אלפים בני אדם הגיעו היום (שישי) ללוות את ענבר הימן בדרכה האחרונה, יותר משנתיים אחרי שנרצחה בידי מחבלים ב-7 באוקטובר ונחטפה לרצועת עזה. הימן התגוררה בחיפה והגיעה לפסטיבל הנובה כ"הלפרית" בפסטיבל. היא הוגדרה בחיים במשך כחודשיים - עד שמשפחתה קיבלה את הבשורה הקשה ב-16 בדצמבר 2023.
הימן הייתה בת 27 במותה, ואתמול חשפה משפחתה כי שירתה כמפקדת בגדוד קרקל במהלך שירותה הסדיר בצה"ל. היא הושבה לישראל בליל רביעי לצד רס"ם מוחמד אלאטרש. מסע הלוויה יצא מראשון לציון והסתיים בבית העלמין ירקון. ynet העביר את ההלוויה ואת ההספדים בשידור ישיר.
ההספדים קורעי הלב של בני משפחתה של ענבר הימן ז"ל
(צילום: לע"מ)
יפעת, אימה של ענבר, ספדה לה בהלוויה בבית העלמין ירקון: "לא האמנתי, יפה שלי, שאחרי שנתיים בסוף תחזרי אלינו. חיכינו חודש ועוד חודש, עסקה ועוד עסקה, ובסוף באת. כי את האחרונה. בגלל שאת אישיות שעוזרת לכולם, שפשוט חיכית שכל אנשי הנובה יבואו, ואת בסוף היית האחרונה. יפה שלי, יפה שלי, מההיריון שלי ידעתי שאקרא לך ענבר. אבן חן יקרה שלי, איך אמא נפרדת מהבת שלה אחרי שגידלה אותה 27 שנה? איך מגדלים ילדה כזאת מוארת ויפה שעוזרת לכולם ותמיד שמה את עצמה בסוף?
"גם לי עזרת", המשיכה האם יפעת. "ותמיד אמרת לי, 'אמא, תעשי תמיד מה שטוב לך. את הכי יפה בעולם'. היינו יושבות לקפה, עם פלאפונים בצד, ואת אמרת לי שזה 'זמן אמא'. סיפרנו את הסודות הכמוסים האחת לשנייה. את הבת שלי וגם החברה הכי טובה שלי, ובזכותך השלמתי עם אחיך ואנחנו בקשר הכי טוב בעולם. את האנרגיות את העברת לנו. אין אחד שלא פוגש אותך ולא נגעת לו בלב, וזה אומרים כולם לי.
"איך אמא קוברת את הבת שלה שהיא כל כך אוהבת, ילדת צבע ואהבה, שתמיד ראתה את הטוב שבאדם ושהיו לה חברים מכל הסוגים? איך ילדה כזאת טהורה וזכה נשארה רק 27 שנה? נדרתי נדר יפה שלי, מ-7 באוקטובר, שתחזרי הביתה. עכשיו, אחרי שנתיים ארורות, שבת אלינו הביתה, ואני אוכל סוף סוף לנשק את הארון שלך ולהיפרד ממך, אפילו שאני לא מעכלת שאת כאן".
"נוחי לך, מלאכית ורודה שלי", אמרה יפעת לבתה ענבר, "אני מבטיחה לך שלא נשכח אותך אף פעם, ותמיד תהיי בזכרונותינו כשנראה שקיעה ורודה. אני מבטיחה לך שתהיה לך מצבה ורודה, כמו שהבטחתי, שאוכל לדבר איתך ולשים לך נר ופרח. אוהבת אותך תמיד ולתמיד, אמא".
האב חיים ספד לאחר מכן: "איך אבא אמור להספיד את הילדה שלו? זה הרי נוגד את הטבע. ילדים קוברים את ההורים שלהם, ולא להפך. איך אני יכול להיפרד כשאני מרגיש אותך, כאילו שאת בחיים. תודה על המתנה היקרה שהשארת לי על כך שאת חיה בתוכי. היית ילדה של נתינה אינסופית. ילדה של חופש, טבע, אור ואהבה. אני זוכר את הטיולים בכל שבת, את הנופשים לאילת עם אמא ועידו, כשהיינו רוכבים באופניים בפרדסים מאחורי הבית. אני זוכר שהייתי עושה לך קוקיות בשיער ולוקח אותך לגן. את הצחוק המתגלגל שלך, את החיבוק החזק שלך. אני זוכר כל רגע, ילדה יפה שלי.
"אף אחד לא הזהיר אותנו שנקבל מתנה יקרה כמוך וזה יהיה רק ל-27 שנים", המשיך. "אילו רק ידעתי, הייתי מנצל כל רגע וכל שנייה איתך. גם כשהתגייסת בחרת לעשות שירות משמעותי כלוחמת, ולמרות שאמא ואני פחדנו עלייך וניסנו לשכנע אותך לעשות תפקידים אחרים, אבל את בדרכך ובנחישות שלך הצלחת לשכנע אותנו והתגייסת לקרקל כלוחמת וכמפקדת. הלב הגדול שלך בא מתוך עוצמה ונחישות ולא מתוך חולשה. מילאת את העולם ביצירות שלך וצבעת את העולם בוורוד.
"ילדה שלי, אני מצטער כל כך שלא הייתי שם בשבילך כדי להציל אותך. סליחה שלקח לנו כל כך הרבה זמן להשיב אותך. תודה על כל מה שהיית בשבילנו. אני רוצה להגיד תודה לחיילים האמיצים ולעם ישראל שהיה איתנו, בלעדיהם לא היינו מצליחים להשיב אותך לארץ שכל כך אהבת. במשך שנתיים נאבקנו להשבתך, התפללנו וקיווינו. היית האחרונה שחזרת מבין הנשים והחטופה האחרונה שהושבה מהנובה. כך היית, תמיד דאגת לכולם לפני שדאגת לעצמך. אני כל כך אוהב אותך ילדה שלי, לא נשכח ולא נסלח".
17 צפייה בגלריה
האב חיים. "תמיד דאגת לכולם לפני שדאגת לעצמך, לא נשכח ולא נסלח"
(צילום: פאולינה פטימר)
הוא קרא לשחרור 19 החטופים שנותרו בשבי חמאס: "המאבק עוד לא תם עד שאחרון החטופים ישוב לקבורה ראויה. ניאבק להשבתם, עכשיו יותר מתמיד, כשמחזירים חלל אנחנו מצילים את החיים של המשפחה. ענברי יפה שלי, אני מבטיח שאבוא כל יום להיות איתך".
האח עידו ספד גם הוא: "ענבר הימן, אחותי היחידה, שמילים אלה לא יפלו לאוזניים ערלות, כל דמעה, כל צחוק, כל לחישה שהשארת מאחור - אלה דברים שחקוקים לי בזיכרון. את המון בשביל המשפחה ובשבילי, כמו חמניות שמסתכלות על השמש, כך הסתכלנו עלייך. לימדת אותי לעשות גריפיטי והיום אני כותב, בזכותך אני מעז, חוקר, לומד. אני מעריץ מספר אחד שלך עוד מילדות. היית כך כך ססגונית, כל כך מלאת צבע. אני רואה אותך בין הצללים, כשאני סוגר את העיניים אני חולם עלייך".
17 צפייה בגלריה
"כל יום שלך היה מלא בכל כך הרבה חיים. אף פעם לא אשכח אותך". בן הזוג נועם
(צילום: פאולינה פטימר)
בן הזוג של ענבר, נועם אלון, הוסיף: "רציתי להגיד לך תודה שהיית בחיים שלי, שינית אותם, גרמת לי להרגיש דברים שלא חשבתי שאזכה, למדתי מה זה לאהוב באמת. זה הכול בזכותך. רציתי לבקש סליחה שלא יכולתי לעשות משהו אחרת. הלוואי ויכולתי. אני לא רוצה שיזכרו אותך בדרך שסיימת את החיים שלך, זה לא הוגן. היית בן אדם חי, וכולם מדברים על כמה את מתה כבר שנתיים. זה נכון וזה חשוב וזה בדיוק איך שזה צריך להיות, אבל את היית הבן אדם הכי חי בעולם, וככה אני רוצה לזכור אותך, מי שהיית לפני 7 באוקטובר. כל יום בחיים שלך היה מלא בכל כך הרבה חיים. אף פעם לא אשכח אותך".
נור, חבר קרוב של ענבר משנת השירות שבה התנדבו לפני הגיוס לצה"ל, ספד גם: "לענבר היה חיבוק ייחודי. היינו תמיד שני הפכים. את ארוכה ורזה, אני שמן. אני לא אוהב חיבוקים רזים אבל את יודעת לחבק, חיבוק ארוך עם כל הגובה שלך, האצבעות שלופתות אותי. החיבוק הזה היה בית בשבילי. תנו לי לספר לכם סוד קטן. אני גבר טראנס, והסיבה שאני מספר את זה כי ענבר היא אחת הנשים הראשונות בחיים האלה שגרמה לי להרגיש בן אדם".
לבושים ורוד, נפרדים מ"פינק"
לפני ההלוויה עצמה, נערך מסע ההלוויה בדרך לבית העלמין ירקון. "ענבר האהובה שלנו חזרה הביתה - להורים שלה, לאח שלה, אלינו", אמרו בני משפחתה אחרי שנתיים של מאבק עיקש להחזרתה לקבר ישראל - ואחרי שבמשך זמן רב הייתה החטופה האחרונה בידי חמאס. "זו הרגשה שאי אפשר בכלל לתאר, שמחה מהולה בעצב גדול. עכשיו ענבר תזכה למנוחה ולכבוד שהיא כל כל ראויה לו".
בני משפחתה הוסיפו: "אנחנו בטוחים שאם ענבר הייתה כאן היום, היא הייתה מצווה אותנו להמשיך ולהילחם עבור כל 19 האחים שלה שנותרו בשבי. ענבר שלנו, מלח הארץ, הייתה מפקדת במשך שלוש שנים בקרקל. אנחנו מצדיעים לך ומבקשים מכל הציבור להגיע ולהצדיע לך. גיבורת ישראל״.
מסע ההלוויה של ענבר הימן ז"ל
(צילום: מאיר תורג'מן)
במסע ההלוויה השתתפו מאות בני אדם, בהם תלמידי תיכון. נשים רבות לבשו ורוד, ולמקום הגיעו גם אוהדי מכבי חיפה - קבוצת הכדורגל שענבר אהדה. אישה אחת הניפה שלט עם המילה "סליחה", ואחת אחרת אחזה שלט שעליו נכתב "יהי זכרך ברוך". "אנחנו שנתיים ברחובות, בכל רגע שאפשר, למען השבת החטופים, עד אחרון החטופים והחטופה", אמרה בכאב. עשינו כל מה שיכולנו שתחזור הביתה".
אתי אסולין וליאת פדידה, אוהדות מכבי חיפה, הגיעו לחלוק כבוד אחרון לחברתן מהיציע הצפוני של סמי עופר, כשהן לבושות בחולצות ורודות של הקבוצה. "קיווינו לסוף אחר, שהיא תחזור אלינו בחיים, אבל זה מנחם שהיא לפחות חזרה אלינו. היא האישה האחרונה שנשארה שם", אמרה אסולין. על גב החולצה נחרטה הספרה 8, ונכתבה המילה "PINK" - ורוד באנגלית - כינויה של ענבר, שהייתה גם אמנית גרפיטי. לפני פרוץ המלחמה היא נהגה לצרף את הכינוי PINK לעבודותיה.
מסע ההלוויה נפתח באמירת פרק תהילים. הארון של ענבר נעטף בבד שחור ובדגל ישראל, וכמה מהמשתתפים הניחו לידו פרחים ואמרו: "סליחה ענבר". להלוויה בבית העלמין ירקון הגיעו בין השאר מתאם השבויים והנעדרים, תת-אלוף במיל' גל הירש; אלי שתיוי, אביו של עידן שנרצח ונחטף ב-7/10; רובי חן, אביו של החייל החטוף החלל איתי חן; מישל אילוז, שבנו גיא נחטף ונרצח ברצועה, והושב ארצה השבוע; שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל; ונשיא המדינה יצחק הרצוג לצד רעייתו מיכל.
גם שר המשפטים יריב לוין הגיע להלוויה, והדבר עורר סערה כאשר אחד המשתתפים צעק לו: "תעוף מפה!". לכך הוסיף: "אי אפשר לתת לזה לקרות".
"איך קרה שילדה של אור מוצאת את מותה באכזריות כזו?"
השחקנית עירית קפלן ספדה ראשונה: "אנו מתכנסים כאן היום בלב כבד מאוד ובנפש קרועה כדי ללוות בדרכה האחרונה את ענבר, בת אהובה, אחות, נכדה, אחיינית, חברה ואישיות שכולה אור וטוהר. מאז 7/10 עברנו חרדה, תקווה ותפילה לשובה, והיום היא שבה הביתה, להיטמן באהבה שהיא כל כך אהבה, עטופה במשפחה, בן זוגה, חבריה וחברותיה. כולנו עומדים כאן לא רק כדי להיפרד, אלא כדי לומר לה תודה - תודה על קשת הצבעים הססגונית שהבאת לעולם מיום היוולדך. האור הבוהק והיפהפה שלך לעולם לא יכבה. נמשיך לחיות בשמך".
הנשיא הרצוג ספד גם הוא: "ענבר אהובה, יקרה, גיבורה, החטופה האחרונה ששבה אלינו. הנה כמילות השיר את נאספת ושבה אלינו - בתום תשרי, אחרי שנקרעת מאיתנו - בתום תשרי אחר, מר ונורא, ביד השטן עצמו. כולנו כאן, עם רב כל כך, מלווים את משפחתך האצילית, האוהבת עד כלות - בדרך הזו, שאין כאובה ממנה, להעניק לך סופסוף מקום, מנוחה, בנוף מולדתך.
"איך קרה שילדה של אור, אהבה וטוב מוצאת את מותה באכזריות כזאת, כשמפלצות החמאס גוררים אותה אל מחשכי השאול?", המשיך. "באיזה עולם הורים צריכים לייחל במשך שנתיים איומות לזכות להביא את ילדתם האהובה לקבורה? ואיך קרה לנו, שככה נעשה לנו. באדמת ישראל, בבית שלנו. שנתיים ימים שהשאלות האלה לופתות את הלב ולא מרפות. אבל עכשיו, כשאת כאן, ושבה אל האדמה הזאת יחד עם עוד אחים אהובים, וכשגם אחינו החיים שבו אלינו משבי החמאס עכשיו, אפשר אולי קצת לנשום".
הרצוג הוסיף: "עלינו לזכור היטב שהמשימה לא תמה, ושאסור לנו לא לנוח ולא לשקוט! נמצאות פה משפחות חללים שטרם שבו, ואני חוזר ומדגיש בפני כולנו, כולנו איתכם ואני יודע שפועלים בכל דרך להשיבם גם בשעה זו ממש באמצעות צוותי המו"מ".
17 צפייה בגלריה
הרצוג למשפחת הימן: "גידלתם ילדה טובת לב, אמיצה ורבת יופי, וכך היא תיחקק לנצח בתולדות העם"
(צילום: פאולינה פטימר)
הנשיא פנה להוריה של ענבר, יפעת וחיים: "לכל אורך ימי המערכה הזאת, ממש מימיה הראשונים, זכינו להכיר אתכם, להשתאות מכם. לימדתם עם שלם מהי אהבת אב ואם, לימדתם אותנו מהי מסירות ומהי התמדה, ולימדתם אותנו על כוחה של מטרה נעלה וכמה תעצומות וגדלות-נפש היא מוציאה מהאדם. אני מבקש לומר לכם היום: גידלתם בת לתפארת, שובת לב, טובת לב, אמיצה ורבת יופי, וכך היא תיחקק לנצח בזיכרון כולנו, ובתולדות העם והארץ".
גם מיכל הרצוג, רעיית הנשיא, ספדה להימן ז"ל, ופנתה למשפחתה: "מצאתם את העוצמות להיות האור בשולי הענן, להיות ההבטחה של ניצחון הטוב והאהבה, ולתת לכולנו הזדמנות להידבק בה. היום הזה הוא יום של כאב, אבל מכאן אנחנו חולמים גם על מציאות חדשה של תיקון, של ריפוי, של בניין. תודה לענבר ולכם על השיעור החשוב הזה". לאחר מכן עלתה עדי סומך, חברתה של ענבר, לשיר שיר שכתבה על חברתה. בהמשך שרה האמנית דניאלה ספקטור את השיר "כל הדברים היפים באמת" לזכרה של הנרצחת, וההלוויה נסגרה בתפילה להשבת החטופים שנותרו בשבי חמאס ובקריאת קדיש על ענבר ז"ל.
