"חוק חסינות לחיילים" היה חלק מרכזי בקמפיין הבחירות של השר בן גביר, והוא אף נכלל בהסכם הקואליציוני, שם נקבע להעבירו עוד לפני תקציב 2023. זה לא קרה, בין השאר, משום שמערכת הביטחון התנגדה לו: שם התריעו כי החוק לא רק שלא יגן על לוחמים, אלא הוא יחשוף אותם להליכים פליליים בטריבונלים בינלאומיים, שבאותה תקופה סמכו על עצמאות המשפט בישראל. או במילים פשוטות: דווקא "חוק חסינות" הוא זה שיביא לוחמים להאג.
בתקופה שבה הצעת החוק נדונה, בחודשים הראשונים לתחילת כהונת השלטון הנוכחי, לפרקליטות הצבאית היה תפקיד חשוב בהתנגדות. "לוחמים יוכלו להפעיל כוח מופרז ואלימות כלפי חשודים בטרור או מחבלים, גם אם האיום מהם כבר הוסר, ולא יעמדו על כך לדין פלילי", הסבירו "גורמים בפרקליטות" בינואר 2023 לעמיתי יואב זיתון. נדמה שגם ראש הממשלה חשש, וממילא החוקים לשינוי המשטר תפסו קדימות. ואז הגיעו 7 באוקטובר והמלחמה בעזה, שכבר בשלביה המוקדמים צצו עדויות ואינדיקציות למעשים המחייבים חקירה לכל הפחות. חלקם תועדו ופורסמו על ידי הלוחמים עצמם, ושותפו בגאווה על ידי אנשי תקשורת.
מעל הכל, המשמעות האיומה של הריקבון היא שגם את הכלום ורבע שעשתה המערכת כדי לשמור על הרלוונטיות של מושגים מושמצים כמו "טוהר הנשק" ו"מוסר לחימה", לא ניתן יהיה יותר לבצע
רק בסוף פברואר 2024, כמעט ארבעה חודשים (!) לתוך התמרון הקרקעי, כשסרטוני הקדשת פיצוצים והסתה לרצח עם הפכו לטרנד ויראלי, הוציאה הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, האלופה יפעת תומר־ירושלמי, איגרת שמפרטת שורה של פעולות חמורות שהתרחשו במסגרת המלחמה. "חלק מהאירועים חורגים מהתחום המשמעתי, וחוצים לרף הפלילי", קבעה. האם היא תרגמה את המילים למעשים, קרי אכיפה נטולת מורא? התשובה לא ארוכה, והיא מורכבת רק מ"מצחיק" ו"מאוד". מלבד יוצא מהכלל אחד: פרשת שדה תימן, שם סוהרים מ"כוח 100" הועמדו לדין בגין התעללות לכאורה בעציר.
אבל הפצ"רית לא עמדה בלחץ הפופוליסטי והאינטרסנטי, שדורש להתיר את כל הרסנים החוקיים והמוסריים גם במקרה הכמעט־בודד שבו מערכת האכיפה העזה לומר "בחייאת, זה כבר מוגזם". היא ניהלה את קרב המאסף התקשורתי באופן שנע בין רשלנות שלומיאלית והתפתח לכדי טיוח ושקרים, והתוצאה היא שכתב אישום מזעזע ומבהיל שמבוסס על ראיות הופך לרקוויאם נוסף לכבוד גוף אכיפה שהתנהג כאילו החוק שייך לאבא שלו. ואחרי שנודע אתמול שהעציר המדובר גורש לעזה כבר לפני חודש במסגרת הסכם סיום המלחמה - כן, גם זה קרה - לא ניתן לדעת אם התיק יגיע לפסק דין.
עינב שיףאבל מעל הכל, המשמעות האיומה של הריקבון היא שגם את הכלום ורבע שעשתה המערכת כדי לשמור על הרלוונטיות של מושגים מושמצים כמו "טוהר הנשק" ו"מוסר לחימה", לא ניתן יהיה יותר לבצע. הכתם העצום שנמרח עקב "בדיקה" פיקטיבית לכאורה של מקור ההדלפה וחשד שקצינה בדרגת אלוף הוליכה שולל את בג"ץ, יהדהד בכל פעם שהמערכת תידרש לקבל החלטות קשות ואמיצות, ותעדיף להקטין עוד יותר את הראש, לפני שיערפו אותו.
הנה כי כן, בן גביר ויתר הגורמים שדוחפים להפוך את צה"ל למיליציה לאומית ואת ישראל לרפובליקת בננות, כזו שעושה מהחוקים שלה ומהחוק הבינלאומי נייר טואלט, לא צריכים להתנפל על תומר־ירושלמי. להיפך, עליהם לשלוח לה זר פרחים מהודר: אחרי שנתיים שבהן נתנה בפועל קארד בלאנש להשתוללות שתלווה את המדינה עוד שנות דור, היא חסכה להם את העבודה וחתמה בעצמה על "חוק חסינות לחיילים".
