מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, ד"ר חן קוגל, הציע להוציא את גופתה של הפעוטה בת שנה ושלושה חודשים שמתה מנשיכת כלב פיטבול בקריית ביאליק, אחרי שקבע כי "לא ניתן לחוות דעה ברמת הוודאות הנדרשת בדבר מנגנון גרימת החבלות". קוגל אמר כי "אם קיים ספק בעניין סיבת המוות או מנגנון גרימת החבלות, יש להוציא את גופת המנוחה ולבצע נתיחה".
הכלב שנשך את הפעוטה בקריית ביאליק
(צילום: ליאור אל-חי)
בעקבות הדוח, דרש אביה של הפעוטה להוציא את גופת הבת לצורך נתיחה, כדי לבדוק אם מותה נגרם מנשיכה. בדיון שהתקיים אתמול בבית משפט השלום בקריות, ביקש האב, באמצעות עורכת דינו קארין קריספל, להורות על מינוי שופט חוקר וקבלת החלטה על הוצאת בתו המנוחה.
עורכת הדין של האב אמרה בדיון, שבו נטל חלק גם עו"ד בן מעוז המייעץ בתיק, כי חוות הדעת מד"ר קוגל מעלים ספק באשר לטענה כי ננשכה על ידי כלב הפיטבול. ד"ר קוגל, כך נטען, קבע כי רק הוצאת הגופה מקברה וביצוע נתיחה חלקית תוכל להכריע מה גרם לפגיעה בגולגולת של הפעוטה ולדימום הרב שהביא למותה.
בדוח שכתב קוגל נכתב כי "עיינתי בחומר הרפואי שצירפת (הודעת פטירה, רישומי המלר"ד ודוח טיפול רפואה דחופה ילדים מהמרכז הרפואי רמב"ם ודוח מד"א), וכן בשלוש תמונות שבהן מצולמות פציעות בגופה של המנוחה. מהעולה מהודעת הפטירה סיבת המוות היא איבוד דם בשל נשיכת כלב בראש. יחד עם זאת, מתוך התיאור ברשומה הרפואית ומתוך התמונות לא ניתן לחוות דעה ברמת הוודאות הנדרשת בדבר מנגנון גרימת החבלות".

קוגל הבהיר בדוח שלו כי "ככל הנראה ניתן יהיה להסתפק בנתיחה חלקית". נציג תחנת משטרת אמר במהלך הדיון שהחקירה עדיין בעיצומה, אך סירב לציין אילו פעולות נוספות נדרשות בתיק. לבקשת השופט, הוא מסר לעיונו את תיק החקירה עב הכרס. השופט אמיר סלאמה, שדן בבקשה, החליט לעיין בתיק החקירה המעובה והחלטתו צפויה להתקבל בימים הקרובים.
עו״ד אבי אמר, שמייצג את האם, מסר: ״הבקשה נטולת בסיס משפטי ותסולק כלא הייתה. נציג המדינה תמך בעמדת האם והבהיר שסיבת המוות ידועה והרי היא נשיכת הכלב את הפעוטה, בקשת האב להוציא את התינוקת מהקבר חסרת לב וללא תכלית, שישקיע את מרצו וכספו במקום אחר. ד״ר חן קוגל קיבל פנייה המהווה שיבוש מהלכי חקירה וענה על המכתב באופן כללי ולא מיוחד והבהיר שניתן לעשות ניתוח שלאחר המוות".

הוא הוסיף: "מכל מקום הבקשה תסולק וככל שהאב ימשיך בהתנהלותו, תוגש נגדו תביעת לשון הרע. חמש שנים הכלבה הייתה בחזקת האם טרם האירוע, האב הכיר את הכלבה ומעולם לא הלין, ההתנהלות של האב לטובת פגיעה באם בלבד".