כתובת האש הייתה על הקיר: בניגוד לאסונות קודמים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות, איש מהממונים על ביטחון תושבי המדינה החל מראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ועד לשירותי הכבאות ההצלה לא יוכל לטעון כי "איש לא משך בדש מעילו" בכל הקשור לשריפות הגדולות שהתחוללו בשבוע החולף בישראל. הכתובת הייתה על הקיר, שחור על גבי לבן החל מדוח המבקר בנושא לשנת 2021, עוד לפני השריפה הגדולה שהתרחשה בהרי ירושלים באותה שנה.
שריפות ביער אשתאול, היום
(צילום: עובדי ויערני קק״ל)
למרות השיפור שחל בשירותי הכבאות וההצלה מאז דוח המבקר, ספק אם כוח האדם הלקוי שהיה אז הושלם במלואו והרכש הנדרש נקנה. הדוח קבע באופן נחרץ שישראל לא מוכנה לאירוע שריפה גדול. המבקר מתניהו אנגלמן קבע כי נכון ליוני 2020, רק 72% מהמשרות המיועדות לתפקידים מבצעיים ברשות היו מיואשים.
בדוח שפורסם כבר ארבע שנים קודם לכן קבע אנגלמן כי מצבת כוח האדם של לוחמי אש צרה מדי, וכי גם אם התוכנית הרב-שנתית של הארגון לקליטת 554 לוחמי אש חדשים עד 2023 תתממש במלואה, עדיין יחסרו 17% מהמשרות כדי למלא את המכסה הדלילה. המבקר ציין אז כי ראוי שהשר לביטחון פנים והרשות ייתנו דעתם לפער שנוצר בכוח האדם, וכן על ההשפעה של אותו פער על מסוגלות המערך לספק שירותים מצילי חיים לתושבי המדינה.
עיון חוזר בדוח מגלה כי כבר אז אנגלמן מתח ביקורת קשה על הכשירות המבצעית של לוחמי האש. לפי המבקר, נכון לאוגוסט 2020 הרשות פעלה מבלי שאושרו והוטמעו המדדים המחייבים בתחום הכשירות המקצועית, הגופנית והרפואית של אלפי כבאים פעילים. "הרשות פועלת במשך שנים ללא תמונת מצב של הכשירות המבצעית של לוחמי האש, ובגלל זה בלא תמונת מצב של רמת כשירותם המקצועית, מוכנותם לכל סוגי האירועים והתאמת מצבם הרפואי לבצע את תפקידם כראוי", נכתב.
המבקר ציין כי נכון לנובמבר 2020 בוצעו רק 70% מפעולות ההדרכה שלוחמי האש צריכים היו לבצע באותה תקופה וכי הרשות לא הצליחה לממש את תוכנית האימונים שלה בשנים האחרונות. זאת ככל הנראה הסיבה לליקויים ברמת הכשירות והמבצעיות של לוחמי האש. לצד תשבוחות על מתקן האימונים החדש שנפתח אז בראשון לציון, המבקר ציין כי "הליקויים ממחישים את הצורך בביצוע שוטף וסדור של אימונים והכשרות בתחומים: כיבוי אש וחילוץ בתווך התת-קרקע, כיבוי אש וחילוץ מבניינים רבי קומות, כיבוי אש במערכות לייצור אנרגיה, טיפול באירועי חומרים מסוכנים וחילוץ ממעליות".
בעוד שמרבית הדוח עסק בחוסר הכשירות של שירותי הכבאות וההצלה בנושא טיפול בשריפות בשטח התת-קרקע וכן בחילוץ ממעליות, אנגלמן לא פסח על מה שהוא זיהה כבעיה בשעתו בשירותי הכבאות וההצלה (ונפתרו ברובם מאז יש לציין) – הסכסוכים בין הנהלת הרשות לוועד העובדים. המבקר טען אז כי סכסוכי העבודה המרובים מונעים מהכבאים לקבל הכשרה מלאה לתפקידם: "רצף האימונים וההכשרות משובש לעתים תכופות בשל צעדים ארגוניים. במצב דברים זה עולה חשש לפגיעה באיכות המענה המבצעי לאירועים ולנזק מצטבר בכשירותם של הלוחמים".
המבקר סיכם וקבע כי על רשות הכבאות לבחון פיתוח כלים שיבטיחו רמת כשירות מבצעית גבוהה של לוחמי האש, בעיקר בפן המקצועי, הגופני והבריאותי. הוא הוסיף כי שיח פתוח יותר בין ראשי הכבאות לאנשי הוועד יכול להקל בסוגיות האלו. המבקר פנה גם לאגף החירום במשרד לביטחון הפנים וביקש שישלים גיבוש תוכנית-אב לאומית שתעסוק בתרחיש של אירועי רכב במנהרות ולקיים תרגיל רב-ארגוני שיסייע בהטמעת התוכנית וישפר את הכשירות והמוכנות של כלל הגופים לתרחיש זה.
המאבק בשריפות - על פני עשורים
השריפה הגדולה שמשתוללת כעת באזור הרי ירושלים אינה הראשונה שישראל חווה ב-30 השנים האחרונות. די בכך שנזכיר כי רק לפני שבוע לוחמי האש לחמו בגבורה בלהבות שהתפשטו באזור קרוב ביותר, אך גם צלילה לעבר מגלה כי ב-40 השנים האחרונות ישראל נאבקה במספר שריפות קטלניות שכילו בתים רבים במדינה עד היסוד וגרמו למותם של עשרות אנשים.
השריפה הגדולה ביותר שנרשמה בישראל הייתה כצפוי שריפת חורש בכרמל שהתרחשה בין 19 ל-23 בספטמבר בשנת 1989, והשתרעה על פני שטח שנע בין 5,300 ל-6,000 דונם - מתוכם יותר מחצי היה של חורש טבעי. עיקר השריפה התרחש בשמורות הטבע נחל גלים ונחל כחל, כאשר גם ה"חי בר" בכרמל נפגע ונגרם נזק רב לחי ולצומח. יחד עם זאת, פעילות שיקום יערות הכרמל לאחר כיבוי השריפות כללה התערבות מינימלית, למעט פעולות מקומיות שעיקרן היה כריתת עצים שנועדה להבטחת צמיחת העצים האחרים לגובה.
שש שנים לאחר מכן ישראל התמודדה עם מה שכונתה "שרפת שורש" שריפה שפרצה באזור שער הגיא ב-2 ביולי 1995, סמוך למושב מסילת ציון. השריפה כילתה כ-20 אלף דונם של יער נטוע וחורש טבעי בהרי ירושלים ובפארק רבין. אמנם לא היו נפגעים בנפש בשריפה זו, אך במשך כיממה וחצי עלו באש כ-2 מיליון עצים וניזוקו 31 מבתי המושב שורש, כמו גם חמישה בתים בנווה אילן. נזקיה הכלכליים של השריפה נאמדו בכמעט 40 מיליון דולרים.
לאחר "שרפת שורש" כמובן התרחשו עוד שריפות בישראל, אך 15 שנים מאוחר יותר המדינה חוותה את אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה שלה באסון הכרמל, שריפה אשר פרצה באמצע חג החנוכה ב-2010 וכובתה במאמצים רבים של כוחות ההצלה רק אחרי שישה ימים. בשריפה בכרמל נספו 44 בני אדם, מה שהפך אותה לאסון האזרחי הגדול ביותר מקום המדינה, בטרם התרחש אסון מירון.
במהלכ אסון הכרמל פונו כ-17 אלף אנשים מבתיהם וקרוב ל-25 אלף דונם נשרפו, בתוכם מיליוני עצי חורש שעלו באש. השריפה כילתה גם בתי מגורים בשטח נרחב בסביבת פארק הכרמל והיישובים הסובבים, כאשר בתים נפגעו בעוספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת הכרמל ומגדים. עוד מקומות שבהם נרשמו שריפות קשות הן כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד.
שש שנים מאוחר יותר, בנובמבר 2016, התחולל גל שריפות במדינה שארך גם הוא שישה ימים, וכלל יותר מ-1,700 דליקות בשטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים בארץ. שריפות גדולות במיוחד התלקחו בחיפה, שבה היו מספר כמה אש, זכרון יעקב, גוש טלמונים והרי ירושלים. מדוח מבקר המדינה על שריפות אלו, שנכתב לאחר כשנה, עלה כי השרפות כילו 41 קמ"ר, וכתוצאה מהם נפגעו 1,900 דירות וניזוקו 123 כלי רכב.
למרות שבאותן ימים פרצו שריפות בשל תנאי מזג האוויר אצל שכנותינו ירדן, סוריה והרשות הפלסיטינית, על פי מידע שהתקבל במשטרת ישראל ונציבות כיבוי האש נקבע אז על-ידי רשות המיסים כי חלק מן השריפות החלו בהצתות שבוצעו על רקע לאומני. למעשה, ההערכה אז הייתה ש-60% מהשריפות החלו בהצתות, ולאחר פעילות משותפת של המשטרה, צה"ל ושב"כ נעצרו 37 חשודים, בהם 19 פלסטינים ו-18 ערבים ישראלים, כמו גם חמישה אנשים נוספים שהואשמו בהצתה. שניים מהחשודים הודו במעשיהם, בעוד שכתבי אישום הוגשו נגד עוד חמישה בגין הצתה, אך לא על רקע לאומני.
כאמור, באוגוסט 2021 פרצה שרפת יער גדולה בכמה מוקדים בהרי ירושלים, בהם המושב בית מאיר, צובה, עין נקובא, עין ראפה וכבעת יערים. עקב השריפה פונו 2,000 תושבים מבתיהם ונשרפו כ-11 אלף דונם מיערות האזור.
"למנוע שריפות אי אפשר, אבל ניתן להיערך"
בצל פריצת שריפת הענק בלוס אנג'לס בחודש ינואר, ב-ynet נחשף כי כיום משרתים במערך הכבאות כ-2,100 לוחמי אש, ובכל זמן נתון רק כ-5,00 מהם נמצאים במשמרת ברחבי הארץ. מדובר בכוח אדם נמוך משמעותי מההמלצות ה-OECD למדינה בסדר גודל של ישראל. אם לא די בכך, מערך הכבאות גם סובל מגירעון תקציבי בשלוש השנים האחרונות.
בכירים במערך אמרו אז כי "על המדינה לראות בשריפות בקליפורניה נורה אזהרה נוספת למה שקורה בעולם". ואולם, על פי מבקר המדינה, הכבאות אינה ערוכה למשל לבצע חקירות בהיקף מלא של אירועי שריפות כדי ללמוד מהם. למעשה, מאז הקמת מערך החקירות בכבאות, נחקרו רק כ-10% מכלל השריפות ברמה הארצית - והן טופלו ללא הליך קבלת החלטות מסודר.
מנגד, שרון גורן, הבעלים של חברת "פארגון" המתעסקת בייצור מיני כבאיות וכיבוי אווירי, טען אז כי מאז השריפות הגדולות של 2021 ישראל הרחיבה את יכולת הכיבוי שלה בעזרת חברות דומות, ושילוב של טייסות כיבוי עם סיוע מחיל האוויר. "למנוע שריפות אי אפשר, אבל ברמת ההיערכות שינו בשנים האחרונות התפיסה השתנתה", הסביר. "למשל, עברו מכבאיות גדולות לקטנות, יצרו צוותי כיבוי מקומיים, והקימו פרויקט גדול להצטיידות בטנדרים לכיבוי אש". גורן מציין לטובה גם את העלייה במודעות התושבים לכך שמזג אוויר חם ויבש עלול לגרום לשריפות יער, ואת הנחיות הכבאות בנושא - שכוללות לא פעם איסור גורף על הדלקת אש בשטחים המועדים לפורענות.
