קית' סיגל, סשה טרופנוב ויאיר הורן, שאחיו איתן עדיין בשבי, מסרו אמש (שלישי) הצהרה לתקשורת בצל קריסת הפסקת האש ותחילת המבצע האווירי "עוז וחרב" של צה"ל ברצועת עזה - ויצאו נגד ההחלטה לחדש את הלחימה. לכיכר הגיע לראשונה גם שורד השבי ירדן ביבס, שאשתו שירי וילדיו כפיר ואריאל ז"ל נרצחו בשבי. הוא עמד לצד שלושת שורדי השבי בהצהרה - ואחז בתמונותיהם של חבריו הטובים דוד ואריאל קוניו, שעדיין בשבי. ynet העביר בשידור חי את ההצהרה.
הצהרת שורדי השבי, נגד חידוש הלחימה
(צילום: עידו ארז)
ראשון הדוברים היה סשה טרופנוב, שהוחזק בשבי 498 ימים. הוא אמר כי "כל חיי נאמר לי ש'אין חכם כבעל ניסיון' - והנה אני בתור חטוף ששרד ושוחרר אומר לכם: פעילות צבאית מסכנת את חיי החטופים ופוגעת בהם באופן ישיר. אריאל, דוד, רום וכל אחיי ואחיותיי - אני בטוח שהם עוברים גיהינום בגלל ההחלטה לחזור ללחימה".
לדבריו, קריסת הפסקת האש החזירה אותו לימים הקשים בשבי: "כאשר המשפט ל'ממשלה שלך לא אכפת ממך' הגיע, יחד איתו הגיעה ההבנה שאני הולך להיכנס לתקופה קשר יותר מזו שקדמה לה. אני לא יכול להאמין שלאחר כל הסבל והקושי שהם חווים שם, הם צריכים לקבל את גזר הדין של מקבלי ההחלטות שלא מקשיבים לנו".
סשה תהה: "מה קרה לשלב ב'? למה אנחנו מוכנים להפקיר אותם שם לתקופה לא ידועה במנהרות? כמה זמן מצפים שהם ישרדו? כמה אפשר לצפות מהם לעבור גיהנום שוב ושוב בלי להישבר?". סשה ציין כי "התוכנית להפעיל לחץ צבאי בונה על כך שלחטופים יש אין סוף סיבולת להישאר שם בשבי. הם לא פוסטרים, הם בני אדם. כל דקה שלהם שם היא גזר דין מוות".
אחריו דיבר יאיר הורן, שכאמור אחיו עדיין בשבי - והוא שוחרר לאחר 498 ימים ברצועת עזה. "אני כאן הערב כדי לומר לכם שחייבים לחזור לשולחן המו"מ. הלחץ הצבאי לא יציל את החטופים - אנחנו יודעים זאת על בשרינו. אנחנו כאן כדי לתמוך בכל משפחות החטופים שעדיין מוחזקים בעזה". הוא דיבר על אחיו הקטן בקול שבור ואמר כי "הוא נשאר מאחור בגיהינום. ואני מרגיש ששליש ממני נשאר בעזה".
הוא פנה למקבלי ההחלטות ואמר "אל תשכחו שהרוב המוחלט של עם ישראל תמך בעסקה. הרוב המוחלט של עם ישראל רוצה בהחזרת החטופים החיים לשיקום והחללים לקבורה. אנו קוראים למדינות המתווכות והקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על חמאס לשחרר את כל החטופים באופן יום-יומי ולדרוש מכל הצדדים לשוב בדחיפות לשולחן המו"מ".
קית' סיגל תיאר מה קרה לו בשבי בפעם האחרונה שקרסה עסקת החטופים הראשונה. "במשך 484 ימים הייתי שם, הייתי נתון לתנאים תת-אנושיים ללא אוויר, ללא אור, ללא סניטציה, אוכל או מים מספיקים - במנהרות שבהן לא יכולתי לעמוד. 484 ימים הסתמכתי רק על טרוריסטים חמושים לכל צורך בסיסי שלי, בשביל לשרוד. הייתי עד למעשי אלימות ברבריים ואכזריים שלא האמנתי שהם אפשריים כלפיי בני אדם".
לדבריו, "ב-1 בדצמבר 2023, חמישה ימים ארוכים אחרי שאביבה (בת זוגו אביבה סיגל ששוחררה בעסקה הראשונה - ד.ר) הופרדה ממני ושוחררה, הפסקת האש התפוצצה. ברגע אחד התחיל רעש מטורף של מטוסי קרב, ירי טילים ופצצות שנופלות ממש קרוב לדירה הנטושה בה הוחזקתי לבד נעול בתוך חדר בלי יכולת להתגונן. המחשבות סביב השאלה מה עלול לקרות לא הניחו לי וחשתי את הסכנה המיידית לחיי. אני זוכר איך המחבלים הפכו לאכזריים והיחס כלפיי הורע. הם כיוונו עליי נשק והתחילו להרביץ לי. אחד מהם כעס, בעט, קילל וירק עליי. חוויתי אלימות קשה".
הוא סיפר על התחושות הקשות אתמול, עם קריסת הפסקת האש: "אני חושב על 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה. על כמה הם מפחדים לא רק מאכזריות המחבלים ותקיפות צה"ל, אלא גם מקריסת המו"מ שתמנע את החזרתם הביתה". קית', אזרח אמריקני, פנה לנשיא דונלד טראמפ: "לנצח אהיה אסיר תודה על כך שהצלת אותי מהגיהינום. אני יודע שעכשיו לא תוותר על עסקה שתביא לשחרורם של כל 59 החטופים שעדיין שם".
שורדי שבי שחזרו בעסקה האחרונה, שכאמור קרסה, כמו גם קרובי חטופים, התייחסו להתפתחויות בצל החשש כי הראשונים שייפגעו בעקבות חידוש האש ברצועה הם 59 החטופים שעדיין שם. הם משתפים בתחושות הקשות נוכח חידוש הלחימה, ודורשים לתעדף את שחרורם.
שורדת השבי ארבל יהוד, שבן זוגה אריאל קוניו עדיין בעזה, כתבה אתמול בערב: "את אח שלי איבדתי לנצח ב-7.10.23, לא נפרדתי ממנו. נחטפתי עם אריאל אהובי הייתי בגיהינום 482 לילה ויום. אריאל שלי עדיין בגיהנום גם דוד אחיו ועוד 57 אזרחי עמנו. מלחמה חורצת גורלם לאבדון. ממשלת ישראל - הפקרתם,, ויתרתם, הקרבתם, עצרו האש. השיבו לי את אריאל שלי ואת שאר בני הערובה. עכשיו". היא פנתה לציבור: עם ישראל היקר, אל תרפו. חייבים להמשיך במאבק, עד שכולם בבית. אל תוותרו".
"לאחר החלטת ממשלת ישראל להקריב את 59 החטופים, משפחות החטופים עושות דרכן לירושלים וקוראות לעם ישראל להצטרף", אמרו במטה משפחות החטופים - בהמשך להודעה חריפה נוספת שפורסמה אתמול בבוקר. "אין דבר יותר דחוף מזה! הלחץ הצבאי יוביל להרג החטופים החיים ולהיעלמותם של החללים". הודעות המטה החריפות הגיעו כאמור במקביל לעדויות שורדי השבי ששיתפו בבעתה של ממש בעקבות החלטת הדרג המדיני לשוב ללחימה.
"לא הקשבתם למילה ממה שאמרנו?"
שורד השבי ירדן ביבס מתח ביקורת על כך ואמר כי "ההחלטה של ישראל לחזור ללחימה מחזירה אותי לעזה, לרגעים בהם שמעתי הדי פיצוצים סביבי וחששתי לחיי, חששתי מקריסת המנהרה בה הוחזקתי. אשתי וילדיי נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. הלחץ הצבאי מסכן חטופים, הסכם מחזיר אותם הביתה. אני פוחד פחד מוות על החברים הכי טובים שלי, דוד ואריאל קוניו. אני איבדתי את שירי שלי ואת אריאל וכפיר, אבל דוד עוד יכול וחייב לחזור בחיים לשרון, אמה ויולי, ואריאל לזוגתו ארבל יהוד ולמשפחתו. חייבים לעצור את הלחימה וקודם כול להחזיר את כולם הביתה".
שורד השבי עומר ונקרט, שהיה בין שורדי השבי הבודדים שסיפרו באריכות על תקופתם בשבי, פרסם פוסט כשברקע נראים החטופים גיא גלבוע-דלאל ואביתר דוד, וכתב: "קודם כל החטופים". בהמשך הוא כתב: "הלילה ננקט צעד מסוכן מאוד עבורנו החטופים. החזרת הלחימה? האם הקשבתם למילה ממה שאנחנו השבים שיצאו בעסקה האחרונה אמרנו בפניכם? האם אתם רואים אותנו?! החלטה מסוכנת ללא כל מושג על ההשפעה שיש למהלך כזה לאלה מאיתנו שעוד נמצאים שם".
"דווקא עכשיו, דווקא כשאני בבית, כשאני כבר לא נמצא שם והפרק נגמר בשבילי, התחושה שמוותרים עלינו היא העמוקה ביותר שחוויתי. ואני אומר עלינו כי הם זה אני ואני זה הם. אני עדיין שם! עד אחרון החטופים אני עדיין שם! אני דורש! - קודם כול החטופים. אני דורש! - החזירו את כולנו הביתה. לא אוותר לשנייה עד שכולנו נחזור אל האור".
לירי אלבג הדגישה: "מה עם אלו שנשארו מאחור? שוב פעם הם נשכחו. שוב פעם משחקים להם בגורל. שוב פעם מסכנים את חייהם במקום להציל אותם. שוב פעם התקוות שלהם נמחקות. שוב פעם חייהם הפכו לכלי משחק, במקום למשהו שיש להגן עליו בכל מחיר. הם נאבקים לשרוד, וזה כבר יותר מדי זמן. אני לא יודעת כמה זמן הם יחזיקו מעמד! אני כותבת אליכם כמי שהייתה שם. כמי שהכירה אותם. כמי ששמעה את הקולות, ראתה את המבטים, והבינה בדיוק מה המשמעות של להישאר מאחור. אי-אפשר להמשיך הלאה בזמן שהם נמקים שם בגיהינום. יש שם 59 חטופים! זה לא משחק!".
גם התצפיתנית שורדת השבי דניאלה גלבוע פרסמה פוסט עם אימוג'י של לב שבור, וכתבה: "שוב להפקיר אותם. שוב לנטוש אותם. שוב מלחמה". "התעוררתי לבוקר קשה", כתבה קרינה ארייב, "תחושות של חוסר אונים, פחד וכאב. אני לא יודעת מה נכון לעשות, אבל אני יודעת בוודאות, שמהדהדות באוזניי זעקות אחיי שעוד נמצאים בגיהינום. אני רואה אל מול עיניי את המבט המבוהל וחסר הישע בעיניהם. אני מרגישה שאני עוד שם, הלב שבור ומרוסק! בבקשה אל תשכחו אותם".
שורדת השבי רומי גונן שיתפה בכאב: "הלב נשבר הבוקר. לא אשכח את הרגע ששמעתי את הבומים בשבי כשפוצצה העסקה והבנתי שאני כבר לא אשוב בקרוב. אני מתחננת, עם ישראל, צריך להמשיך להילחם בשבילם. ממשלת ישראל - תוציאו אותם! זה הדבר הכי דחוף! נגמר להם הזמן!".
שורד השבי עומר שם טוב אמר גם הוא כי "לא יכול להיות שהחלטה מסוכנת כזו יכולה לעלות בחייהם של החטופים. אחינו ואחיותינו שם ואסור לנו להשאיר אותם מאחור. אני יודע מה זו ההרגשה הנוראית הזו להיות בגיהינום הזה ושפעם אחר פעם עסקה נופלת ואני לא יכול לתת לאחיי ואחיותיי להרגיש ככה. ממשלת ישראל צריכה להגיע להחלטה שתשחרר את כולם בפעימה אחת! אנחנו צריכים להתאחד למענם. לא נעצור עד שכולם חוזרים".
פורסם לראשונה: 19:06, 18.03.25
