רבה בהסדרה מקצועית ומאוזנת של הליווי והאבטחה בעת הסתכלות פסיכיאטרית לעצורים, תוך שמירה על כבוד המטופל וזכויותיו, לצד הבטחת שלום המטופלים וצוותי הרפואה. בהיעדר הסכמה סופית מיושם נוהל פנימי המסדיר את ההתנהלות במקרים אלה, תוך הקפדה על איזון בין צורכי האבחון הרפואי לדרישות האבטחה.
"יש לציין כי שב"ס מטבעו אמון על השמירה והצוותים הרפואיים אמונים על האבחון הרפואי ועל הטיפול. אולם, על אף היעדר נוהל במרבית המקרים, ישנה הסכמה בין כלל הגורמים על אופן והיקף השמירה על מטופלים אלו. הדיונים בין הגורמים נמשכים, מתוך הכרה במורכבות התחום ובצורך בהסדרה שתשקף את כלל השיקולים הרפואיים והביטחוניים".
המשטרה מסרה: "שוב אנו עדים לאמירות חסרות כל בסיס עובדתי, שאינן עולות בקנה אחד עם העובדות בפועל. בניגוד לנטען בפנייתכם, המלצת מבקר המדינה יושמה וגובש נוהל בין-משרדי משותף בין משטרת ישראל, שב"ס ומשרד הבריאות כבר במהלך 2017 (פורסם ב-2020). בהתאם לכך, משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם שב"ס ומשרד הבריאות, ומעבר לכך, למשטרת ישראל ולשב"ס קיימת אמנה משותפת בדבר אופן ביצוע וטיפול בעצורים.
"הנוהל המשותף קובע הוראות גם לעניין אבטחה, שמירה על עצורים תוך צמצום הפגיעה בכבוד הנבדק ופרטיותו, בדגש על מניעת בריחת העצור. ההוראות בנוהל נקבעו על ידי הגורמים המבצעיים הרלוונטיים בגופים לאחר חשיבה משותפת של כלל בעלי התפקידים הרלוונטיים, ובהתאם לנסיונם של הגופים לטיפול בנושא הנ"ל". בכל מקרה של השגות וחילוקי דעות ההחלטה עולה למנגנון ערעור לרמת פיקוד בכירה במשטרה, במשרד הבריאות ובשב"ס".
