בג"ץ הוציא הערב (ראשון) צו על תנאי בעתירות שמבקשות לבטל את מינויו של מיכאל ראבילו למבקר המדינה. הכנסת תידרש להסביר למה לא לבטל את מינויו, אבל תידרש לנמק רק בעקבות הטענות להפרת חשאיות ההצבעה. בכך דחו השופטים את הטענות לניגוד עניינים של ראבילו בעקבות ייצוג נתניהו בעבר.
השופטים קבעו סולברג, כנפי-שטייניץ ורונן קבעו כי הרכב השופטים יורחב לחמישה. הדיון יתקיים בעוד שבוע, ביום ראשון בשעה 09:00.
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet הכנסת דחתה היום את הצעת שופטי בג"ץ לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה, הודיעה כי הפשרה לא מקובלת עליה - וכך גלגלה את הכדור בחזרה לבית המשפט. למעשה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לא הסכים לקיים את ההצבעה מחדש, וכך דחה את הפשרה.
"הכנסת אמרה את דברה", כתב ברשת X אוחנה, לצד הודעה מטעם הכנסת שבה נכתב: "יו"ר הכנסת ביקש להודיע כי מכל הסיבות שפורטו בתגובה המקדמית לעתירה ובדיון, הוא החליט שלא לקיים הצבעה חוזרת לבחירות למבקר המדינה".
הדיון בעתירות בעניין בחירת מבקר המדינה על ידי הכנסת
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
מי שהגישו את העתירות נגד מינויו של עו"ד ראבילו הם התנועה לאיכות השלטון ושורה של מפלגות אופוזיציה. לטענת העותרים "הליך הבחירה זוהם". עוד נטען כי הליך ההצבעה בכנסת רמס את עיקרון חשאיות ההצבעה. כעת הצטרף, כאמור, השופט בדימוס אלרון עצמו לעותרים וטוען ל"אי חוקיות ההצבעה השנייה" שנערכה במשכן הכנסת.
במוקד העתירות עמדו שתי טענות - האם ניתנה הנחייה לחברי כנסת לצלם את העדפתם בבחירות החשאיות לתפקיד, ושנית האם ראבילו אינו מצוי בניגוד עניינים היות והוא שימש כעורך דינו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בהמשך גם שופט העליון בדימוס יוסף אלרון הצטרף לעותרים וביקש לפסול את ההצבעה בכנסת לבחירת מבקר המדינה וכן להקפיא את כניסתו לתפקיד של מי שניצח בה, עו"ד מיכאל ראבילו - ששימש כעורך דינו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
דרש לפסול את ההצבעה. השופט יוסף אלרון
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בתגובה ששלח לבג"ץ נכתב: "המשיב אלרון מצטרף לטענות העותרים ככל שהן מתייחסות לאי חוקיות ההצבעה השנייה, שנערכה במשכן הכנסת. כמו כן המשיב אלרון מצטרף לבקשה למתן הסעדים המפורטים בעתירות ובכלל זה לסעד הביניים של הקפאת כניסת המשיב 4 (מיכאל ראבילו - נ"ב) לתפקיד מבקר המדינה".
הייעוץ המשפטי של הכנסת ביקש לדחות את העתירות נגד מינויו של ראבילו, בטענה כי אין ראיות ממשיות לכך שחברי הכנסת נדרשו לתעד את הצבעתם וכי אין הנחיה ברורה האוסרת על אדם לתעד את הצבעתו. יועמ"שית הכנסת אף טוענת כי עצם העובדה שמדובר בהחלטה של הכנסת מחייבת ריסון שיפוטי מעבר לנהוג בערעורי בחירות ומתחם ההתערבות בשיקול דעתה של הכנסת בענייני סבירות מינויים הוא צר ביותר.
עו"ד ראבילו ייצג את נתניהו בכמה אירועים נפיצים ורגישים מבחינה ציבורית. בין היתר הוא היה מעורב בהסכמים פוליטיים לצירוף מועמדים לממשלות נתניהו, כמו למשל ל"ממשלת החירום" בתחילת המלחמה עם ח"כ בני גנץ, ולאחר מכן לצורך צירופו של שר החוץ גדעון סער. ראבילו גם ייצג את נתניהו והממשלה מול בית הנשיא יצחק הרצוג בשיחות הפשרה על המהפכה המשפטית. מול בג"ץ, ראבילו ייצג את נתניהו בעתירות בנוגע למתן מנדט לנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, ובנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר.
הסלפי שגרר עתירה. חנוך מילבצקי והשר קרעי מצביעים בבחירות למבקר המדינה
ראבילו עצמו, באמצעות עורך דינו, הגיב לעתירות וטען: "מקבל את התפקיד אליו נבחר בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל... ודוחה כל טענה בדבר תלות פוליטית או אחרת כלשהי". הוא אף הוסיף: "הדין הישראלי קובע שאנשים הגונים יבצעו את תפקידם נאמנה גם אם היו להם קשרים עם הגורמים הממנים... חזקה על המשיב שינהג ביושר ובהגינות עם כלל אזרחי ישראל".
ראבילו נבחר לתפקיד בבחירות שנערכו במליאת הכנסת ב-3 ביוני. בסיבוב ההצבעה הראשון ניצח השופט בדימוס אלרון עם תמיכה של 60 חברי כנסת לעומת 57 לראבילו, אך מאחר שאף מועמד לא השיג את רוב דרוש של 61 קולות, נערך סיבוב שני. בסיבוב השני חל מהפך: ראבילו זכה ב-61 קולות ונבחר לתפקיד ואילו אלרון קיבל 57 קולות בלבד.
במהלך הסיבוב השני, חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי ח"כים מהליכוד קיבלו הנחיה לצלם "סלפי" עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד כדי להוכיח נאמנות, דבר שפוגע בחשאיות ההצבעה. חלק מחברי הכנסת פרסמו תמונות שלהם עם פתק שעליו שמו של ראבילו, אך טענו שאיש לא הכריח אותם לתעד זאת וכי עשו זאת על דעת עצמם. באופוזיציה ביקרו בחריפות את הצילום מתוך הקלפי, וטענו כי חברי הכנסת של הליכוד נאלצו לוותר על חופש ההצבעה בשל לחצים פסולים שהפעילה עליהם הנהגת המפלגה.
