בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע את מנאר עיסא, מורה בבית הספר רביבים בגני תקווה, בעבירות משמעתיות לאחר שהודתה בהתבטאויות פוגעניות נגד מדינת ישראל וצה"ל, כולל הכחשת טבח 7 באוקטובר. בגזר הדין קיבל בית הדין הסדר טיעון בין התביעה להגנה והטיל עליה נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת (שתיגבה ב-12 תשלומים) והורדה בדרגה אחת למשך שנה.
לפי גזר הדין, ב-23 באוקטובר 2023, כשבועיים לאחר מתקפת חמאס עיסא הכחישה בשיחה עם מנהלת התחזוקה בבית הספר ואב הבית את אמיתות האירועים. היא טענה כי האירועים "לא קרו", כי הטלוויזיה "שלכם" משקרת וכי התיעוד הוא "פוטושופ". בנוסף היא האשימה את ישראל כי גרמה "להרג בעזה. עשיתם הכול והתחלתם הכול". עיסא מועסקת מ-2019 בבית הספר.
בית הדין הדגיש כי ההתבטאויות שנאמרו בכותלי בית הספר בתקופה רגישה, הן הפרה של חובת הנאמנות המוטלת על עובדי מדינה, ובמיוחד על מורים המשמשים דוגמה חינוכית. "התבטאויותיה פוגעניות ובלתי הולמות, ויש בהן הבעת ביקורת פוגענית ומעליבה כלפי החלטות ממשלת ישראל וכלפי צה"ל", נכתב בגזר הדין.
בית הדין התייחס להוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) האוסרות על ביקורת מעליבה כלפי הממשלה, והפנה לפסיקה קודמת בנושא, כגון פרשות ענת לוי ולובנא זועבי, שבהן הוטלו עונשים דומים על פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות.
התביעה, שיוצגה על-ידי עו"ד שיר אשכנזי אלגרבלי, טענה כי יש להביא בחשבון את חומרת המעשים אך גם את הנסיבות המקילות. "עיסא כתבה מכתב התנצלות מיוזמתה להורים ולצוות בית הספר זמן קצר לאחר האירוע, הביעה חרטה, ומדובר באירוע חד-פעמי ללא עבר משמעתי. בנוסף, היא זוכה להערכות מקצועיות גבוהות כמורה מסורה", ציינה עו"ד אשכנזי אלגרבלי.
ההגנה, המיוצגת על-ידי עו"ד אנואר פריג', הדגישה כי השיח היה פרטי בין חברות קרובות, ולא פרסום ציבורי, והתרחש על רקע מתח חברתי לאחר 7 באוקטובר. העו"ד הוסיף כי לאחר אירועי הטבח, המורה קיבלה הודעה שהיא לא צריכה להגיע לעבודה "פן יבולע לה", בשל היותה מורה ערבייה יחידה בבית הספר. עיסא עצמה אמרה בבית הדין: "לא ציפיתי שהשיח ייצא משליטה. כל חיי עבדתי בבתי ספר יהודיים וזכיתי לשבחים". היא תהתה: "למה להרוס לעצמי? אני עובדת, מתפרנסת".
עיסא הסבירה כי השיחה לא הייתה "נאום" הבעת עמדה, אלא שיח חילופי דברים כתגובה לדברי המנהלת, שתיראה את כריתת הראשים ב-7 באוקטובר ואמרה: "לא זה לא כמו שחוויתם, זה לא כמו שאצלכם", ועיסא השיבה לה: "כולנו חווים את אותו הדבר". היא טענה בבית הדין כי לא צפתה בטלוויזיה, ולכן לא חשבה על כריתת ראשים, אונס נשים והרג ילדים קטנים, ולא האמינה לדברים שנאמרו בשיחה. עוד היא אמרה כי התיאור החריף של המנהלת גרם לה להגיב כך, ללא כוונה לפגוע באיש בבית הספר.
משרד החינוך הצטרף לעמדת התביעה, והמליץ על אישור ההסדר. בית הדין קבע כי ההסכם מאוזן ומכבד את שיקולי התביעה, למרות החומרה, ואינו חורג ממתחם הסבירות. "חרף אי-הנוחות ממעשיה, לא מצאנו מקום להתערב", נכתב. המורה רשאית לערער על ההחלטה לבית משפט מחוזי.
