כשמשטר האפרטהייד בדרום אפריקה קרס לפני כשלושה עשורים, קבוצה של אפריקנרים לבנים, צאצאי המתיישבים ההולנדים, התנגדה כל כך לשלטון הרוב השחור, עד שחבריה הקימו מובלעת בדלנית: העיירה היחידה בדרום אפריקה שבה כל התושבים, כולל עובדים בעבודות פשוטות, הם לבנים. כעת רוצים 3,000 תושבי העיירה הזו, אורניה (Orania) שמה, שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יעזור להם להפוך למדינה.
5 צפייה בגלריה
מנהיג תנועת אורניה יוסט סטרידום, ודגל העיירה. גידול אוכלוסייה של 15%
(צילום: רויטרס/REUTERS/Sisipho Skweyiya)
בסוף החודש שעבר ביקרו מנהיגי הקהילה הזו בארה"ב בניסיון להשיג הכרה אמריקנית באורניה כישות אוטונומית. שלטונות דרום אפריקה מכירים בה נכון להיום כרשות מקומית, בעלת סמכות לגבות מיסים מקומיים ולספק שירותים, אבל לתושבי אורניה לא די בכך – והם רוצים שדרוג דרמטי במעמדם.
"בהתחשב בעיסוק הער של ארה"ב בדרום אפריקה כיום, רצינו להשיג הכרה", מסביר המנהיג הנוכחי של תנועת אורניה, יוסט סטרידום, בעודו ניצב על גבעה זרועת פסלי ברונזה של מנהיגים אפריקנרים מהעבר, כולל מתקופת שלטון המיעוט הלבן והגזעני, שהתמוטט בעקבות ההתנגדות הפנימית והחרם הבינלאומי שהוטל עליו. במילים "עיסוק" ער מתכוון סטרידום לגל חסר התקדים של תמיכה שמעניקים אמריקנים מהימין העמוק לאפריקנרים בעלי השאיפות הלאומיות, שאיבדו את הכוח האדיר שלהם כשהאפרטהייד הסתיים ב-1994 ונלסון מנדלה הפך לנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה.
בביקורם בניו יורק ובוושינגטון נפגשו מנהיגי אורניה עם משפיענים, אנשי מכוני מחקר ופוליטיקאים רפובליקנים מדרג נמוך. "אמרנו להם שדרום אפריקה היא מדינה כל כך מגוונת שזה לא רעיון טוב לנסות לנהל אותה באמצעות ממשל מרכזי", אומר סטרידום. שלושה בכירים מאורניה ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס נמנעו מלפרט איזו עזרה בדיוק ביקשו מארה"ב, אבל לדבריהם הם אינם מבקשים תרומות ליישוב, ששטחו כ-80 קמ"ר, אלא מעוניינים בהשקעות לבניית בתים כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה, שעומד על 15%, ולפיתוח תשתיות ועצמאות בתחום האנרגיה. סטרידום סירב לומר אם המשלחת שלו הייתה בקשר עם ממשל טראמפ עצמו.
5 צפייה בגלריה
סטודנטים בעיירה ללבנים בלבד אורניה. "הם לפחות חופשיים לחיות היכן שירצו"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Sisipho Skweyiya)
גם נציגי ארגונים אפריקנריים אחרים שיש להם שאיפות לאומיות ביקרו לאחרונה בארה"ב כדי לגבש בריתות עם קהלים רפובליקניים, שהרוב המכריע של המשתייכים אליהם הם לבנים, ועובדה זו עוררה בדרום אפריקה האשמות שלפיהן ביקורים כאלה מגבירים את המתחים הגזעיים. מפלגת השמאל הקיצוני הדרום אפריקנית "לוחמי החופש הכלכלי" (EFF), מפלגה קומוניסטית הדוגלת ברעיונות של לאומיות שחורה, האשימה בסוף מרץ את מנהיגי אורניה ב"הרס האחדות במדינה". דובר משרד החוץ של דרום אפריקה, כריספין פירי, הדגיש מצדו בתגובה לרויטרס: "אורניה איננה מדינה. הם כפופים לחוקי דרום אפריקה ולחוקה שלנו".
טראמפ: "שיבואו לארה"ב", הלבנים: "תעזרו לנו כאן"
האפריקנרים הם צאצאי המתיישבים ההולנדים שהחלו להגיע לדרום אפריקה במאה ה-17. הם אמנם התנגדו לשלטון של האימפריה הבריטית בדרום אפריקה, אך ברגע שהשיגו בעצמם שליטה במדינה הם העמיקו את ההפרדה הגזעית שם באמצעות חוקים מפלים. משרד החוץ הדרום אפריקני טוען כי כשמשטר האפרטהייד קרס ב-1994, היו בדרום אפריקה 17 אלף חוקים שנגעו לקרקעות בלבד, כאלה שקיפחו את השחורים, ועל המדינה היה לבנות את עצמה מחדש כך שתייצג את כל האוכלוסיות החיות בה. כיום טוענים האפריקנרים הלבנים כי כעת הם אלה שנרדפים על-ידי השלטון.
בשנות ה-90, אחרי נפילת המשטר הלבן, רכשה קבוצה של כ-300 אפריקנרים את אורניה, שקודם לכן הייתה פרויקט מים נטוש על נהר האורנג' הבוצי, וקיוותה ליצור שם בית לאומי לאפריקנרים הלבנים בלבד. "זאת התחלה של משהו", מסביר קארל בושוף, המנהיג הקודם של תנועת אורניה. את הרצון שלה לעצמאות הוא משווה לזה של ישראל, שהוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה למרות התנגדות עזה מצד הערבים שחיו באותו שטח. בושוף, שאביו ייסד את העיירה וסבו הנדריק פרוורד נחשב בעיני רבים לאדריכל האפרטהייד, חולם על טריטוריה שתשתרע עד לחוף המערבי, במרחק של כמעט 1,600 קילומטרים מהקצה הנוכחי שלה.
5 צפייה בגלריה
מנהיג תנועת אורניה לשעבר קארל בושוף. "לא רוצים לייצא את האנשים שלנו"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Sisipho Skweyiya)
נכון להיום לאורניה אין מטבע משלה, והפעילויות בה ממומנות באמצעות מיסים הנגבים מהתושבים ותרומות שמעבירים הם ותומכים אחרים. מנהיגיה התאכזבו לגלות שהפתרון היחיד שמישהו מבני שיחם בארה"ב היה מוכן לדון בו לעת עתה הוא מתן תעודת תושב אמריקנית: טראמפ עצמו הציע בפברואר ליישב בארה"ב חקלאים לבנים מדרום אפריקה ובני משפחותיהם, ולתת להם מעמד של פליטים, בשל הרדיפה שממנה הם סובלים לדבריו בארצם. "אנחנו לא יכולים לייצא את האנשים שלנו", אומר בושוף ליד תמונה ממוסגרת של סבו המנוח. "אמרנו להם, תעזרו לנו כאן".
חלק מאנשי הימין בארה"ב ביקשו לשלב ידיים עם האפריקנרים במסגרת המאבק בתוכניות גיוון והכלה המונהגות בארה"ב ובדרום אפריקה. מאז חזרתו לתפקיד הנשיא, נזכיר, הכריז טראמפ מלחמת חורמה על רעיונות המזוהים עם תפיסת ה-DEI (ראשי התיבות של Diversity, Equity, and Inclusion, כלומר "גיוון, הגינות והכלה"), שהדוגלים בה מקדמים מתן עדיפות בקבלה לעבודה או ללימודים לאנשים מקבוצות אוכלוסייה שעד כה סבלו מתת-ייצוג בשוק בכלל ובעמדות מפתח בפרט, בעיקר מקרב מיעוטים מקופחים.
5 צפייה בגלריה
"הילדים שלנו - אילו הזדמנויות יהיו להם?". אורניה
(צילום: רויטרס/REUTERS/Sisipho Skweyiya)
טראמפ ותומכיו רואים במדיניות הזו חלק מתרבות ה-woke שהשתלטה לדבריהם על אמריקה בהובלת הדמוקרטים, תרבות שמתאפיינת מנקודת מבטם בחתירה מופרזת ואבסורדית לצדק חברתי, בין השאר על חשבון אנשים מוכשרים שנדחקים מעמדות בכירות רק בשל השתייכותם לקבוצות אוכלוסייה שלא "קופחו". ההפקעה של קרקעות מידי חקלאים לבנים בדרום אפריקה כדי לפצות על עוולות העבר והקידום האגרסיבי של זכויות שחורים שקופחו, נתפסים בימין האמריקני העמוק כמקבילה הדרום אפריקנית לכך.
המיליארדר אילון מאסק, יועצו הקרוב של טראמפ ובעצמו יליד דרום אפריקה, לעג מפורשות לחוקי העצמת השחורים הנהוגים במולדתו. חוקים אלה היו הסיבה לכך שהנלי פיטרס עברה לאורניה לפני שמונה חודשים, אחרי 25 שנה של חיים ביוהנסבורג, כדי להפוך לראש מערך השיווק של המכללה הטכנית של העיירה. "הילדים שלנו, אילו הזדמנויות יהיו להם?", שואלת פיטרס הלבנה, ומתלוננת על המכסות שעל פיהן מקצים מקומות לעובדים שחורים.
5 צפייה בגלריה
מנהיג תנועת אורניה יוסט סטרידום, בין פסלי המנהיגים האפריקנרים
(צילום: רויטרס/REUTERS/Sisipho Skweyiya)
לכל התלונות הללו יש כמובן תשובת נגד. שליש מאוכלוסיית דרום אפריקה מובטלים כיום, ורוב המובטלים הללו הם שחורים עניים. אחד מהם, בונגני זיתה בן ה-49, אומר שלדעתו "אנשים באורניה מצליחים מאוד" בהשוואה לרבים במדינה. "כל כך הרבה אנשים מחפשים הזדמנויות. זה מאבק", הוא נאנח.
זיתה, שחי מאז 1995 בשכונת פחונים ללא מים זורמים או ביוב מתפקד, אומר שלאנשי אורניה "יש לפחות זכויות לבריאות, לחינוך, הכול". ובניגוד למצבו בימי השלטון של המיעוט הלבן, הוא אומר, תושביה אורניה חופשיים לחיות בכל מקום שירצו.
