הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) פרסם היום (שלישי) את דוח "Education at a Glance" (״חינוך במבט חטוף״) לשנת 2025, שסוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך ב-38 מדינות החברות בו, בהן גם ישראל. לפי הדוח, שמתייחס לנתונים מאז 2023, ״רוב גדול״ מהמורים בישראל מתפטר בחמש השנים הראשונות - וצפיפות התלמידים במדינה גבוהה בכ-30% בממוצע מהמדינות המפותחות שחברות בארגון.
בנוסף, הדוח מצביע על כך שההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ"ג לחינוך היסודי היא מהגבוהה ביותר במדינות ה-OECD, וכי האוכלוסייה בישראל היא מהמשכילות בעולם עם 50.5% בעלי השכלה גבוהה ("השכלה שלישונית") לעומת 41.5% במדינות ה-OECD.
לפי הדוח, כאמור, רוב המורים המתפטרים ממערכת החינוך עושים זאת בחמש השנים הראשונות שלהם במקצועות ההוראה בבתי הספר היסודיים ובתיכונים. שיעור המורים הללו נע בין 66% בחינוך היסודי לבין 80% בחינוך הקדם יסודי.
עוד עולה כי שכר המורים בישראל עולה עם הוותק, ביסודי בחטיבה או בתיכון - בעוד במדינות ה-OECD השכר עולה בהתמדה עם שלבי החינוך. עם זאת, שכר הגננות בישראל בטווח הגילים 44-25 גבוה מזה של מורים בשלבי החינוך האחרים ובאותה קבוצת גיל.
עוד עולה מהממצאים כי צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ-33% בחינוך היסודי, עם שיעור של 27.4 תלמידים בכיתה לעומת 20.6 תלמידים בממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים הצפיפות בישראל גדולה יותר בכ-31% עם 30.1 תלמידים בישראל מול 23. למעשה, ישראל במקום השני במדינות ה-OECD, אחרי צ'ילה, בצפיפות תלמידים בכיתה בחינוך היסודי.
ההוצאות, השעות והחופשות
ישראל, לפי הדוח, נמצאת במקום הראשון במספר ימי הלימודים בחינוך היסודי (214 ימי לימוד בהשוואה לממוצע של 186 ימי לימוד במדינות ה-OECD). ישראל היא אחת המדינות היחידות בה מרבית בתי הספר לומדים שישה ימים בשבוע, בעיקר בחינוך היסודי.
ישראל, כך לפי הדוח, היא המדינה עם שיעור שעות הלימודים הגבוה ביותר בחינוך היסודי עם 941 שעות מול 804 שעות המדינות האחרות, ובחטיבת הביניים עם 1,002 שעות מול 902 ב-OECD. בחטיבה העליונה ישראל נמצאת במקום הרביעי בשעות הלימוד אחרי איטליה, קולומביה וקוסטה ריקה.
בנוסף, שיעורי הלמידה גבוהים בישראל מהממוצע במדינות ה-OECD, כלומר אחוז התלמידים הלומדים בכל שנתון. כך, 58.2% מהילדים מתחת לגיל שלוש לומדים במסגרות חינוך לעומת 29.1 בממוצע מדינות ה-OECD , ו-98.5% בקרב גילי 3-5 לעומת 84.9%. בנוסף, 96.2% בקרב גילי 6-14 לעומת 98.4 בממוצע הבינלאומי.
ומה עם ימי חופשה? ילדי החינוך היסודי בישראל ייהנו מ-14.8 שבועות חופש - 8.8 שבועות בקיץ ו-6 שבועות במהלך שנת הלימודים. ב-OECD בממוצע התלמידים מבלים 13.1 שבועות חופש, 8.6 מהם בקיץ. מההשוואה בין ישראל לארגון עולה כי אורך חופשת הקיץ דומה בישראל וב-OECD אך סך החופשים הקצרים ארוך בארץ בכ-1.5 שבועות.
בדומה לדוח הקודם, עולה כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם, ואחוז בוגרי החינוך הגבוה גדול משמעותית מממוצע הארגון - 50.5% לעומת 41.7%. אחוז מעוטי ההשכלה עומד על 12.3% לעומת 18.4% במדינות ה-OECD.
בישראל וב-OECD שכר העובדים עולה עם רמת ההשכלה: בישראל עובד בעל השכלה נמוכה (עד חטיבת ביניים) משתכר 77.7% משכר ממוצע של בעל תעודת בגרות. בעל חינוך גבוה על-תיכוני יקבל 104.9% משכר בעל השכלה תיכונית, בעל תואר ראשון יקבל 154.3% ובעל תואר שני ודוקטורט יקבל 182.9%.
לפי הדוח, בישראל מורות מרוויחות יותר ממורים בחינוך הקדם יסודי ובחטיבת הביניים. נשים מרוויחות כ-8% יותר בחינוך הקדם יסודי וכ-2% יותר בחטיבת הביניים. עם שכר של 53,572 שקלים בחינוך הקדם יסודי לעומת 49,699 שקלים, ו-56,031 שקלים לעומת 55,191 שקלים. בחינוך היסודי שכר הנשים נמוך מזה של הגברים ב-2%. בשכר האקדמי, לעומת זאת, שכרם של גברים גבוה מזה של נשים בישראל.
בנוסף עלה כי ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל היא בין הגבוהות ביותר במדינות המפותחות בארגון. ישראל מדורגת במקום הראשון בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג עבור מוסדות בחינוך היסודי, העל-יסודי והעל-תיכוני. היא מדורגת במקום השלישי מתוך 25 מדינות, אחרי נורבגיה ואיסלנד, בהוצאה עבור כל שלבי החינוך, כולל ההשכלה הגבוהה, ובמקום השביעי מתוך 25 מדינות בהוצאה עבור חינוך וטיפול לגיל הרך.
בשנת 2022 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך 1.2% מהתמ"ג ועל החינוך היסודי, על יסודי ועל תיכוני 4.7%, ו-7.2% על כל שלבי החינוך, כולל ההשכלה הגבוהה. שיעורים אלו גדולים בהרבה מהשיעורים המקבילים ב-OECD.
2 צפייה בגלריה
"ישראל מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים", קיש ביום הראשון ללימודים. ארכיון
(צילום: אוליבייה פיטוסי)
יש לציין כי הגידול נובע בעיקר בשל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה, והן מההגירה החיובית לישראל. למרות הגידול בהוצאה הכללית, שיעור השינוי בהוצאה לתלמיד אינו מאוד גבוה ביחס למדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ואף שלילי.
שר החינוך, יואב קיש מסר בתגובה: "ה-OECD מציג תמונה מורכבת אך מוכרת: ישראל בצמרת המדינות בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, אך עדיין מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים. לשם כך אנו מובילים בימים אלה ועדה משותפת עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שבוחנת מחדש את מודל התקינה ואת הצעדים להקטנת הכיתות. המטרה ברורה – שההשקעה המשמעותית בחינוך לא 'תישחק' בדרכה הביורוקרטית לכיתה, אלא תגיע ישירות במלוא עוצמתה והיקפה לכל תלמיד, תלמידה ועובד הוראה".
