בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (חמישי) מאסר עולם על ג'וסיה דניאל לייטל (37), תושב חיפה שרצח את אשתו דריה באמצעות מכות פטיש בראשה במרץ 2023. המעשה המזוויע התרחש בעת ששלוש בנותיהם הקטנות ישנו בחדר סמוך בביתם. בית המשפט קבע בנוסף כי לייטל ישלם פיצויים בסך 258 אלף שקלים לילדות.
ג'וסיה לייטל, לפני מתן גזר הדין
(צילום: ליאור אל-חי)
לפני מתן גזר הדין, לייטל התחרט על מעשיו. "אני מתחרט על מה שעשיתי. לקחתי את הנשמה של אישה נהדרת. אני מבין שאת המעשה שלי אי אפשר לקחת לאחור", אמר. "אני מצטער על זה שעשיתי את זה, זה לא היה מכוון, זה לא היה מתוכנן. אני מצטער שזה קרה, זה לא היה צריך לקרות". במהלך משפט הרצח שלו, לייטל הורשע גם בתקיפת אשתו, מקרה שאירע לפני הרצח, והוא נידון לחצי שנת מאסר. מאסר העולם מצטבר לעונש מאסר זה.
בגזר הדין, כתבו נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה אבי לוי והשופטים ערן קוטון ועידית וינברג: "לדאבון הלב, מעשה הרצח המזעזע שביצע הנאשם הותיר אחריו שובל של נפשות פצועות ועצובות, החל בשלוש בנותיהם הקטינות שלו ושל המנוחה, אשר נותרו יתומות כאובות ועצובות עד עמקי נשמתן, וכלה בבני משפחתה של המנוחה, אשר מתמודדים יום יום עם כאב הפרידה ממנה ועם העצב הפתאומי שהנחית עליהם הנאשם ביום בהיר אחד. למרבה הצער, גם הליך קודם שהיה תלוי ועומד, שעניינו בתקיפת המנוחה ואיומים עליה, לא הרתיע את הנאשם מלהסלים את מעשיו בצורה כה קיצונית ואכזרית, תוך שהוא עומד בקשר עם שירות המבחן ובטרם נגזר דינו".
לייטל הורשע בביצוע רצח בכוונה ולא ברצח בנסיבות מחמירות, כפי שדרשה התביעה. מהות המחלוקת: האם מותה של אשתו נגרם כתוצאה ממכת פטיש וגרימת נזק חמור למוח, כפי שטענה התובעת עו"ד עינב איטסקו גולד מפרקליטות מחוז חפיה, או כתוצאה מחניקה בצוואר כפי שטענה ההגנה. הרכב השופטים, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה אבי לוי, קבע עוד בדצמבר 2024 בהכרעת הדין כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי לשמו של הנאשם תוצמד המילה רוצח. הנאשם פעל באופן שאותו ניתן להגדירו כמחושב". לטענת השופטים, בהמשך לחוות דעת של המכון לרפואה משפטית, לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי מותה של דריה נגרם כתוצאה ממכות הפטיש.
בגין רצח בנסיבות מחמירות, נסביר, נגזר באופן מתחייב עונש מאסר עולם, בעוד שבמקרה של הרשעה בסעיף רצח בכוונה - עונש מאסר העולם אינו מתחייב.
בכתב האישום, טענה התביעה כי היחסים בין בני הזוג היו מעורערים. דריה (דאשה), בת 31, שקלה לעזוב את לייטל ובהמשך להתגרש ממנו מאחר שהרגישה כי הוא מסוכן ושלא טוב לה איתו.
מכתב האישום עולה כי לייטל שהה בסלון ביתם אחרי ששתה כמה בקבוקי בירה, וחיפש במחשב שבו נהגה דריה להשתמש ובטלפון הסלולרי שלה. הוא מצא התכתבויות שמהן הסיק כי בכוונתה לעזוב אותו, ולאחר כמה שעות, כשדריה התעוררה משנתה עקב בכי של אחת מהילדות - הוא התעמת עימה לאחר שהרדימה אותה. "הנאשם, שהיה כעוס, התעמת עם אשתו על רקע רצונה לעזוב אותו, והיא השיבה לו שהוא מסוכן ושלא טוב לה איתו", נכתב באישום. "לייטל בתגובה צעק עליה שתיקח את הדברים שלה ותעזוב את הבית, והיא השיבה שתעזוב את הבית יחד עם הילדות".
בשלב זה, לפי האישום, גמלה בליבו של לייטל ההחלטה להמית את אשתו. הוא הכה אותה בצלעותיה, ולאחר מכן התחיל לחנוק אותה. כשחש שהיא הפסיקה להיאבק בו הוא הרפה מצווארה, בדק אם היא נושמת, נטל פטיש והכה אותה בראשה, בעודה שרועה על הרצפה. כל זאת בעת שהילדות ישנות בחדר השינה שלהן, הסמוך לסלון.
"מצטער שאין לכן אמא ואבא עכשיו"
לאחר הרצח, כתב לייטל כתב מכתבים להוריו, שלוש בנותיו וגם לאשתו המנוחה: "אני מצטער על מה שעשיתי. הלוואי שהייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור". לכל אחת מבנותיו כתב: "אני מצטער שאין לך עכשיו אמא ואבא. הכול באשמתי". מהוריו הוא ביקש כי ישלחו לו תמונה משפחתית שלו עם דריה והבנות, שתלויה בביתם. לייטל מסר את המכתבים, שכתב בידו, לסנגורו עו"ד נאג'י עאמר, המייצג אותו מטעם הסנגוריה הציבורית.
שלוש הבנות הקטנות, שישנו בזמן האירוע, פונו מהבית על-ידי המשטרה. הן הועברו לניידת ואמרו לשוטרים את שמותיהן וגילן, כשאין הן מודעות כלל למה שאירע. לאחר מכן הן הועברו בהסכמה להשגחה בבית משפחת הורי הבעל החשוד ברצח, ולוו בגורמי הרווחה.
בחקירתו ובעדותו במשטרה סיפר לייטל כי עבד במועדון לילה. "חזרתי בסביבות חמש בבוקר, צלול לחלוטין", סיפר. "ישבתי ושתיתי בירה. אחת הבנות שלנו התעוררה ואשתי התעוררה גם. היא ראתה אותי שותה וכעסה עליי, שאלה 'אתה שוב שותה?'. התחיל ויכוח, היא דחפה אותי ואז דחפתי אותה בחזרה. לא התכוונתי להרוג אותה".
עו"ד נאג'י עאמר, סנגורו של ג'וסיה לייטל, מסר לאחר מתן גזר הדין: "בית המשפט גזר מאסר עולם, למרות שההרשעה הייתה לא בנסיבות מחמירות. אנחנו נלמד את גזר הדין ונשקול את צעדינו בהמשך".
יו"ר נעמת, חגית פאר, מסרה: "טוב שהרוצח השפל והמנוול הזה ינמק בכלא. הגם שעולה התהייה כיצד ניתן בכלל לטעון שרצח כה מזעזע אינו נחשב ל'נסיבות מחמירות', קל וחומר בנוכחות שלוש הילדות בסמוך- טוב שהוחלט על מאסר עולם. יש לקוות שהרוצח לא יראה אור יום".
הרצח הנורא זעזע את משפחתה של דריה לייטל ואת חברותיה הקרובות. האב אנטואן סיפר בבכי כי הרקע לרצח היה רצונה של בתו להיפרד מבעלה: "כשהם רבו הוא יצא מהבית ועבר לגור בשכונה אחרת. היא הייתה אצלי שבוע לפני הרצח ולא אמרה לי שיש בעיה. היא הייתה הכי חייכנית בעולם. אין לי בת וזה נורא".
לכל הדיונים בבית המשפט הגיעה חברתה הטובה של דאשה, ד"ר דניאלה מזור, ששומרת על קשר עם הבנות של המנוחה. מזור מסתייעת ביו"ר ארגון "משפחות נרצחים ונרצחות" לרה צינמן, מנכ"לית "פורום מיכל סלה" לילי בן-עמי, קהילת "בונות אלטרנטיבה חיפה" וארגון "אישה לאישה". בגינה הקהילתית בשכונה שבה התגוררה דריה הוקמה פינה לזכרה בשיתוף פעולה עם חברותיה ומוקירות זכרה.
"סיימנו מאבק מסוים ועכשיו אנחנו מתפנות לחיים האמיתיים - ליתמות, לגעגוע ולמעשים שאני מקווה שלא יחזרו על עצמם באף בית ומשפחה", אמרה מזור היום לאחר מתן גזר הדין. "אני כל הזמן חושבת עליה, אני מרגישה שיש לי מן זכות כשאני מדברת בשמה. אני בעיקר אומרת לה שאני כאן להילחם בשני המישורים - אחד למען הצדק והשני כדי לא לשכוח אותה".
יו"ר ארגון "משפחות נרצחים ונרצחות", לרה צינמן, מסרה: "רצח של נשים על ידי בני זוגן, במיוחד על רקע רצונן להיפרד, חייב להיות כלול בנסיבות מחמירות בחוק העונשין. אני כמובן מברכת על כך שבסופו של דבר הרוצח נידון למאסר עולם כעונש מרבי, אך לצערנו זה מותיר לרוצח פתח לערער על העונש לבית המשפט העליון. אילו זה היה עונש חובה, הוא לא יכול היה לערער עליו. אילו היה מורשע ברצח בנסיבות מחמירות, כל הסבל הזה וההלם היה נחסך. המסר הציבורי חייב להיות חד וברור - רוצחי נשים צריכים להיות נידונים למאסרי עולם".
עו"ד אסי פיסו, שמייצג את משפחת המנוחה מטעם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מסר לאחר גזר הדין: "אנחנו שמחים שבית המשפט, חרף העובדה שהעבירה שבה הורשע הנאשם איננה טומנת בחובה מאסר עולם חובה - הוא קיבל את מלוא העונש הקבוע בחוק. מדובר באמת במעשה ברוטלי אכזרי שאין כמותו, שבו אדם רוצץ את גולגולתה של רעייתו. אנחנו שמחים שבמקרה הזה בית המשפט נתן מזור למשפחה שסובלת ועוברת גיהינום של ממש מאז האירוע, ואנחנו כמובן נמשיך ונתמוך במשפחה ובכל מה שצריך אנחנו נהיה בשבילם".
