באו"ם חוקרים בחודשים האחרונים את ההאשמות על התנהגות מינית בלתי הולמת מצד התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קארים חאן, וברויטרס דווח שלשום (חמישי) כי בנוסף הם חוקרים גם "פעולות תגמול" שביצע לכאורה חאן בעובדיו בעקבות אותן האשמות. כך אמרו לסוכנות הידיעות הבריטית חמישה גורמים שמעורים בנושא.
הטענות הנבדקות הן שחאן נקם בעובדים מצוותו שהתלוננו כי הטריד מינית עורכת דין שעבדה תחתיו, או שהיו ביקורתיים כלפיו בעקבות טיפולו בנושא. אותם גורמים אמרו כי חאן הבריטי פיטר לפחות ארבעה עובדים ממשרדו.
1 צפייה בגלריה
קארים חאן והאג
קארים חאן והאג
קארים חאן
( צילום: AP)
פרשת ההטרדה המינית של חאן נחשפה באוקובר ב"דיילי מייל" הבריטי, שדיווח כי עובדת שלכאורה הותקפה מינית על ידי חאן סיפרה על כך לעמיתה שלה – וזו דיווחה על כך לבכירים בבית הדין. בהמשך דווח ברויטרס כי בית הדין יפתח בחקירה חיצונית של הפרשה, ובמכתב שהופץ למדינות החברות בארגון חאן נקרא להשעות עצמו מתפקידו כל עוד החקירה נמשכת.
חאן הסתבך עוד יותר לאחר ששכר את שירותיו של משרד עורכי הדין הבריטי "בינדמנס", אלא שדווקא הבחירה במשרד זה גרמה לו לכאורה להיות בניגוד עניינים מובהק, שכן משרד עורכי הדין המדובר מייצג כמה ארגונים פלסטיניים, שהיו בין אלה שפנו לחאן בבקשה שיוציא צווי מעצר בכירים ישראלים
בהצהרה כתובה, עורכי דינו של חאן לא אישרו האם אכן חוקרים באו״ם את ההאשמות כי נקם בעובדיו. "חאן מצפה לשתף פעולה באופן מלא ושקוף עם החקירה החיצונית", נמסר ממשרד עורכי הדין קרטר-רוק. "אנו מפנים למה שאמר הלקוח שלנו בעבר בהקשר זה, לרבות הכחשותיו הנחרצות. לא ניתן לצפות מהלקוח שלנו לספק פרשנות שוטפת בנושאים אלה. הוא לא היה מעורב התנהגות מינית בלתי הולמת מכל סוג שהיא ולא בשום 'פעולות תגמול' כפי שנטען".
לאחר שנפתחה החקירה נגדו בגין הטרדה מינית, חאן הבטיח להמשיך בעבודתו תוך כדי שיתוף פעולה עם החוקרים, ואמר כי ההאשמות המקוריות נגדו בגין הטרדה מינית הן חלק מ"מסע של מידע שקרי״ נגד משרדו.
הגורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי חאן עצמו עדיין לא נחקר בעניין על ידי משרד שירותי הפיקוח הפנימי של האו"ם (OIOS), שמנהל את החקירה. המשרד סירב להגיב לדיווח של רויטרס, כמו גם בית הדין הפלילי הבינלאומי. הגוף המנהל של בית המשפט, שהזמין את החקירה של האו"ם, סירב להגיב על היקפה, ומסר כי ניתן יהיה לשתף מידע נוסף רק בסיומה.
בפברואר, פחות משלושה חודשים לאחר שהחליט על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, הטילה ארה"ב סנקציות על התובע חאן. אותן סנקציות כוללות את הקפאת נכסיו בארה"ב, ואיסור עליו ועל בני משפחתו לבקר במדינה. בית הדין הפלילי הבינלאומי גינה את ההחלטה האמריקנית ואמר: "נמשיך לספק צדק ותקווה למיליוני קורבנות חפים מפשע ברחבי העולם". בהאג אמרו אז כי הסנקציות מסכנות את בית הדין עצמו.