יש מושג חדש שמסתובב עכשיו בעולם העבודה: Workslop. קשה לתרגם אותו לעברית, כי Slop זו מילה קצת מגעילה בכוונה: מן בליל, דייסה, שאריות, חומר חסר צורה. אז Workslop הוא לא “עבודה גרועה”. עבודה גרועה לפחות מודה שהיא גרועה. Workslop הוא משהו יותר מתוחכם: עבודה שנראית כמו עבודה טובה. מצגת יפה. מייל מנוסח. אייקונים מדויקים. הכל נראה כאילו מישהו עבד פה, רק שאחרי שלוש דקות קריאה את מתחילה להרגיש את זה בגוף: רגע, אין פה כלום. יש פה כלום חוקי לגמרי. תחושה חדשה כזאת של עצבים וקצת זלזול לא מוגדר, כאילו מישהו עבד עלייך עם עיצוב ממש טוב.
קריירה ואיזון בין העבודה לחיים
קריירה ואיזון בין העבודה לחיים
(צילום: Shutterstock)
אולי בעברית אפשר לקרוא לזה עבודת-כאילו. התחושה שלא קיבלתי עבודה, קיבלתי משהו שמתחפש לעבודה.
המונח נטבע על ידי חוקרים מ- BetterUp ומ- Stanford Social Media Lab כדי לתאר תוכן שנוצר בעזרת AI. הוא נראה מלוטש על פני השטח, אבל לא באמת מקדם את המשימה. מייל שלא אומר כלום. מצגת שלא עונה על השאלה. מסמך אסטרטגי שנשמע חכם אבל לא גורם לך לחשוב. לפי המחקר, כ- 40% מהעובדים דיווחו שחוו Workslop בחודש האחרון, וכל מקרה כזה גזל בממוצע כמעט שעתיים של תיקונים, בדיקות, או עבודה מחדש.
הנה הקאץ׳: הבינה המלאכותית לא תמיד חוסכת עבודה. לפעמים היא פשוט מעבירה את העבודה לאדם הבא. עבודת-כאילו היא לא מצב שבו העבודה נחסכה. היא מצב שבו העבודה עברה למישהו אחר, רק בלי להגיד לו.
זה קצת כמו בפרק ההוא ב"רמזור", "פורוורד לשרגא", שבו חפר פשוט היה עושה פורוורד לשרגא כדי ששרגא יפתור לו הכל. רק שעכשיו שרגא הוא כל מי שמקבל ממך תוצר שנראה גמור, אבל עכשיו צריך לשבת ולפענח מה רצית להגיד, מה נכון, מה לא נכון, מה חסר, ומה בכלל הייתה השאלה.

AI יכול לקחת חוסר מחשבה ולהלביש אותו כל כך יפה

פעם מישהי שעבדה איתי, וכל דבר שהיא שלחה לי היה נראה מדהים. מצגות מהממות, עיצוב מטורף, הכול נקי, מסודר. תחושה של "מישהי פה ממש תקתקה". אבל כל פעם שהתחלתי לקרוא, הרגשתי שמשהו ריק. היו שם מילים, הייתה אסתטיקה, הייתה אריזה, אבל לא הייתה… מחשבה. ובסוף מצאתי את עצמי עושה את הדברים מחדש על בסיס מה שהיא שלחה.
היא בעצם נתנה לי חומר גלם מחופש לתוצר. AI יכול לקחת חוסר מחשבה ולהלביש אותו כל כך יפה, שכבר לא נעים לך להגיד שאין שם כלום.
יש גם מחיר רגשי ל-Workslop. מעבר ל"אוף, עכשיו יש לי עוד עבודה", זה יותר מעליב מזה. כי כשמישהו שולח לי דבר כזה, הוא בעצם אומר לי בלי להגיד: אני לא ישבתי לחשוב, אז עכשיו את תשבי לחשוב במקומי. וכאן המחיר מצטבר: אחרי כמה פעמים כאלה, את כבר לא סומכת על המסמכים היפים. את לא רואה מצגת. אתה חשדניסט שלא קורא מייל אלא מחפש איפה החור שלו.
במחקר מצאו שאנשים שקיבלו Workslop תפסו את השולח כפחות יצירתי, פחות מוכשר ובעיקר - פחות אמין.
הנטייה הראשונה היא אולי להאשים את ה-AI. אבל זאת התחמקות. Workslop הוא לא בעיה של בינה מלאכותית. הוא בעיה של אנשים שמשתמשים בבינה מלאכותית כדי לדלג על החלק היחיד שבאמת יוצר ערך: לחשוב.

כמה השתמשתם ב־AI?

אחת הסיבות לזה היא מה שמכנים היום Performative AI: שימוש ראוותני בבינה מלאכותית. זה הרגע שבו מנהל לא שואל "מה יצא מזה?" אלא "כמה השתמשתם ב־AI?". ארגונים רוצים להיראות חדשניים. עובדים רוצים להיראות יעילים. ואז המטרה מתחלפת: במקום להשתמש ב-AI כדי לעשות עבודה טובה יותר, משתמשים בו כדי להיראות כאילו עושים עבודה טובה יותר. וכשזה המדד, ברור מה אנשים יעשו: הם לא יחשבו טוב יותר. הם יפיקו יותר דברים שנראים כאילו חשבו עליהם.
יש הבדל בין לבקש מ־AI לעזור לי לחשוב לבין לבקש ממנו לחשוב במקומי. החלק הקשה בעבודה הוא בדיוק הרגע שבו אני צריכה לשאול: מה דעתי? מה אני מציעה? מה הדבר שאני באמת מנסה להגיד? אם אני מדלגת על הרגע הזה ונותנת ל-AI לנסח לי משהו לפני שאני יודעת מה אני חושבת, אז לא באמת התקדמתי. פשוט ייצרתי גרסה מנוסחת יותר של הבלבול שלי.
יש שימוש ב־AI שמעלה את רמת החשיבה, ויש שימוש ב־AI שמכסה על זה שלא הייתה חשיבה.
ההבדל ביניהם מתחיל ברגע אחד קטן: האם הגעתי ל־AI עם מחשבה, או עם רצון להימנע ממנה.
יהודית כץיהודית כץרותם קלינגר
מה אפשר לעשות? כל דבר שדורש חשיבה - קודם לחשוב עליו לבד או לדבר עליו עם מישהו, לפני שהולכים ל-AI, להגיד בקול: מה אני חושבת? מה אני מנסה לטעון? מה אני רוצה שהאדם השני יבין? אחר כך נביא את ה־AI. כעורך, כשותף, כמתנגד, כמחדד. לא כמי שנכנס במקומך לתא הטייס.
בסוף עבודה טובה היא לא מסמך יפה. עבודה טובה היא בהירות. אולי אפילו אכפתיות: להבין מי יקרא את זה, מה הוא צריך, ומה באמת יקדם אותו.
Workslop הוא לא מצב שבו המכונה חשבה פחות מדי. הוא מצב שבו האדם חשב פחות מדי.
יהודית כץ היא סופרת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", כותבת הספר "חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך". מוזמנים להצטרף להרצאות הקרובות של יהודית, לקרוא את הספר, ולהקשיב לפודקאסט ״חושבים טוב״