בכל גוף ביון בישראל ובעולם, עוברים מועמדים לשירות, כמו גם עובדים זוטרים ובכירים תחקיר ביטחוני ובו הם נשאלים בין היתר על קשריהם עם עיתונאים (כמו גם ארגוני טרור ומודיעין זר, ארגוני פשיעה ועוד). זה נקרא בשפת העם "סיווג"- פרוצדורה מקובלת ומוכרת, שבה כל גוף מודיעין "נורמלי", מנסה לוודא שעובדיו לא ידליפו מסמכים או מידע לכלי התקשורת.
הנוהל הזה תקף גם באשר לחיילים שמבקשים להצטרף לאגף המודיעין בצה"ל. כל קשר שכזה מזמין הרחבה של בדיקת הסיווג ופעמים רבות תכלול בדיקת פוליגרף. לעובדים בכירים יותר בתפקידים רגישים, בדיקת הפוליגרף תחזור על עצמה שוב ושוב כל כמה זמן וגם אז הם יישאלו על הקשרים שלהם לעיתונאים וכלי תקשורת. מדוע? כי אלה טיבם או טבעם של גופי מודיעין. הם עוסקים במידע רגיש, מסווג שקשור לביטחונה של המדינה. אין אדם כמעט ששירת ביחידה מובחרת או בגוף מודיעיני, שאינו מכיר את הנוהל הזה שנועד לעצור הדלפות רגישות.
והנה בא עובד שב"כ לשעבר, שמאז שפרש הביע את תמיכתו הגלויה בבנימין נתניהו ומחליט לכאורה, מסיבות אידיאולוגיות כנראה, להעביר מסמכים מסווגים לשר ולעיתונאי. זו עבירה על החוק והאיש ידע זאת, בין היתר מאחר שהוא עצמו היה בעברו אחראי על חקירות של הדלפת מסמכים.
כל עבריין מלך, ומדוע? מאחר שאותו מדליף לפי החשד, עשה זאת כי חשב שהדבר ישרת את הפוליטיקאים שאותם העריץ ובמקביל יפגע בראש השב"כ רונן בר, שנוא נפשם של הביביסטים
המניעים של האיש אינם מעניינים במקרה הזה. כל אדם נורמלי (מלבד עיתונאים), היה אמור לגנות את המעשה ולקרוא לעצור את האיש ולחקור אותו. אלא שלמרבה התדהמה ההיפך הוא שקרה. חבורה של שרים, חברי כנסת וכמובן כמה אנשי תקשורת שמגויסים "להציל את ביבי", הפכו את האיש ללא פחות מגיבור ישראל. כלומר במקום לגנות את העבריין, לקרוא לחקירה שתמצה את הדין, שתוקיע פעולות שכאלה, הם הפכו אותו לאדם ראוי לשבח, לא פחות. כל עבריין מלך, ומדוע? מאחר שאותו מדליף לפי החשד, עשה זאת כי חשב שהדבר ישרת את הפוליטיקאים שאותם העריץ ובמקביל יפגע בראש השב"כ רונן בר, שנוא נפשם של הביביסטים.
כאשר עמית סגל יוצא להגנת המקור שלו, עוד ניתן להבין זאת. אני מניח שכל עיתונאי היה ממהר לעשות זאת. אבל שר החוץ גדעון סער בכבודו ובעצמו, שעד לא מכבר היה מטנף על ביבי בכל הזדמנות, יוצא כעת להתקפה על ראש השב"כ כי עשה פעולה הכי נורמלית ולגיטימית כדי לחקור את ההדלפה? אין מה לצפות מעמיחי שיקלי, השר לענייני כלום שכנראה מקורב לאותו מדליף וזכה ממנו להדלפות לא חוקיות, או מבצלאל סמוטריץ שרוצה לראות בסילוקו של רונן בר כדי שיוכל להמשיך ולעשות ככל העולה על רוחו בגדה המערבית ללא הפרעות מצד השב"כ.
אבל איפה אבי דיכטר שיודע היטב מה בודק השב"כ בכל תחקיר ראשוני של מועמד לשירות בגוף מודיעיני- שואל אותו על קשריו לעיתונאים! היכן חברי כנסת אחרים בקואליציה הזו שנותר בהם עוד מקצת מהיושר הפנימי, איך הם מסבירים את שתיקתם לנוכח המתקפה המטורפת הזו של המכונה על רונן בר וגלי בהרב מיארה כי עצרו לחקירה אדם שעבר על החוק ביודעין? מדוע הם ממהרים לגנות כל איש מילואים שקורא לעצירת המלחמה ושחרור החטופים, אך עובד לשעבר בשב"כ שהדליף מסמכים מסווגים באופן שיטתי כדיי לפגוע ברונן בר ולעזור לנתניהו, הופך להיות "גיבור ישראל", לא פחות?
הנזק גדול הרבה יותר
אלא שבשורה התחתונה הנזק שעשה אותו מדליף, הוא הרבה יותר גדול מהמסמך הזה או האחר. ההדלפה פגעה פגיעה קשה בסודיות של הארגון.
הוא פגע בקודש הקודשים של מה שהיה עד עכשיו קונצנזוס בקרב גופי המודיעין: ההבנה שבגופים הללו הרגישים כל כך, המחלוקות הפוליטיות נשארות מחוץ לדלת. רק בטחון ישראל. אז לא. ל״גיבור״ החדש בער יותר הבטחון של ביבי . זו הזניה של בטחון ישראל לטובת העדפותיו הפוליטיות.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןההדלפה הלכה למעשה ממשיכה את המדיניות של נתניהו, להחליש את השב"כ, להפוך גם אותו לארגון שאינו בקונצנזוס ונתון למחלוקת פוליטית, כפי שקרה למשטרה וכפי שקורה כעת לצה"ל. ביבי מנסה לפורר את המוסדות הללו מבפנים ומבחוץ וסולל את הדרך לסילוק רונן בר וגלי בהרב מיארה. הוא רוצה למחוק את זכר קטאר-גייט וכל האמצעים כשרים, כולל פירורם של המוסדות הביטחוניים החשובים והרגישים ביותר של מדינת ישראל. זה אולי יפגע בו בדעת הקהל הישראלית עוד יותר, אבל נראה שהשיקול הזה כבר לא מעניין אותו. הוא מעוניין בבייס בלבד שהולך ומצטמצם בכל שבוע שחולף למרות המאמצים הבלתי נלאים של ערוץ 14 להחיותו.
נתניהו במובנים רבים, כבר ויתר על הבחירות של 2026 מאחר שהוא יודע שהוא יפסיד בהן. ולכן קשה לחמוק מהמסקנה שהמטרה של ביבי תהיה לחמוק מהבחירות הללו, לדחות אותן או לשנות את השיטה. ובשביל זה הוא צריך מערכת ביטחון ממושמעת שסרה למרותו.
