אחרי עשרות שנים שבהן ארצות הברית הייתה השותפה הכלכלית והאסטרטגית המרכזית שלה, קנדה מתחילה לבחון מחדש את הכיוון שאליו היא רוצה ללכת. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", על רקע מלחמת הסחר, האיומים של הנשיא דונלד טראמפ להפוך את קנדה למדינה ה-51 והיחסים המתוחים עם וושינגטון, ראש הממשלה מארק קרני מקדם התקרבות משמעותית לאירופה - עד כדי בחינת מודל שיאפשר לקנדה להשתלב עמוק יותר באיחוד האירופי.
לפי העיתון האמריקני, זמן קצר אחרי שקנדה וארה"ב נקלעו למלחמת הסחר הדו-צדדית, החל קרני להתקשר למנהיגי מדינות אירופה וביקש לעלות את מערכת היחסים של קנדה עם האיחוד האירופי לשלב הבא. במשך חודשים הוא דיבר עם מנהיגים ביבשת, ואפילו עם כמה מבני משפחות המלוכה הפחות מוכרות - בניסיון לבחון כיצד ניתן לשלב את מדינתו במועדון המונה 27 מדינות.
למעשה, תואר ב"ג'ורנל", האיום להפוך את קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב דחף את השכנה מצפון של ארה"ב להתקרב כל כך לאירופה, עד שמנהיגים החלו לכנות אותה, בחצי הלצה, החברה החדשה באיחוד האירופי. לפי גורמים המעורים בפרטים ששוחחו עם העיתון האמריקני, קרני הנחה את שליחו המיוחד לאירופה לבחון את האפשרויות השאפתניות ביותר, למעט חברות מלאה באיחוד האירופי.
צוותי עבודה עדיין מגבשים את הפרטים, אך בפני מנהיגי אירופה קרני אף שקנדה תאמץ תואר חדש: "חברה שותפה באיחוד האירופי". גורמים משני הצדדים אמרו ל"ג'ורנל" כי האיחוד האירופי, שאינו ידוע בגמישות שבה הוא אוכף את כללי החברות שלו, פתוח לרעיון.
גורמים אירופים וקנדים בוחנים דרכים שבאמצעותן קנדה תוכל להשתלב באופן בלתי פורמלי בשוק של אירופה בתחומים כמו אנרגיה, בינה מלאכותית, מינרלים חיוניים - ובדחיפות רבה יותר, בביטחון. המשמעות בפועל היא שסחורות ועובדים בענפים האלה יוכלו בעתיד לנוע בחופשיות בין אירופה לקנדה. לפי שני גורמים המעורים בשיחות בין קרני לנשיא צרפת עמנואל מקרון, עלה אפילו הרעיון לאפשר לקנדים להתגורר ולעבוד באירופה ללא צורך בוויזה.
נשיא צרפת הציע פטור מוויזה. טראמפ קרני ומקרון בוועידת ה-G7
(צילום: REUTERS/Amber Bracken)
בתחום האנרגיה, מקדם קרני הקמת צינורות שיאפשרו לקנדה להפנות לאירופה גז שמועבר כיום דרך ארה"ב. בנוסף נבחנת אפשרות להרחבת הובלת סחורות דרך נתיבי השיט הארקטיים. המהלך מקודם לאחר עשרות שנים שבהן הכלכלה הקנדית השתלבה יותר ויותר בזו האמריקנית.
בבית הלבן מהמרים שהתלות ההדדית בין המדינות תמשוך את קנדה חזרה לשולחן המשא ומתן, כשהיא נכונה יותר לויתורים. אבל קרני מאמין שיוכל לשנות את המצב לחלוטין.
אך גם לברית חדשה כזו יש השלכות: קנדה עשויה להירתע מוויתור על ריבונות כלשהי כדי להשתלב באיחוד האירופי. כך למשל מדינות שסוחרות בחופשיות עם האיחוד בדרך כלל מזרימות כספים לתקציבו, מקבלות את עובדיו ופועלות בהתאם לתקנותיו.
בשיחות פרטיות, לפי ה"ג'ורנל", כמה מהבכירים ביותר באירופה הביעו חשש מהצורך לחבר את שאיפותיו של קרני למציאות. בפגישותיהם ניסו גורמים באיחוד האירופי לבדוק אם הקנדים בכלל משתמשים בהם כתפאורה במשא ומתן שלהם מול וושינגטון. ביום חמישי צפוי קרני לנאום בפני הפרלמנט האירופי ולפרט את חזונו לחיזוק הקשרים עם אירופה.
מלחמת סחר ו"סיפוח" בציוץ
כיום כשני שלישים מהיצוא הקנדי עוברים דרך הגבול עם ארה"ב, אך לפני שבועיים וחצי בתגובה חריפה למכסי הענק שהטיל עליה טראמפ, הודיעה קנדה שתטיל מכסים של עד 50% על יבוא מארה"ב. מדובר על סחורות בשווי של כ-20 מיליארד דולר. ומדובר בכ-700 מוצרים. בין היתר יוטלו מכסים של 50% על פלדה, מוצרי חלב, מכשירי חשמל וציוד חקלאי.
בסוף השבוע לפני, כאמור, הטיל ממשל טראמפ מכסים של 50% על סחורות קנדיות בעקבות קריסת השיחות על הסכם סחר בין המדינות. המכסים הקנדים נכנסו לתוקף ב-8 בספטמבר, וצפויים לגרום לעליות מחירים עבור צרכנים אמריקנים. קנדה היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ארה״ב אחרי מקסיקו. במחצית הראשונה של 2026, ארה"ב ייצאה לקנדה כ-14% מכלל היצוא האמריקני.
טראמפ "מספח" את קנדה לארה"ב בציוץ
שלושה ימים אחרי ההכרזה הקנדית, חתם טראמפ על צו נשיאותי לשינוי שמו של אגם אונטריו ל"אגם אמריקה", בהסלמה נוספת ביחסים בין המדינות. "'אגם אמריקה' היה משהו שחשבתי עליו במשך זמן רב", אמר טראמפ לכתבים בחדר הסגלגל, "יש לנו מפרץ ויש לנו אגם. עכשיו, כל מה שצריך זה אולי אוקיינוס. אז אולי נצטרך לשנות את שמם של האוקיינוס האטלנטי או השקט. אולי נשנה את שניהם".
כשנשאל מדוע הוא מקפיד להתנכל לבעלות ברית של וושינגטון, השיב טראמפ: "הגורמים הקנדים התייחסו אלינו בצורה רעה מאוד. הם אנשים מגעילים". הוא הוסיף שהקנדים הם "האנשים הגרועים ביותר כשזה נוגע למסחר", וטען ש"הם חושבים שהכול מגיע להם". בחודש האחרון פרסם טראמפ כמה וכמה פוסטים נגד קנדה, אחרי הכריז על רצונו "לספח את קנדה ולהפוך אותה למדינה ה-51" ואף הציג אותה כחלק מארה"ב.
